שלא תתפרק לנו שוב: "ממלכת ישראל השלישית בסכנה"

"עוני, שחיתות ציבורית ופערים חברתיים זה המשולש שפירק עד היום כל חברה בעולם", אומר רינו צרור בסרט שנולד מטור שנולד ממחקר שערך. "התחלתי בו לפני שנים מיד לאחר רצח רבין, ומאז הוא רק מתפתח והולך. השתגעתי אז מן המעשה. החברה הישראלית התרסקה מול עיניי וזו הפעם הראשונה שבה חשתי שגם חירותי שלי בסכנה".

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

• המאמר שהתחיל את המסע
  

קראו עוד בערוץ היהדות:

• "התפללו לרפואתו": הרב שטיינמן מאושפז בטיפול נמרץ
• "יש פה טרור נגד חילונים": המאבק על השכונה המתחרדת
• קבר יש, כסף יש, אבל איפה הצדיק?
  

מיוחד: מסע בעקבות קברי צדיקים ופולחן המתים

"רק פעמיים בעבר, בכול דברי הימים, ישראל הייתה מאוחדת, ריבונית ועצמאית כפי שהיא היום. טריטוריה שלמה, חבל ארץ רציף, יחידה אחת, מחוקקת את חוקיה, מטביעה את כספה, חופשית לבחור את בחירתה, ואינה חייבת במס לשלטון זר. רק פעמיים, בכל שלושת אלפים וחמש מאות שנות קיומו של העם היהודי. ובכל פעם, עד כתשעים שנה. לא יותר", כתב אז צרור.

כאילו לא חלף עשור

עשר שנים חלפו, הטיעונים נותרו שרירים כשהיו, וצרור - כנביא מוכיח בשער - תרגם את הטור ההוא לסרט "יהודים, פעם שלישית", שמעבד שלב אחר שלב את התיאוריה כי אם לא נתעשת – יהיה פה חורבן הבית השלישי. ומעל הכול מרחף רצח רבין.  

"בפעם הראשונה", הוא מדייק בסרט, "75 שנה. אלה היו כל ימי העצמאות בבית ראשון. ובפעם השנייה התוצאה מאכזבת אף יותר: 66 שנה. זה מעט באופן קיצוני. 141 שנות עצמאות מתוך 3,500 שנה. רק 4% של חופש".

22 שנים אחרי הרצח ההוא שיצויין השבוע (יום ד'), ובפרוס שנת השבעים של "הממלכה השלישית" - בוחר צרור להעלות את הסרט שיוקרן הערב (א') בערוץ HOT8. אתם מוזמנים לדגום שלושה קטעים מהסרט (כאן בצפייה ראשונה) – ולהיזכר בכמה טיעונים מהטור ההוא, אי-אז ב-2007, שנכונים לא פחות ב-2017.

קווים מרכזיים: הריבונות השלישית איבדה שליטה

"קודם וראשון לכול, מצאנו, מתפוררת החברה פירורים פירורים. התפוררות מהירה מאוד, מפתיעה בעוצמתה. אחר כך אובדת הריבונות, השליטה, השלטון העצמאי. אחר כך באה שריפה גדולה ואחריה חורבן, ולבסוף, אחרונה חביבה היא הגלות. הנשארים בחיים מתפזרים בעולם הרחב, נעים ונדים. פעם ראשונה לשמונה מאות שנה. פעם שנייה לאלפיים ואחת עשרה שנה.  

"בכול פעם שהתפלגה הממלכה, שאבדה הריבונות, שנלקחה העצמאות, שגלה הכבוד, מצאנו אותם גורמים: קרע חברתי, ומחלוקת דתית, מדינית. דתית שהצטבעה למדינית. קודם קרע עמוק בין שבטי העם, בין העדות, בין המעמדות, בין העשיר לבין העני. ואחר כך, בהמשך, מחלוקת דתית מדינית חסרת פשרה בין מתונים לבין קנאים. כך נהגה ישראל פעמיים. בריבונות הראשונה ובריבונות השנייה.

"מדוע? האם היהודי נידון למחלוקת? לחורבן? לנדודים? האם הריבונות משגעת אותו? העצמאות הזו? הכוח להחליט ולהכריע, לבד, איך יתנהלו חייו וחיי האחרים? האם זו קללה? תגובה? עונש?

"דוד המלך תפס את השלטון בישראל ב-1010 לפני הספירה. הוא שלט כ-40 שנה, עד לשנת 970 לפני הספירה. אחריו מלך בנו שלמה, כ-40 שנה, ואחריו בנו רחבעם. אחרי שתי שנות שלטונו של הנכד פרץ מרד אזרחים. התקוממות מלאה, אגרסיבית, 'מרד הצפון' בשמו הספרותי, מרד מס כללי של אזרחי כל צפון ישראל, פרישה המונית מכוחות הבטחון, והתרסה התקפית מול השלטון המרכזי. ישראל הגדולה, העצמאית, בעלת הכוח החזק באזורה, התפרקה מבפנים, ונקרעה לשניים. רחבעם מלך על יהודה. ירבעם על ישראל. הריבונות הראשונה החזיקה מעמד רק 82 שנה. ב-928 לפני הספירה היא עוברת מן העולם.

"82 שנות חיים לריבונות הראשונה אנחנו סופרים מרגע תפיסתו של דוד המלך את השלטון ועד להתפרקות האימפריה... הריבונות הראשונה שרדה רק 75 שנות חיים. אחר כך נקרעה והתפצלה, אחר כך נכבשה.

"רק אחרי שמונה מאות שנים מלאות, 800 במספר, התכוננה הריבונות היהודית השניה. 800 שנים לקח ליהודי לאסוף את עצמו עם חבריו עד שהכריז על ריבונות פעם נוספת. 800 שנה, מסוף הריבונות הראשונה ועד לתחילתה של השנייה.

התפרצויות חברתיות שאי אפשר להתעלם מהן. מחאת האתיופים(צילום: מוטי קמחי)

"ב-164 לפני הספירה, פתח מתתיהו הכהן במרד חשמונאים. כאחת עשרה שנים אחר כך, ב-153, כבש בנו, יונתן חשמונאי, את ירושלים וטיהר את בית המקדש מטומאת השלטון הזר. יונתן נרצח, גם אחיו שמעון נרצח, ויוחנן הורקנוס, בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו, הוכרז מלך ישראל בשנת 135 לפני הספירה. אחרי שש שנות שלטון מוצלחות במיוחד, הכריז על עצמאות ישראל בשנת 129 לפני הספירה. שלושים וחמש שנים אחרי תחילת המרד, הריבונות השניה כבר עמדה על רגליה, בטוחה, עצמאית, חיה על פי חוקיה ואינה חייבת מס לשלטון זר.

"בשנת 63 לפני הספירה, בקיץ, זה נגמר... בחורף 63' פומפיוס הגיע, ובקיץ הוא כבש את ירושלים. הריבונות השניה החזיקה מעמד רק 66 שנים.

"זו הייתה הפתעה גדולה, חייבים לומר... הריבונות השנייה של ישראל נתפסה מוצלחת ובעלת יכולת הישרדות, והחל משנתה ה-35 לערך נחשבה מעצמה אזורית שיש להתייחס אליה, בעלת צבא מקצועי גדול, כובש ומיומן... החקלאות שגשגה והונצחה בדימויים של ממש, הכלכלה פרחה תוך כדי קשרי יבוא ויצוא ענפים עם העולם הגדול, החלפת דיעות רציפה ואינטנסיבית, השפעה תרבותית הדדית, ומשלחות של חכמים באות ויוצאות לערים החשובות בעולם.

"ב-63 לפני הספירה נכבשה הריבונות השנייה, וכמאה שלושים שנה אחר כך, נשרף בית המקדש. בדיוק כמו בריבונות הראשונה. קודם נלקחת הריבונות ואובדת השליטה. אחר כך נשרף הבית.

"קצת יותר מאלפיים ואחת עשרה שנה, 2011, לקח ליהודי עד שאסף את עצמו עם חבריו וכונן את הריבונות השלישית. צריך היה שירדפו אותו ואת דתו בכל אתר, בכל עיר, בכל ארץ, בכל יבשת. צריך היה שיסמנו אותו ואת גזעו כמיועד להשמדה, צריך היה שיבנו כבשנים להשמדתו, צריך היה לאבד מיליוני נפש במלחמה אחת, עד שכונן את הריבונות השלישית. אלפיים ואחת עשרה שנה אחרי נפילתה של הריבונות היהודית השנייה.

רגע השבר שהתחיל את ההתפוררות הפנימית: רצח רבין(צילום: אביגיל עוזי)

"שנים תהיתי על מהירות התרסקותה של הריבונות הקודמת. מפאר גדול לחורבן תוך שנים אחדות, כיצד זה ייתכן? ובכן, עד שאינך חווה על בשרך את עוצמת ההתפוררות, אינך מאמין ואינך מבין. בעת הזו, בימים האלה, אנחנו חווים אותה היטב. אנחנו, נדמה, די מבוהלים מפניה לפי שעה, חוששים, נרעשים, נסערים, מחטטים בפצע עד זוב דם כמו המומי סמים, מתכוננים ומתכוונים לקראת המכה הבאה. מהיכן היא תבוא. מן הצבא, מן המשפט, מן השררה, מן הפריצות, כל הריבונות נגועה. שישה סימנים קשים במיוחד, כתבנו בעבר, שישה סימנים קשים במיוחד יש לריבונות השלישית. הגבולות, הפער, השחיתות, ההתקוממות הפנימית, תפוצת הסמים, ושאלת הזהות. מי אני? מי אנחנו? ומיהו יהודי? מפעם לפעם צף ועולה אחד הסימנים המאפיינים ומכסה לרגע ארוך על האחרים, עד שחברו צף ועולה במקומו. עד שכהו העיניים מן המראות.

"על פי מראה עיניי, הסימן הרע הציף את השמים בסוף 1995, ברביעי בנובמבר, מוצאי שבת, יב במרחשוון. זה היה סימן מוחשי שאחריו אין עוד, ומאז האותות רק הולכים ובאים, צפופים ובאים, דוחקים ובאים. תשע שנים אחרי שנת היובל ניתן לומר בוודאות, הריבונות השלישית איבדה שליטה.

"מצאנו שהריבונות השלישית, בדיוק כמו שתי אחיותיה, נחלקת לשבטים שבטים, עמעמים, מחנות וגדודים, קבוצות של פרטים בעלי מכנה משותף גמיש וזמני. מצאנו ש'אחדות ישראל' ו'יחד שבטי ישראל', זו כל הזמן תקווה לעתיד לבוא, מאז ראשית הדברים. מצאנו ריב ומחלוקת בעמוד השדרה של השלטון, בין רשות לרשות ובשלושתם גם יחד, המחוקקת, המבצעת והשופטת. זו בזה לזו ומכרסמת בזכותה של אחרת. וגם מצאנו שתאווה ובצע חילחלו שם עד מים עמוקים.

"מצאנו שהעושר מעשר את עצמו מן העשור השלישי ואילך, ומכפיל את עצמו מן העשור הרביעי. וגם מצאנו שבמקביל לכך הוא תופס עמדות מפתח בחצר השלטון. מצאנו שהגזל והעריות נפוצים בין בני ישראל בדיוק כפי שחז"ל העידו על ימי הריבונות הקודמת. גזל ועריות. גזל ועריות. וגם מצאנו ששנות ההכרעה של כל ריבונות נעו סביב שנת היובל, היא שנת החמישים, פלוס מינוס חמש שנים. שם החלה הנסיגה הגדולה ביחסים שבין השבטים.  

"השבט השחור, השבט הלבן, השבט הדתי, השבט החילוני, השבט החרדי, השבט המסורתי, השבט הוותיק, השבט הצעיר, שבט השמאל, שבט הימין, השבט הרוסי, השבט האתיופי, והשבט הערבי לדגליו.

מלחמת השבטים (צילום: יואב דודקביץ)

"בין השבטים מתקיימים עשרות צירופים גמישים ומשתנים לפי הצורך והעת. יש ובני הצפון והדרום חוברים למחנה אחד מול יושבי המרכז. יש ובני השבט הימני יתאגדו עם בני השבט הרוסי ויתקפו את בני השבט הלבן. יש ובני השבט החילוני יחברו לשבט הערבי כדי להכות בשבט החרדי. יש וותיקי כל השבטים מתאגדים מול צעירים, חדשים, זה מקרוב באו... כל שבט מבקש לשלוט בשאר השבטים. וכל ראש שבט מבקש לעצמו את זכות השליטה.

"שני שבטים מצאנו מתנגשים בשנים האחרונות בבסיס הריבונות השלישית. החרדי והערבי. שניהם מערערים על אופיה של הריבונות, על זהותה, על חוקיות אורחותיה ומשפטיה, על חלקם בריבונות, ועל אופי שותפותם בה, אם בכלל... שני השבטים מונים יחד כשני מיליון ומאתיים אלף נפש והם מהווים כשליש מן האוכלוסיה בישראל. מרבית עניי הארץ נמנים על שני השבטים, הערבי החרדי.

"ובעיקר מצאנו את הפער בין אזרח לאזרח, בין העני לבין העשיר. הוא המאפיין הקשה של הריבונות השלישית, שורש הרע, כמו בריבונות הראשונה והשנייה, לב ליבו של גרעין הרעל.

"יותר מעשר שנים אני מעיד על השבר בריבונות השלישית, על הסיבות ועל הנסיבות כמו על שתי האחיות התאומות, הריבונות הראשונה והשנייה. ובימים אלה, כבד הייאוש מאוד...

"אלו הם ימי מלחמה על המשך קיומה של הריבונות השלישית. כדי לשרוד אל מעבר לימי הריבונות השנייה, כדי להחזיק מעמד עוד יובל שנים, חייבת הריבונות השלישית להערך אחרת מכפי שהיא היום. אחרת לחלוטין. אחרת, כפשוטו. עליה לזהות את פני המציאות היטב, להכיר בסכנה, ללמוד את עומקה והיקפה, ולקדם את פניה על פי השכל הישר וחוכמת הלב".

• "יהודים, פעם שלישית" ישודר בערוץ HOT8 הערב (א') בשעה 21:00.