"לא מרשה לילדים שלי פייסבוק ואינסטגרם"
אוסי גלבוע, אם לשלושה ילדים, מבינה שהסמארטפון הוא חלק בלתי נפרד מחייהם, רואה את היתרונות הרבים ויודעת שאי אפשר ללכת לגמרי נגד הזרם. אז למה היא בכל זאת מתעקשת שלא יהיה להם פייסבוק ואינסטגרם למרות ש"לכולם יש"?
הסברתי להם שגם אימא יכולה לטעות, זה כמובן לא נעשה במכוון, אבל מעכשיו אני אבדוק באפליקציית מזג האוויר לפני שאני נותנת להם תשובה. הם התרצו וכך היה עד שהחורף הגיע במלוא הדרו וכבר לא הייתה התלבטות, היה ברור שקריר בחוץ. אחר כך הגיע שלב ה"כן מעיל, לא מעיל", "כן מטרייה, לא מטרייה" וכיוצא בכך, התלבטויות הרות גורל.
לכתבות וטורים נוספים - הצטרפו לפייסבוק של ynet הורים
השנה יש לשניהם סמארטפונים ואפליקציית מזג אוויר, והם בודקים לבד מה ללבוש כל בוקר. אז רגע, אולי סמארטפון לילדים זה לא כל כך רע? אני מאמינה שממש לא. זה אפילו מצוין. תראו, לברוח מזה כבר אי אפשר, היום להיות בלי סמארטפון גם בכיתה ה' וכמובן שבכיתה ז' זה לא בא בחשבון. למה? כי לכולם יש. כן כן, כי לכולם יש. יש קבוצה כיתתית וכולם נמצאים בה, עוברת שם אינפורמציה כיתתית והם לא צריכים לפספס אותה. מידע על החוגים, עדכונים של הרגע האחרון, הכול נמסר ישירות אליהם בלי לעבור דרכי קודם. נחמד דווקא.
עכשיו השאלה איך מונעים מהם חשיפה למידע שעלול להעמיד אותם בסכנה. קודם כול אני לא מרשה להם להיות ברשתות חברתיות - לא פייסבוק, לא אינסטגרם. אסור. הם כן ביוטיוב. אין מה לעשות, האפשרות לחסום מהם מידע לא לגילם היא לא הרמטית.
קראו עוד:
הורים, הפסיקו לברר על שיעורי בית בוואטסאפ
16 רעיונות לזמן איכות עם הילדים
יש מה לעשות עם קשיים חברתיים של ילדים
התחננו לאינסטגרם
לא פעם ולא פעמיים הם התחננו לאינסטגרם. לבסוף הרשיתי להם להתחבר לסנאפצ'ט בתנאים האלה: הגדול יותר (12) מאשר רק חברים שהוא מכיר והאינפורמציה שהוא משתף שם נחשפת רק אליהם, והקטנה (10) רק נרשמה לשם אבל אני לא מרשה לה לאשר חברים בכלל. אז מה היא עושה שם? מעלה תמונות ואף אחד לא רואה אותן. ברור לי שאני רק דוחה את הקץ ככה, מתישהו גם הרשתות החברתיות יכניעו אותי.
הושבתי אותם והסברתי להם על הסכנות שמסתתרות ברשתות החברתיות, הראיתי להם דוגמאות ושיתפתי אותם במקרים לא נעימים שקרו לי שם והם הבינו. הם מספיק גדולים להבין שמה שנראה על מסך הסמארטפון שלהם הוא לא חזות הכול ושיש דברים שמסתתרים מאחוריו. אני גם מוודאת שהמשחקים שיש להם על הטלפון הם כאלה שאני אישרתי. יש היום משחקי אלימות קשים, יש משחקים שמחפיצים נשים ויש כאלו שהם סתם ממכרים וטיפשיים.
המידע זורם אליהם היום מכל עבר, במחשב בבית, בערוצי הטלוויזיה הלא נגמרים, בטלפונים ובכלל. גם כשאני שולחת אותם לבית הספר אני לא יכולה לדעת למה ייחשפו מילדים בכיתות גבוהות יותר, אין באמת שליטה אבסולוטית על מה יראו ויחוו.
אני רק יכולה לקוות שהמידע שהעברתי להם על הסכנות ברשת הופנם. אני גם חוזרת עליו מדי פעם, כדי לוודא שהם לא שכחו. בכל פעם שהם שוב מבקשים פייסבוק או אינסטגרם (ואני חייבת להודות שזה לא קורה הרבה) אני מסבירה שוב למה אני לא מרשה.
בסמארטפון יש יתרונות גדולים. הם יכולים להודיע לי כשהם מאחרים, כשהם רוצים ללכת לחברים, כשהם מבקשים רשות לקנות משהו במכולת וכשהם רוצים לשתף אותי בחוויה. הם יכולים לשחק במשחקים מעשירים, כאלו שמלמדים את לוח הכפל, כאלו שמצריכים פתירת בעיות וכאלו שהם לומדים דרכם אנגלית. הם שומרים על קשר באמצעות הטלפון עם כל בני הדודים, בכל רגע נתון.
אפשר להגביל אותם עוד ועוד ואפשר לשחרר ולסמוך עליהם שידעו לסנן מה טוב בשבילם ומה לא. אני בוחרת באפשרות האחרונה, מסתכלת על יתרונות המכשיר ומקווה שאני לא טועה.
הגיל להתחיל: מתי כדאי לקנות לילד סמאטרפון?