25 החברות הישראליות שברשימה השחורה של האו"ם

אזור תעשייה ברקן(צילום: רפי אביטל, TPS)

לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" הגיע חלק מאותה רשימה, שאמורה להתפרסם בסוף דצמבר, ואשר כוללת 25 חברות ישראליות מוכרות. חלקן פועלות בתחום המזון, אחרות במתן שירותים, ייצור תרופות ואפילו היי-טק, כאשר דבר אחד משותף לכולן: הן פועלות בהתנחלויות, במזרח ירושלים ובבקעת הירדן.

מועצת זכויות האדם של האו"ם(צילום: AP)

בין החברות שעל הכוונת של הנציב: אהבה, דור אלון, אמישראגז, מאפיות אנג'ל, אריסון השקעות, אשדר, כלל תעשיות, קפה קפה, סלקום, דניה סיבוס, אלקטרה, -HP-E, הוט, תעשייה אווירית, מטריקס מערכות, מוטורולה, נשר, פרטנר, פז, רמי לוי, רימקס, שיכון בינוי, שופרסל, סונול ותרימה. חברות אלו מצטרפות לרשימת 12 חברות שפורסמה בעבר בחדשות ערוץ 2, הכוללת את בנק הפועלים, בנק לאומי, בזק ובזק בינלאומי, קוקה קולה, אפריקה ישראל, טבע, IDB, אגד, מקורות, נטפים ואלביט מערכות.

ב"וושינגטון פוסט" פורסם כי עם החברות האמריקניות שאמורות להיכנס לרשימה נמנות קטרפילר, טריפאדווייזר ו-Airbnb.

אף על פי שרוב החברות עדיין שוקלות כיצד להגיב, חלקן כבר מאיימות להשיב אש: בטענה כי הכללתן ברשימה עלולה לפגוע בהן כלכלית ולהכתים את המותג שלהן, הן בוחנות אפשרות להגיש תביעות משפטיות נגד הנציב והמועצה לזכויות האדם של האו"ם שקראה להכנת הרשימה. החברות טוענות כי המניעים לגיבוש הרשימה הם פוליטיים, וכדוגמה מצביעים על כך שהנציב לא הרכיב רשימות דומות באזורי סכסוך אחרים, כמו חצי־האי קרים או מערב סהרה.

נציב זכויות האדם של האו"ם זייד בן ראאד אל-חוסיין(צילום: AFP)

ישראל וארה"ב פועלות בשבועות האחרונים מאחורי הקלעים במאמץ למנוע את פרסום הרשימה, אך ההערכה היא שמדובר בעובדה מוגמרת. אף שאין לרשימה שום השלכות אופרטיביות או משפטיות, המהלך הסמלי מדיר שינה מעיניהם של פקידי משרד החוץ בשל העובדה כי הוא עלול לספק רוח גבית למאמצי ה־BDS, להרתיע משקיעים זרים ולשכנע חברות זרות הפועלות בארץ לצמצם את פעילותן.

"זה עלול לגרום לכך שחברות השקעות גדולות או קרנות פנסיה שמחזיקות מניות בחברות שונות יפנו לחברות ויגידו שאנו לא רוצים יותר להשקיע אצלכן כי אתן משקיעות בשטחים", הזהיר בכיר ישראלי. "יכול להיות לזה אפקט מתגלגל שבסופו של דבר יגרום לישראל נזק כלכלי". במשרד החוץ מעריכים כי נציב זכויות האדם קיבל את רוב המידע על החברות הישראליות מעמותות ישראליות שפועלות בהתנחלויות וחוקרות את הפעילות העסקית מעבר לקו הירוק.

איפא"ק יוצא למלחמה

בניסיון לטרפד את המהלך, ארגון איפא"ק פועל בשבועות האחרונים בארה"ב על מנת לקדם חקיקה מהירה בקונגרס שתקבע שכל חברה שתמסור מידע על העסקים שלה עם ישראל - כמוה כמי ש"נכנעה" לחרם הערבי ובכך תסתכן בעבירה פלילית לפי החוק האמריקני. מאמצי המועצה לזכויות אדם והנציב שפועל בהנחייתה לבודד את ישראל אינם באמת מפתיעים: מדובר בגוף שנשלט מזה שנים על ידי רוב אנטי־ישראלי ונחשב בעל עבר ארוך של החלטות מקוממות נגד ישראל.

אזור תעשייה ברקן(צילום: שאול גולן)

מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, פירסמה לפני 12 ימים פוסט בפייסבוק שבו חשפה את הפנייה שקיבלה מנציב האו"ם לזכויות אדם. בעקבות פניית משרד החוץ היא הסירה את הפוסט. בפוסט כתבה הנדלר: "הנה משהו שמועצת זכויות האדם של האו"ם לא רוצה שתדעו: לאחרונה קיבלנו פניה ממוחמד עלי אלנסור, העוזר המיוחד לנציב זכויות האדם של או"ם. אלנסור הודיע לנו כי בזק צפויה להיכלל ברשימת החברות הישראליות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון. הוא ביקש כי נשמור על חסיון ולא נפרסם את תגובתנו ברבים.

"לפני הכול, הנה קצת רקע על מועצת זכויות האדם של האו"ם", כתבה הנדלר. "מאז שהמועצה הזאת הוקמה בשנת 2006 היא פרסמה 68 החלטות המגנות את ישראל, שהן כ-50% מכלל ההחלטות הנוגעות למדינות ספציפיות שהמועצה הזו קיבלה. לא צפון קוריאה, לא סוריה, לא סודן ולא תימן קיבלו ממנה כזה טיפול. לא נשתף פעולה עם מהלך שכל כולו תעמולה אנטי ישראלית. למרות הניסיון של מועצת זכויות האדם של האו"ם לפגוע בישראל באמצעות פגיעה בבזק, אנחנו מתחייבים להמשיך להיות ממוקדים בעבודה שלנו - לספק שירות איכותי לכל אזרחי ישראל, לספק מקום עבודה הוגן לעובדים שלנו, ולייצר תשואה לכלל בעלי החוב והמניות שלנו. זה תפקידנו כחברת תשתיות התקשורת של ישראל".