בלתי ניתנים לשבירה
זה ידוע כבר שנים ולא עושים דבר: יותר מחצי משיאי העולם של נשים באתלטיקה נקבעו על ידי ספורטאיות שכנראה השתמשו בסמים. בקיץ שעבר, הבטיחה הנהלת ההתאחדות הבינלאומית לבדוק את האפשרות למחוק תוצאות אלו. בפועל? קשה להאמין שמשהו ישתנה
אם בקרב הגברים החשדות לגבי כמה משיאי העולם הם כתוצאה ממחלוקת על סבירותם (אהלן בולט), בין הנשים הדבר לגמרי ברור. קיימות הוכחות ועדויות. הוכחות ועדויות בגוף הספורטאים שנפגעו משימוש בתכשירים אסורים, מינוח מכובס לסמי ספורט.
קודם כל, 11 מתוך 21 השיאים במקצועות האולימפיים - לא כולל הליכה ומרתון המתקיימים בתנאי שטח שונים - נקבעו במאה הקודמת, יותר מ-50 אחוזים. אם לא די בכך, תשעה מתוך ה-21, קרוב ל-40 אחוז, הם משנות ה-80 שבהן לא נערכו בדיקות סמים רציניות.
עצם העובדה שיו"ר ההתאחדות הבינלאומית סר סבסטיאן קו לקח על עצמו החלטה קשה במיוחד, גם בפוליטיקה הבינלאומית, מול "הדב הרוסי" ומנהיגו הקשוח, פוטין מראה כי רוסיה מודה, למעשה, בפשעי המעבדות והסמים במשך תקופות ארוכות. כבר שנתיים האתלטיקה הרוסית בחוץ בבושת פנים, וזה מעיד על מה שקרה בעבר, במיוחד בתקופה הקומוניסטית-סוציאליסטית. מזרח-גרמניה למשל צברה 384 מדליות (!) בארבע אולימפיאדות רצופות, ומפעם לפעם מתגלים עוד פרטים חדשים.
בין מחזיקות השיאים נמצאות מדינות שכבר לא קיימות: ברית המועצות וצ'כוסלובקיה. עיר ששמה שונה מאז, לנינגרד, הייתה הזירה לשיא המדהים של גלינה צ'יסטיאקובה מברית המועצות בקפיצה למרחק, 7.52 מטר. העולם הישן. אסתר רוט שחמורוב, האתלטית מספר 1 שלנו מאז הקמת המדינה, יודעת יותר מכל מה היה אז. "מדינות מזרח אירופה? זה נכון. הבעיה שגם הספורטאיות הבכירות של ארה"ב קיבלו זריקות".
איך את יודעת?
כשחזרתי להתחרות לקראת אולימפיאדת מונטריאול ב-1976 אימץ אותנו, בעלי פטר ז"ל ואני, רופא יהודי שטיפל בספורטאי ארה"ב. הוא סיפר על הזריקות שהם מקבלים".
לא צריך להיות גאון גדול כדי להציב במבחן את שיאי העולם של הגיסות פלורנס גריפית' ג'וינר וג'קי ג'וינר-קרסי, שעל שיאה בקרב 7 (7,291 נקודות) כאילו נכתב: "לא לשבירה". 29 שנים בלי שאף אחת התקרבה לשיאים של השתיים. פלורנס בעלת הציפורניים הארוכות עוררה תדהמה כשתוך שנה אחת בקריירה שלה, בהיותה בת 28, המריאה למחוזות קשים לתפיסה. 10.49 שניות ב-100 מטר - שיפור של 27 מאיות לשיא העולם של אוולין אשפורד (שבהשוואה אליו אפילו טיסת ה-9.58 ש' של אוסיין בולט בגברים מתגמדת). אם זה לא הספיק, פלו-ג'ו טסה גם ב-200 מ' - 21.34 ש'.
עצם העובדה ששתי הגיסות התאמנו אצל בעליהן בסביבה אחת עוררה חשד משל עצמו. פלו-ג'ו הייתה רעייתו של אל ג'וינר אלוף המשולשת, האח של ג'קי. בובי קרסי אימן את ג'קי (שנקראה על שם ג'קי קנדי). אבל יותר מכך, בחוגים המכירים את התנהלות הספורט בכלל והאתלטיקה בפרט, סבורים כי אסופת אינטרסים הכשירה את שיאה הדמיוני ב-100 מ'. איך? באותו יום של תחרות המבחן לקביעת המשלחת לאולימפיאדת סיאול 1988 באינדיאנה, נשבו רוחות מטורפות של למעלה מ-5 מ' לשנייה, ודווקא בריצתה מד הרוח "התאפס" לפתע.
כפי שאף אחת לא הצליחה להתקרב לג'קי בקרב 7 (ראו טבלה), כך נכנסו שיאי הספרינטים של פלו-ג'ו למוזיאון שיאי העולם השרירים והקיימים. היא הלכה לעולמה בגיל 39, ומשפחתה סירבה לאשר בדיקת סמים בניתוח שלאחר המוות. הוסבר אז שלקתה בליבה. בכל מקרה, השאלה איך רק ג'ונסון הקנדי נתפס, בעוד קוטלות השיאים מארה"ב ומזרח אירופה יצאו צחים כשלג, נותרה בעינה. ג'ונסון, שטען כי צרך תרופות בגלל פציעתו, הורשע בצדק, מבלי שעומדים מאחוריו עסקנים מובילים ורבי אינטרסים. ועדיין, לא ברור אם ג'ונסון היה באמת היחיד בצמרת שהשתמש בתכשירים אסורים, קרי סמי ספורט.
למרות שלא החזיקה בשיא עולם כלשהו, רוט שחמורוב יכולה בהחלט להרגיש קיפוח על שלא זכתה במדלייה אולימפית ישראלית ראשונה, ועוד במלכת הספורט, האתלטיקה. ב-1976, היא דורגה שישית בגמר האולימפי הישראלי הראשון באתלטיקה ב-100 מ' משוכות, אחרי שסיימה אחרי חמש מזרח אירופיות שנחשדו מאוחר יותר בשימוש בסמים.
רוט שחמורוב אישרה השבוע סיפור מהעבר. "באחת הפעמים נסענו להתאמן עם אחת המשלחות ממזרח אירופה. אני לא רוצה לומר את שם המדינה כי לא הוגן לעשות את זה אחרי שהם הזמינו אותנו כדי לסייע לנו. באמצע האימון הרגיל לכאורה, הספרינטרית שלהם קבעה, לפי שעון הסטופר של פטר, תוצאה יותר טובה משיא העולם. מעניין שבאולימפיאדה היא לא הצליחה".
ועוד סיפור שהיא לא תשכח: "בערב ישבנו לשוחח, ואחד מראשי המשלחת היה במצב רוח טוב כיוון ששתה אלכוהול. הוא נפתח בשיחה וסיפר כי הספורטאים שלהם מקבלים חומרים מיוחדים. הוא שאל אותנו אם אנחנו רוצים שגם אקח. כמובן שדחינו אותו". בימים אלה מנהל אחד ממקורביה התכתבות עם בכירים בהתאחדות הבינלאומית על הכנסתה להיכל התהילה. זה יהיה מעשה הוגן ופיצוי מסוים על המדליה שאולי אבדה בנסיבות לא ספורטיביות.
הוא עדיין מחכה לתשובה, ואסתר אומרת על כך: "באמת שעניין היכל התהילה לא מדאיג אותי, ואני לא מצפה לכלום. אני יכולה להזכיר את הודעתה של האלופה האולימפית במינכן 1972, היידי רוזנדהאל ממערב גרמניה, על רצונה לעזוב את היכל התהילה. לטענתה, היא לא מוכנה ששמה יתנוסס בהיכל יחד עם המזרח גרמניות הייקה דרקסלר ומריטה קוך שהודו בשיטות הסימום".
השיא של קוך ב-400 מ', 47.60 ש', נחשב כמו כספת בבנק של ואדוז. בעשור האחרון אף אחת לא ירדה מ-49 שניות, כאשר השיא שלה כבר בן 32 שנה, והפערים מול הרצות העכשוויות ברורים. יתר על כן, השיא של הצ'כוסלובקית ירמילה קראטוכוילובה ב-800 מ', 1:53.28 דקות, מתקרב ליום ההולדת ה-35. התוצאה של השנייה ב-800 מ', נדז'דה אוליזרנקו, 1:54.81 ד', כבר בת 37.
ההגדרה "יותר מחצי מהשיאים נקבעו במאה הקודמת" נדיבה מדי. צריך לזכור שמקצועות כמו 3,000 מ' מכשולים, קפיצה במוט ויידוי פטיש, נכנסו לתכנית האולימפית רק במילניום הזה. מכאן, שאחוז השיאים מהמאה שעברה מזנק עוד יותר. לא רק הספורטאים ממזרח אירופה ומארה"ב עומדים תחת חשד, לא מעט אתלטי צמרת מאפריקה נתפסו בשימוש בחומרים אסורים. שיא נוסף שהדעות חלוקות עליו הוא של גנזבה דיבאבה האתיופית ב-1,500 מ'. מבחינת התוצאה, השיא הפתיע, אבל אחרי שנמצאו חומרים אסורים אצל מאמנה במלון בו שהה בספרד, הספק עלה.
בקיץ שעבר הבטיחה הנהלת התאחדות האתלטיקה הבינלאומית לבדוק שנית
אם לפתוח רשימה חדשה, עם דף לבן של שיאני העולם. להציב את 2005 כקו פרשת המים בין השיאים שהיו ואולי יימחקו, לשיאים החדשים, משום שבאותה שנה עלו הבדיקות מדרגה. האם ההבטחה תקוים אי פעם? קשה להאמין שהדבר יגיע לכלל ביצוע.
הריאליסטים סבורים כי הדבר יגרום ליותר מדי תביעות בבית המשפט מצד בעלי שיאים שיטענו כי שלילת הישגיהם בלתי חוקית. חוץ מזה, לא בטוח כי סבסטיאן קו, שהצליח לכופף את פוטין, יצליח לכופף את הפוליטיקה הבינלאומית. בסופו של דבר, סר סבסטיאן זקוק לקולות המדינות שסרחו כדי לזכות בכהונה נוספת.
לפנייה לכתב/ת 
