בית הדין לעבודה: "אין לי כלים למנוע את סגירת מפעל נגב קרמיקה"
בדיון על הכוונה לפטר 140 איש ולסגור את המפעל בירוחם, הורה השופט שמואל טננבוים לצדדים להמשיך במו"מ. עם זאת הוא הדגיש: "זה עסק פרטי ולא חברה ממשלתית". נציגת נגב קרמיקה: "עסק לא יכול להתקיים לאורך זמן בהפסד". העובדים הפגינו בחוץ והתעמתו עם אנשי ההנהלה בסיום הדיון
סכנת הסגירה ופיטורי 140 עובדי נגב קרמיקה בירוחם עדיין מוחשית. נשיא בית הדין לעבודה בבאר שבע, שמואל טננבוים, שדן הבוקר (יום ב') בבקשת העובדים וההסתדרות בנוגע לתוכניות ההנהלה, אמר: "אין לנו כלים למנוע את סגירת מפעל. זה עסק פרטי ולא חברה ממשלתית. מישהו צריך לקחת אחריות על העניין. תמיד נשלח למשא ומתן ויש חובה הסכמית למו"מ במקרים של מפעל שרוצה להתקיים. אבל פה יש מצב שונה לגמרי. זה מפעל פרטי שאומר אני רוצה לסגור".
עם זאת, השופט טננבוים הורה לצדדים להמשיך במו"מ וקבע: "התרשמנו שעדיין קיים סיכוי להמשך המשא ומתן. בעיקר לוקחים אנו בחשבון כי תיתכן מעורבות של המדינה או גורמים אחרים שעשויים לסייע להמשך הבראתו של המפעל. ערים אנו לטענות ההנהלה בדבר ההפסדים המשמעותיים ההולכים ומתמשכים. עם זאת, כשמדובר בגורלו של המפעל והמשך תעסוקתם של כ-140 עובדים, יש ליתן לצדדים שהות נוספת. אנו מקבלים את הצעת ההסתדרות ומורים על המשך המו"מ".
להנהלת נגב קרמיקה אמר השופט: "אנחנו מודעים להפסדים, זה לא שאנחנו מזלזלים. גם אתם, ההסתדרות וגורמים נוספים צריכים לעשות מאמץ רציני נוסף להגיע להסכמות".
עוד לפני הדיון הפגינו עשרות עובדים מול בית המשפט במחאה על כוונת ההנהלה לסגור את המפעל. הם קראו "לא רוצים כבוד - רוצים לעבוד" ו"לחם, עבודה". הם מחזיקים שלטים הקוראים "כל עוד השערים סגורים מנגב - לא קונים" ו"סוגרים את נגב - הורגים את הנגב". בתום הדיון מנעו העובדים את יציאת אנשי ההנהלה של נגב קרמיקה מבית המשפט וצעקו לעברם: "גנבים". נציגי ההנהלה יצאו בליווי משטרה, והמפגינים התעמתו עם השוטרים.
ההפגנה התקיימה לקראת הדיון שבו הציגו ההסתדרות, ההנהלה וועד העובדים את תוצאות המשא ומתן שניהלו. בהסתדרות טענו כי הנהלת המפעל לא הסכימה לבוא לקראת העובדים ודחתה על הסף את ההצעה של משרד הכלכלה להלוות לה כספים. יו"ר הסתדרות נגב מרכזי, ארמונד לנקרי, אמר כי במידה שיוחלט לסגור את המפעל, הוא לא פוסל השבתה של כל קבוצת "נגב".
בדיון הופיע ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, שאמר שיש לקחת בחשבון את ההשפעה של סגירת המפעל על העיר: "זה מקרה מיוחד. זו ההשקעה הגדולה ביותר שנעשתה בירוחם בחמש השנים האחרונות. זה מפעל חדש שהשקעה כושלת וניהול כושל דרדרו אותו למצב שבו הוא עומד על המדף למכירה".
בדיון אמרה נציגת נגב קרמיקה כי בלב כבד הם לא יכולים להימנע מסגירת המפעל: "אנו נמצאים בדיוק באותה נקודה שבה היינו. ההסתדרות מתעלמת ממצבה הכלכלי הקשה של החברה, וחובהּ לבנקים הוא יותר מרבע מיליארד שקל שצריך להחזיר כבר ב-2018. ההסתדרות מתעלמת מהעובדה שאין מי שיממן את המצב הגירעוני של המפעל. כל 700 עובדיו מצויים בסכנה תעסוקתית. ההסתדרות לא מצביעה מי יכול לממן את ההפסדים האלה. כל ההסכמות המוצגות הן למעשה לא הסכמות אלא דרישות להוצאת עוד ועוד כספים".
לדבריה, תוכנית ההבראה ההפסדית הייתה הרע במיעוטו, אבל יותר מחודש לא התקיים שום דבר מהאמור בה: "נעשתה פנייה למשרד הכלכלה, ולצערנו אין היום שום מענק או הגנה שעתידים להינתן, לא למפעל נגב ולא לתוצרת ישראלית. אין שום עסק פרטי שיכול להתקיים לאורך זמן על הפסד. בכל תרחיש כופים על החברה ללכת להליך של ייצור לעומת יבוא, שהוא זול משמעותית ויכול להבריא את החברה כולה. בלב מאוד כבד החברה במצב היום לא יכולה לשנות את ההחלטה שלה ולא יכולה להימנע מסגירת המפעל. ההצדקה של המפעל כיחידת ייצור במדינת ישראל היא הפסדית לחלוטין אל מול עלויות היבוא. יש פה בעיה ממשית כלכלית בין עלויות הייצוא לבין עלויות היבוא. לצערי, למרות פניות למשרד הכלכלה ומשרדי ממשלה, לא התקבל סיוע או תמיכה".
נציג ההסתדרות אמר בתגובה: "לצערי אני עומד נבוך. שוב הדיווח שהגישה ההנהלה נסתר ממסמכים שהיא עצמה צירפה. יש לנו קשיי התנעה כי אנו נאלצים להתגבר על רצון ההנהלה להיפטר מהכוח הזה (העובדים, א"ק). הייתה פגישה קשה אתמול. כל הפגישות קשות. נציגי ההסתדרות צריכים להיות המבוגר האחראי וצריכים להוביל את העובדים שמרגישים שנגרם להם עוול עצום, ובצדק, ואת ההנהלה, להפעיל את המפעל. גם על הקושי הזה בהרבה מאוד מאמץ הצלחנו להתגבר. יש לנו אמונה בהמשך המו"מ".
מנכ"ל נגב קרמיקה אורי גלבוע אמר: "מטיחים בנו שקרים. זה חייב להיפסק. באנו בידיים נקיות להציל את החברה, אבל אף אחד לא רוצה לשים את היד בכיס ולעשות משהו. אני לא נגד העובדים".
להפגנה הגיע גם ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון, ואמר: "האבטלה בישראל היא 5-4 אחוזים. בקרב דימונה וירוחם היא כ-10 אחוזים, פי שניים מהממוצע במשק. סגירת המפעל משמעותה הוספה של 3-2 אחוזים בעיר. האפשרות לייצר מקומות עבודה במהירות לא קיימת. זה מפעל חדש. הושקעו בו 300 מיליון שקלים.
בית המשפט צריך לבדוק אם רוכשי המפעל עשו תרגיל חשבונאי".
ביטון הוסיף כי "המפעל היה במצב לא טוב אצל 'אפריקה ישראל'. אחרי ארבעה חודשים אומרים הרוכשים 'אנחנו לא רוצים עובדים של 40-30 שנה'. הכי קל לפגוע בעובדים. המפעל על גבול הרווחיות. יש הרבה נסתר בסיפור. ביקשנו לקבל דו"חות כספיים ולא קיבלנו".
עם הגעתם של אנשי הנהלת נגב לבית הדין צעקו לעברם העובדים "גנבים" וקראו "המפעל שלנו". "אני מקווה מאוד שיפתחו את המפעל ונמשיך לכבוד בכבוד, אבל לפי מה שהבנתי, בעל הבית אמר שגם אם השופט יפסוק לא יפתחו את המפעל", אמר העובד יוחאי אומרדקר. "אנו מחכים להוראות מהוועד, הכול מתואם איתם. ידענו שנגיע למצב הזה, אבל לא ידענו שהמפעל ייסגר כרעם ביום בהיר".
לפנייה לכתב/ת 
