מאבק הדיור המוגן בת"א מחריף: "לא נאפשר את הבנייה - ויהי מה"
רעש, סכנות בטיחותיות, אבק ופגיעה קשה באיכות החיים: 300 הקשישים המתגוררים בבית הדיור המוגן "עד 120" ברמת החייל מסרבים להרים ידיים במאבקם מול התוכנית להוסיף שתי קומות לבניין. "העדיפו בצע כסף על החיים שלנו", הם מלינים, ומתריעים: "בתקופת הבנייה הרבה דיירים ימותו"
דיירי בית הדיור המוגן "עד 120" בשכונת רמת החייל בתל אביב מחריפים את מאבקם נגד תוכנית ההנהלה להוסיף שתי קומות לבניין בן שבע הקומות – בנייה שתימשך שנים ותפגע קשות באיכות הפרק האחרון בחייהם.
300 הקשישים נלחמים על הזכות לחיות לעת זקנה בשקט ובשלווה, כפי שהובטח להם כאשר שילמו ממיטב כספם ועברו להתגורר במקום, חלקם אף נאלצו למכור את דירותיהם הפרטיות לשם כך. כעת, לאחר יותר משנה של מאבק, ולקראת הדיון בערר שהגישו על דחיית התנגדויותיהם בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה תל אביב, הם מאיימים: "לא נאפשר את הבנייה ויהי מה".
אחד הדיירים המתנגדים הוא נתן פרלה, שמזהיר כי בית הדיור המוגן יהפוך כולו לאתר בנייה: "ההנהלה אמרה לנו בעצמה שזה ייקח שנתיים ויגרום לאבק ולרעש. זה לא מקום למגורים של קשישים, חלקם חולים. חד משמעית, העדיפו בצע כסף על החיים שלנו. הפיכת הבית הזה לאתר בנייה זהו דבר שאינו חוקי ולא מוסרי. זה מעשה נבלה ופשע".
תוכנית הבנייה כוללת הוספה של שתי קומות מעל השבע הקיימות, דבר שיצריך פינוי של הצנרת ומערכת מיזוג האוויר שממוקמות על גג הבניין, ועלול לגרום לתקלות מים ומיזוג מרובות. כמו כן, ההנהלה מתכננת לבנות שתי מעליות נוספות בתוך הבניין - תהליך שבאופן בלתי נמנע יגרום לרעש ואבק.
עיקר החשש של הדיירים הוא מתקלות בטיחות. אלון פורת, גמלאי צה"ל בן 84, הסביר: "אנחנו שומעים בכל פעם בחדשות שנופל משהו ממנוף. ואם ייפול משהו דרך תקרת זכוכית ללובי מאוכלס באנשים - מי יודע מה יקרה. רוצים גם להוסיף מעליות בתוך הבניין, ועם התהודה האקוסטית שיש פה אי אפשר יהיה לישון. אז יהיה לנו בית מלא אבק, מלא רעש ומסוכן, וזה לא עולה בקנה אחד עם דיור מוגן. אתר בנייה ודיור מוגן אלו שני דברים שונים".
הדיירים המתנגדים לבנייה מרגישים שרומו על ידי רשת "עד 120", שהסתירה מהם לטענתם את כוונתה להרחיב את הבניין. "אחת הטענות של ההנהלה כאן היא שהכול חוקי, שהכול נאמר לנו ושאנחנו ידענו מראש", אומרת בתיה פרלה בת ה-83, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית. "קשה לתאר בן אדם שפוי שידע מה שהולך לקרות וחתם על זה. זה לא היה רשום בתוך גוף החוזה אלא כהערה מתחת לסעיף של הגדרת שטחים ציבוריים, שם נכתב ברמז שייתכן שיבנו".
"שמעתי מכמה אנשים שעלו במקרה על הסעיף הזה ושאלו מה הוא אומר, והרגיעו אותם – אמרו שזה חוזה אחיד וסטנדרטי ושגם אם יבנו, זה לא יהיה בימינו. יותר מזה - מול משרד ההנהלה היה דגם מאוד יפה של הבית והיו בו שבע קומות. באמצעות הדגם הזה הסבירו לכל אדם שבא להתעניין מה מיקום הדירה שלו. אמרו לנו שאנחנו מקבלים דירת פנטהאוז. אני חושבת שכל אחד היה מפרש את המונח בתור דירה עליונה שלא הולכים לבנות מעליה".
בעוד שלקשישים הבריאים הבנייה תהווה מטרד ותפגע באיכות חייהם, הדיירים המתנגדים חוששים שעבור החולים מביניהם היא תהווה סכנת חיים של ממש. "בתיה היא חולת אסטמה כרונית", מספר נתן פרלה על אשתו. "כשיש אובך - אם היא לא נכנסת לדירה, היא מקבלת התקף שאלוהים ישמור. היא לא תוכל להיות פה יותר מחודש במצב הזה, ואז או שתהיה גוויה, או שהיא תצטרך לברוח, אבל אין לאן. אנשים מכרו את הדירות. יש פה מאה ניצולי שואה, כולל מאושוויץ ומברגן בלזן. הם לחמו פה והקימו את המדינה. הם השתחררו ממחנות המוות, הם היו כלואים ויצאו לחופש, ועכשיו אומרים להם - תיכנסו למכלאות של אבק ורעש. ובתקופה הזו אנשים רבים ימותו".
"לאן נעלם ערך האדם וכבוד הזקן?"
מרים קונדה בת ה-83 מוסיפה על החשש הבריאותי: "לפני כמה חודשים התקבלה עתירה של 'תנו לחיות לחיות' נגד בנייה בסמוך לגן החיות התנ"כי בירושלים, מכיוון שזה יזיק לחיות, אז איך מעזים לבנות מעל 300 קשישים. הקפיטליזם החזירי הזה בושה בכל מקום ואני לא מבינה לאיפה נעלם במדינת ישראל ערך האדם וכבודו של הזקן. אני חוששת לבעלי זאב, מכיוון שאנשים כמוהו, שכבר משתמשים בהליכונים ולא יכולים ללכת, יהיו חייבים להישאר בדירות. הם לא יכולים לצאת החוצה וזה יהיה פשוט אסון. להיות בבית סוהר 24 שעות".
אחת הטענות שחוזרת ונשמעת בפי כולם היא שההנהלה כלל לא רואה צורך לתת מענה לאותן חרדות של הדיירים ומתייחסת אליהם כלקוחות שבויים. "למעלה מ-40% מהדיירים פה מכרו את הדירות הקודמות שלהם על מנת להגיע לכאן ואין להם בית לחזור אליו", מסבירה קונדה. "גם אין להם אפשרות לעבור לדיור מוגן אחר מפני שהפיקדון נשחק. כך שאנחנו בעצם שבויים במקום הזה אם נרצה ואם לא".
"המסר שההנהלה משדרת הוא - 'אנחנו נבנה על אפכם ועל חמתכם. אתם יכולים לעזוב אם אתם רוצים'. הם בכלל לא מתייחסים לחלק הנפשי, ללחץ שאנחנו נמצאים בו. אנחנו ממש בחרדה לאורך כל היום וכל הלילה ומרגישים שאנחנו כלי לעשיית כסף לחברת 'הפניקס'". (הבעלים של רשת '"עד 120"; א.א).
מהנהלת "עד 120 – הבית בתל אביב" נמסר: "תוספת הבנייה בבית 'עד 120' בתל אביב נועדה לענות על הצורך במתן שירות לאוכלוסיית הגיל השלישי ההולכת וגדלה. בהסכמי ההתקשרות עם דיירי הבית בתל אביב, ועוד טרם כניסתם לבית, ידעו הדיירים וחתמו על הסכמתם לתוספת קומות צפויה בבית בתל אביב. בשיחות עם הדיירים הוסבר כי נעשה הכול כדי להמשיך ולספק להם את סביבת המגורים האיכותית והנעימה".
"'עד 120' תפעל ככל שיידרש כדי למזער את אי הנוחות ואת המטרדים העלולים להיגרם בתקופת הבנייה, תוך כדי שיח רצוף ופתוח עם דייריה. תלונותיהם של כמה דיירים המתגוררים בבית בתל אביב הם 'חומר שמוחזר' יותר מאחת בכלי התקשורת השונים".
תגובת עיריית תל אביב: "התוכנית המתירה תוספת קומות לבניין אושרה בסמכות הוועדה המחוזית בשנת 2012, כאשר כבר בשלב אישור התוכנית הועלתה הטענה ונדחתה אל מול הצורך התכנוני בתוספת יחידות לדיור מוגן. נדגיש כי הוועדה המקומית דנה בהתנגדויות והתנתה את הוצאת היתר הבנייה בהצגת האמצעים הנדרשים למניעת מטרדי הרעש והלכלוך בזמן ביצוע העבודות, זאת מתוך הבנה מלאה למצוקת הדיירים והרצון להקל עליהם. הנושא נמצא בדיונים מול ועדת הערר".
לפנייה לכתב/ת 
