הדור הבא של הפלסטיק
הפלסטיק אולי משפר את איכות החיים שלנו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך הוא גורם לנו צרות רבות ואף מאיים על העתיד שלנו. אז אילו חומרים יכולים להחליף אותו?
הבעיות והסכנות הסביבתיות שיוצר השימוש ההולך וגובר במוצרי פלסטיק כבר ידועות: הם מצטברים בהמוניהם במטמנות האשפה וגם באוקיינוסים - שם רובם מתפרקים לחלקיקים קטנטנים, מזהמים את המערכת הימית או נבלעים על ידי בעלי חיים ימיים ופוגעים בהם; או שהם מצטברים לאיי אשפה עצומים בגודלם - אחד מהם כבר הגיע לממדים כה גדולים - עד שיש מי שמבקשים מהאו״ם להכיר בו כמדינה. עד לשנת 2050, מעריכים מומחים, יהיה משקל הפלסטיק בים גדול ממשקל הדגים שבו; זה לא מפתיע, כשמבינים שבכל 2.6 שניות זורם טון נוסף של פלסטיק אל הים.
עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
פלסטיק מעצים וסרטנים
אז איך שוברים את המעגל הזה? אחת הדרכים היא לייצר תחליף ראוי לפסלטיק, כזה שיהיה מורכב מחומרים מתכלים. בפרסום חדש, טוען פרופ' ג׳פרי קאטצ׳מרק מאוניברסיטת פן סטייט האמריקנית שלאחר תהליך שנמשך עשר שנים הוא הצליח לאחרונה לפתח פלסטיק חדש ממקור ביולוגי. על פי קאטצ׳מרק, הביו-פלסטיק החדש שלו הוא גמיש, עמיד וחזק ויוכל להחליף את ציפוי הפלסטיק שבו נהוג להשתמש כיום במוצרים מתועשים רבים כמו אריזות מזון, מוצרי נייר כמו כוסות שתייה חד-פעמיות, חומרים לתעשיית הבניין ואפילו אריחים לריצוף ולתקרה. כיום, כל החומרים האלה מצופים בפלסטיק שמונע מהמוצר להתכלות, גם אם החומרים שממנו הוא עשוי הם מתכלים.
בעוד שהפלסטיק שאנחנו מכירים מיוצר בעיקר מנפט, וככזה הוא גם פולט גזי חממה לסביבה בעת הייצור שלו וגם מסרב להתכלות לאחר השימוש בו, הרי שביו-פלסטיק הוא תחליף ידידותי יותר לסביבה, שעשוי חומרים ממקורות ביולוגיים (כמו שרף עצים, תירס וסיבי צמחים) ושזמן ההתכלות שלו הוא קצר בהרבה - החל מכמה חודשים ועד כמה שנים, זאת לעומת הפלסטיק הרגיל שמתכלה רק אחרי מאות ולפעמים אלפי שנים.
הביו-פלסטיק אמנם כבר ידוע ומוכר מעל 20 שנה, אך ככל שהזמן עובר והטכנולוגיה משתפרת הוא הופך תחליף ראוי יותר לפלסטיק מבחינה כלכלית וסביבתית. האתגר של מפתחיו הוא לא רק לייצר חומר מתכלה אלא גם כזה שיהיה זול בדומה לפלסטיק, נגיש וזמין לייצור המוני וגם - בעיקר כשמדובר באריזות מזון - שישמור על טריות ואיכות המוצרים לאורך זמן בדומה לפלסטיק המקורי.
החומר החדש שפיתח קאטצ׳מרק עשוי ממקורות צמחיים - הוא מכיל צלולוז (תאית), שמקורו בקליפותיהם של צמחים וגזעי עצים, וגם ממקורות מהחי - כיטוזן, העשוי מכיטין, חומר שמרכיב את השלד החיצוני בגופם של פרוקי רגליים כגון סרטנים מסוגים שונים (לובסטרים, שרימפס, סרטנים קצרי בטן ועוד) וניתן להפיקו גם מדופן התא של פיטריות. מפעלים לעיבוד פירות ים בעולם מייצרים כמויות גדולות של פסולת מסוג זה וישמחו להעביר אותה הלאה, במקום לטרוח ולפנותה לאתרי פסולת. מכיוון שהוא עשוי ממקורות ביולוגיים, החומר מתכלה בתוך מספר שבועות עד חודשים בלבד.
לטענת המפתח, החומר יכול להתאים גם לשילוב בתוך מוצרי מזון ולהפוך אותם לבריאים יותר, זאת באמצעות תכולת הסיבים הגבוהה שבחומר והיכולת שלו להפחית את ריכוז השומן במוצר ((יש לציין כי הכיטוזן המבוסס על סרטנים אינו כשר, אבל ניתן לבחור לעשות שימוש בכיטוזן המופק מפטריות, שיאפשר הן שמירה על כשרות והן אספקה רציפה יותר שגם לא פוגעת בבעלי חיים). החומרים המרכיבים את הביו-פלסטיק שפיתח הם גם כאלה שנמצאים בשפע בטבע ותהליך ההפקה שלהם הוא פשוט, ולכן הם הופכים את החומר לזול ממש כמו הפלסטיק הרגיל. והעיקר: הוא מתכלה לחלוטין, ואם תזרקו אותו לערימת קומפוסט הוא לא ישאיר אחריו כל זכר וסימן.
אצות, בקבוקים וקליפות תפוזים
עוד מוצר שמציע להחליף את הפלסטיק בהצלחה שייך לחברת סטארט-אפ ישראלית בשם "טיפה״ (TIPA). טיפה מייצרים בעיקר אריזות מזון שעשויות מהרכבים שונים של ביו-פלסטיק, שלטענת החברה שומרות על המוצרים בצורה טובה ולטווח זמן זהה לזה של אריזה עשויה פלסטיק - אך עם הבדל אחד עצום: בתוך כמה חודשים בלבד מזריקת האריזה למיכל אשפה לפסולת ביולוגית, האריזה מתכלה והופכת לקומפוסט. בין האריזות של טיפה יש אריזות לחטיפים ומזונות שונים במגוון צורות וגדלים, שקיות נאטמות (Zip-Lock), שקיות רגילות, עטיפות לעיתונים ולבגדים וגם מכלי משקה (לחלב ולמיצים, למשל), וכולם מתאימים להדפסת מותג עליהם - כך שכל חברה שמעוניינת להשתמש באריזות הללו למוצרים שלה יכולה לעשות זאת.
לפי החברה, ההשראה למוצרים שלה הגיעה מקליפת התפוז: הקליפה שומרת על התפוז אטום וטרי, וכשמקלפים אותה ומשליכים אותה לאשפה היא נרקבת ומתפרקת והופכת בשלמותה לקומפוסט שיכול להזין ולגדל צמחים חדשים, מבלי להשאיר אחריה סימנים.
גם חברת עיצוב יפנית בשם AMAM פיתחה תחליף לפלסטיק שמיוצר מאגר -חומר ג׳לטיני שמופק מאצות, ומשמש כיום בתעשיית המזון כתחליף ג׳לטין צמחוני לקינוחים ובתעשיית התרופות במחקר ודיאגנוסטיקה כמצע לגידול חיידקים בצלחות פטרי. המעצבים, שהתחרו עם המוצר שפיתחו בתחרות העיצובים הבינלאומית של חברת לקסוס ב-2016 וזכו במקום הראשון, הצליחו להפיק מהאגר חומר גמיש ועמיד שמתאים להחליף את אריזות הפלסטיק - והבונוס הגדול: הוא עשוי מאצות בלבד, וככזה הוא מתכלה מבלי להשאיר אחריו פסולת.
חוקרים מ-Imperial College בלונדון מציעים פיתוח מעניין נוסף: בקבוק מים אכיל, ששואף לחסל את הבעיה שמייצרים כמויות של בקבוקי שתייה מפלסטיק שמושלכים כל שנה לפח (והוא עדיף בהרבה על פני מיחזור, שלא באמת פותר את בעיית פסולת הפלסטיק באופן מספק). ׳הבקבוק׳, שזכה לשם Ooho, הוא בעצם מן פאוץ׳ קטן שמכיל מים והוא בטוח כולו לאכילה. את ה-Ooho אפשר לאכול בשלמותו, או לחלופין לנקב בו חור ולשתות את המים שהוא מכיל, ולאכול או להשליך את הקליפה החיצונית שלו לקומפוסט - שם היא תתכלה במלואה. החלופה שפיתחו החוקרים לבקבוק עשויה גם היא מאצות וזכתה בפרסים רבים מאז שהוצגה על ידיהם בפעם הראשונה בשנת 2014. לדבריהם, היא גם זולה יותר מבקבוק פלסטיק, ומתאימה להכיל לא רק מים - אלא משקאות קרים מכל סוג.
מעצב איסלנדי בשם ארי ג׳ונסון מציע חלופה עשויה אצות לבקבוקי השתייה המוכרים: הוא נראה כמו בקבוק רגיל ושומר על צורתו כל עוד הוא מלא במים, אך כשהוא ריק - הוא מתכווץ, עד שהוא מתכלה לחלוטין. גם הוא - בדומה לפיתוח של המעצבים היפנים - עשוי מהאגר המופק מאצות, ולכן, לדברי ג׳ונסון, מי שנהנה מטעם האצות מוזמן גם לכרסם את הבקבוק עצמו לאחר השתייה.
פלסטיק הוא לנצח
אין ספק שמוצרים עשויים חומרים מתכלים עדיפים בהרבה על פלסטיק, שמשמש אותנו לטווח קצרצר ויישאר הרבה אחרינו בעולם; אבל אפילו למוצרים האלה - גם כשהם מתכלים לחלוטין - יש השפעה על הסביבה: אנרגיה ומשאבים מושקעים בייצור ובשינוע שלהם, במהלכם גם נפלטים גזי חממה שתורמים להתחממות כדור הארץ ולשינוי האקלים. בסופו של דבר, הפתרון הטוב ביותר לצמצום ההשפעה שלנו על הסביבה הוא פשוט לקנות פחות.
וכשאתם בכל זאת קונים, זכרו שפלסטיק מאבד מהאיכות שלו מהר מאוד אבל מתכלה לאט מאוד; נסו לקנות מוצרים איכותיים יותר שישמשו אתכם לזמן ארוך יותר ויבטלו את הצורך בקניות חוזרות של תחליף חדש כל זמן קצר. בסופו של דבר פלסטיק - בדומה ליהלומים - הוא לנצח; רק שהוא יראה הרבה פחות יפה כשהוא ימלא כל חלקת אדמה או יצוף על כל פיסת ים נראית לעין ויחזור אליכם לצלחת במנת הדגי הים שתזמינו במסעדה.
הכתבה פורסמה בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
