הערעור התקבל: רוצח הילד אורון ירדן לא ישוחרר
בית המשפט קיבל את ערעור הפרקליטות על ההחלטה להעניק לצבי גור, שרצח ב-1980 את הילד אורון ירדן ז"ל, שחרור מוקדם מהעונש שנגזר עליו - 45 שנה. אח הילד שנרצח: "גור ריסק דור שלם של ילדים ואנשים טובים במדינת ישראל". סנגורו של הרוצח: "מה כל כך בלתי סביר בלשחרר אדם אחרי 37 שנה?"
בית המשפט המחוזי בלוד החליט בצהריים (ג') לקבל את ערעור פרקליטות מחוז מרכז ולא להעניק שחרור מוקדם לצבי גור, שרצח ב-1980 את הילד אורון ירדן ז"ל. הפרקליטות ערערה על החלטת ועדת השחרורים, שקבעה שיש לשחרר את גור שחרור מוקדם לאחר 37 שנות מאסר. "עכשיו יש לי הקלה כלשהי", אמרה ל-ynet פנינה ירדן, אימו של אורון, לאחר ההחלטה. "היו לנו ימים קשים. הבן שלי לא ישן בלילות בגלל המחשבה שהרוצח ישוחרר", הוסיפה.
כשצבי גור נמלט מהכלא והכניס מדינה לחרדה
האח רועי הודה בשם משפחת ירדן לבית המשפט ואמר: "אנחנו סוחבים את הסיפור איתנו כבר 37 שנה והוא ילווה אותנו עד יום מותנו, ללא קשר להחלטה שהתקבלה". הוא הוסיף כי המשפחה חשה "הקלה עצומה" ושיתף ברגשותיו הקשים כלפי רוצח אחיו: "אני מרגיש תיעוב כלפיו. הוא ריסק את החיים של כולנו - של אימא ואבא שלי, של אחותי ושלי ושל דור שלם של ילדים ואנשים טובים במדינת ישראל. היו ילדים שלא ישנו חודשים. מדובר באדם רע ופסיכופת שלא השתנה ולא ישתנה עד יום מותו. עליי הוא לא הצליח לעבוד".
משפחתו של אורון ירדן ז"ל הציגה לבית המשפט את עמדתה הנחרצת כנגד השחרור. פנינה, אימו של אורון ז"ל, אף כתבה מכתב בנושא לבית המשפט. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, גור היה אמור להשתחרר ממאסר בחודש שעבר לאחר שריצה 37 שנות מאסר מתוך 45 השנים שנגזרו עליו. אלא שהפרקליטות עתרה לבית המשפט ובית המשפט עיכב את השחרור עד להחלטה בערעור שלה.
"רצח של ילד בנסיבות המקרה דנן מהווה יוצא דופן וחריג בחומרתו, האסיר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו", ציינה הפרקליטות בערעור. "החלטת ועדת השחרורים מבוססת על תשתית עובדתית שאינה תואמת את המציאות", נכתב בבקשה. עורך הדין אייל אלון, שמייצג את גור מנגד, טען כי הוא לקח אחריות על מעשיו, ריצה עונש ממושך ועבר שיקום.
גור, כיום בן 70, פגש ב-1980 את אורון בן השמונה במרכז המסחרי בסביון ופיתה את הילד לעלות למכוניתו. כעבור שלושה ימים חנק אותו למוות ולאחר מכן התקשר להוריו של הילד ודרש כופר. גור השאיר את גופתו של ירדן במכונית בפתח תקווה ונסע להוד השרון כדי לקבל את דמי הכופר. למחרת חזר למכוניתו וקבר את הילד בנתניה. גור חמק מהבלשים במשך חודש וחצי, אך הכסף שקיבל היה מסומן והוא שהוביל בסופו של דבר למעצרו.
גור נידון ב-1980 למאסר עולם בגין עבירת הרצח שבה הורשע. כמו כן הוא נידון לעונשים נלווים שהסתכמו ב-34 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות נוספות, ובהן שתי עבירות חטיפה ועבירת סחיטה באיומים. עונשים אלה הוטלו בחופף לעונש מאסר העולם שהוטל עליו. ב-1999 נקצב עונשו של גור ל-45 שנים, כך שהוא צפוי לסיים את מאסרו ביוני 2025.
במשך עשרות שנים במאסר נחשב גור לאסיר ממושמע מאוד, למעט מקרה אחד חמור: בדצמבר 1985 הוא נמלט מן הכלא עת עסק במשימת צביעה של קירות בית הסוהר ללא השגחה. במשך מספר ימים נערך מצוד נרחב אחריו עד שנתפס בתוך אוטובוס על ידי אזרחים שזיהו אותו.
עורך הדין אייל אלון, שייצג את גור יחד עם עו"ד דן כץ, אמר בתגובה לפסיקה: "בית המשפט אמר לנו שהחלטת ועדת השחרורים בראשות שופט מחוזי מכהן היא בלתי סבירה ומידתית. אני לא חושב שניתן לומר כך על החלטת ועדת השחרורים - וכן, אני תמה על כך.
"מה היה כל כך בלתי סביר בלשחרר אדם שיושב 37 שנה?" הוסיף עו"ד אלון. "לגביו המשמעות הרת אסון. נקבל את ההחלטה ונקרא אותה. יש לנו כמה ימים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ונבחן זאת. אני מקווה שהנימוקים נשארו במגרש המשפטים גרידא".
לפנייה לכתב/ת 
