מחאה ישראלית: פולין החרימה רכוש, ולא רוצה לפצות יהודים
משרד החוץ הגיש מחאה רשמית לשגריר הפולני בישראל על הצעת החוק שתמנע מניצולי שואה לקבל פיצוי על רכוש שהוחרם: "לא ניתן להשוות את הגורל של היהודים בשואה לאף קבוצה אחרת"
משרד החוץ מסר היום (ה') מחאה רשמית לשגריר פולין בישראל, יאצק חודורוביץ', על הצעת החוק הפולנית לפיצוי ניצולי שואה, שכוללת סעיפים דרקוניים שימנעו מרוב הניצולים ומשפחותיהם לקבל פיצוי כלשהו.
לפי פקידים בכירים במשרד החוץ, ישראל מאוכזבת מכך שהצעת החוק לא כוללת את ניצולי השואה והיא סבורה שההצעה מפלה את הניצולים. "לא ניתן להשוות את הגורל של היהודים בשואה לאף קבוצה אחרת", נמסר. "ממשלת ישראל דורשת מפולין לתקן את החקיקה כדי שתהיה צודקת יותר כלפי ניצולי השואה".
סמנכ"לית אירופה במשרד החוץ רודיקה רדיאן גורדן, שליח משרד החוץ להשבת הרכוש וראש המטה המדיני לסגנית שר החוץ יואל ליאון מסרו את המחאה לשגריר במסגרת פגישת עבודה מתוכננת. גם שגרירת ישראל בפולין, אנה אזארי, תגיש מחר בבוקר מחאה דומה למשרד החוץ הפולני. סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, ביקשה מראש המטה תחתיה לנסוע בדחיפות לוורשה ולהיפגש עם סגן שר המשפטים הפולני, שנמנה עם מחברי החוק. לנסיעה יצטרף גם ד"ר אבי ובר, נציג המשרד לשוויון חברתי, שמתמחה בנושא השבת רכוש.
3,300,000 יהודים גרו בפולין לפני השואה, ו-90% מהם נרצחו. למרות זאת פולין היא המדינה האירופית הגדולה היחידה שטרם חוקקה חוק להשבת רכוש יהודי שהוחרם על ידי הנאצים או הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי.
גורמים ישראלים אומרים כי הצעת החוק הפולנית היא שערורייה שאין כדוגמתה, והיא מקוממת לא רק את ישראל והיהודים בתפוצות - גם מחלקת המדינה האמריקנית אמורה להעלות את הבעייתיות של החוק המפלה לפני השגריר הפולני בוושינגטון. גם השליח המיוחד של צרפת לענייני השואה פרנסואה קרוקט הגיש מחאה בנושא למשרד החוץ בוורשה.
לפי טיוטת הצעת החוק הפולנית, ניצול שואה שרוצה להגיש תביעה חייב להיות רשום כיום כאזרח פולין ולהציג רישום כי התגורר במדינה כאשר רכושו הוחרם על ידי השלטון הקומוניסטי. תנאים אלו לא מאפשרים למרבית הניצולים, שעזבו את פולין במהלך השואה או זמן קצר אחריה, להגיש תביעה.
לפי ההצעה, גם יורשים של ניצולים יוכלו להגיש תביעה - בתנאי שהם ילדיהם או נכדיהם של הניצולים. גם סעיף זה פוגע פגיעה קשה בזכויות הניצולים, משום שפעמים רבות האחים והאחיינים הם היורשים היחידים שנותרו לניצול לאחר השואה. בנוסף לזה, בהצעת החוק נכתב כי גם מי שהיו זכאים להגיש תביעה במסגרת אמנות שנחתמו בין פולין למדינות שונות לאחר המלחמה לא יוכלו לעשות זאת, גם אם התביעה טרם הוגשה. עם זאת, רוב הניצולים היהודים לא היו זכאים להגיש תביעות במסגרת אותן אמנות, וגם אלו שהיו זכאים לא ידעו את זכותם.
עוד כלולה בהצעת החוק פסקה נוספת של מגבלות דרקוניות: ניצולים לא יוכלו להגיש תביעה על רכוש שהיה בבעלותם באמצעות מניות בחברה, ומרגע החקיקה יהיה ניתן להגיש תביעות במשך שנה בלבד – לפני שהרכוש יועבר למשרד האוצר הפולני.
יו"ר ועדת התפעול בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), גדעון טיילור, מסר בתגובה: "אנו מקדמים בברכה את פנייתה של ממשלת ישראל לממשלת פולין לפעול לתיקון טיוטת החוק להשבת הרכוש. זהו עניין של צדק, ואנחנו מבקשים מממשלת פולין לתקן את החקיקה המוצעת בכדי להבטיח שתהיה הוגנת עבור כל התובעים, ובכללם ניצולי השואה ובני משפחותיהם בארץ ובעולם".
נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר, שהוא גם יו"ר איל"ר, ויו"ר התפעול טיילור מסרו לאחר פרסום הצעת החוק כי הארגון "מאוכזב עמוקות מכך שהצעת החוק של הממשלה הפולנית לא מאפשרת למרבית הניצולים ומשפחותיהם לקבל פיצוי. הניצולים ומשפחותיהם היו חלק אינטגרלי מהחיים בפולין במשך מאות שנים והרכוש מהווה את הקשר הממשי האחרון לחייהם לפני החורבן של השואה. אנו קוראים לממשלת פולין לדאוג לכך שהצעת החוק, כאשר תוצג בפני הפרלמנט, תכלול תנאים מקילים והוגנים יותר, כדי לעשות צדק עם אלו שסבלו כל כך".
לפנייה לכתב/ת 
