"הצנרת": לרר מתקשה לשמור על המותג שלו
יקח זמן עד שהתוכנית החדשה של גיא לרר "הצנרת" תשתווה למותג החזק שהוא יצר עם "צינור לילה", אם בכלל. בינתיים זה לא לגמרי עובד - פתיח של ג'ורדי, מפורסמים שבוכים וריאיונות עם פליטי ריאליטי מריחים כמו מאמץ יתר למשוך את הקהל הצעיר
האגדה לבית "הצינור" נולדה לפני שנים רבות בחטא הקונספט הנחות "בואו נראה לכם בטלוויזיה דברים שיכולתם לראות בלחיצת מקש באינטרנט", ומפינה ששובצה בשוליים הסהרוריים של מהדורת החדשות היא התפתחה בהדרגה ל"צינור לילה", רצועה יומית עם לסת חזקה שמצליחה לשלב בחכמה בין אג'נדה חברתית, שימוש מושכל באינטרנט ותוכן טלוויזיוני.
אבל לכל דבר טוב יש סוף. ערוץ עשר ביקש להקליל את "צינור לילה" ובעקבות חילוקי הדעות לרר עבר ל"רשת". היא פיתתה אותו, הוא פותה, הוא קיבל תוכנית פריים (סוג של, מידי יום קצת לפני 23:00) שעלתה הערב (ד'), ו"רשת" קיבלה מותג לוהט עם יחסי ציבור נהדרים שנמצא בשיאו. מינוס עמוד פייסבוק עם מיליון עוקבים, שעדיין נמצא בבוררות בינו ובין ערוץ עשר, אבל לרר הקוסם פשוט יעשה את הדבר הזה שהוא עושה והם יבואו אחריו למתחם החדש, או לפחות על זה בונים ב"רשת".
כי אם הבנתי נכון, לרר הובא על תקן החלילן שדובר את השפה של דור הסְלַיים, החמקמק והנוזלי. והנה, הבאנו את ג'ורדי שיעשה את הפתיח, זה מה שצעירים אוהבים, לא? ויש גם ידוענים בוכים (מתחקיר חשוב ורציני אבל עדיין, ערכו נגזר מהעובדה שהדמיע ידוענים) והגשה מעדות גיא פינס, ויאללה, סגרנו את הפינה.
הבעיה היא שההיסטוריה מוכיחה שברגע שמביאים מישהו כדי "לדבר בשפה של הצעירים" וקהל היעד של התוכנית הופך משותף לנכס אלקטורלי, הראשון ללכת לאיבוד הוא הניצוץ שהביא אותם לשם מלכתחילה.
עוד מוקדם לדעת לאן תתגלגל "הצנרת". לוקח זמן לבנות רצועה ולגבש לה DNA, ולרר הוא בהחלט אישיות דומיננטית מספיק כדי להוביל אותה כמו שהוא הוביל את "צינור לילה". אבל זה ללא ספק יהיה האתגר הגדול שלו - לשמור עליה בחיים, בועטת ומחוברת לדופק. כי מה שגדל בערוגה המפרגנת יחסית של ערוץ עשר, לא בטוח שיזכה ללבלב תחת סד הרייטינג של זכיינית מחושבת וכבדה כמו 'רשת'.
תחת הנחתות כמו הצצות לפרק הבא של "המירוץ למיליון" או ריאיון סתמי עם אמיר מ"הישרדות" שנפרד מהחברה שלו, לרר או כל מבוגר אחראי אחר במערכת צריכים לוודא שהם נשארים בציר שלהם ועדיין רלוונטיים לקהל היעד, כי אותם צעירים – באורח פלא שטני – הם הראשונים לחוש בצחנת האותנטיות המדומה, ולהסתלק.
