היום לפני 500 שנה: הרגע שקרע את העולם הנוצרי
הוותיקן והפדרציה הלותרנית פרסמו הצהרה משותפת שבה התנצלו על מלחמות הדת העקובות מדם שפרצו בין קתולים לפרוטסטנטים בעקבות הרפורמציה של הנזיר והמרצה לתיאולוגיה הגרמני מרתין לותר ב-1517
הוותיקן והפדרציה הלותרנית העולמית פרסמו היום (יום ג') הצהרה משותפת לרגל יום השנה ה-500 לרפורמציה הפרוטסטנטית שבה התנצלו על מלחמות הדת העקובות מדם שפרצו בעולם הנוצרי מאז אותו רגע מכונן שהוביל ד"ר מרתין לותר, נזיר אוגוסטיני ומרצה גרמני לתיאולוגיה. "אנו מבקשים סליחה על הכישלונות שלנו ועל הדרך שבה הנוצרים פצעו את גופו של האל ופגעו זה בזה לפני 500 שנה", נמסר בהודעה המשותפת של ההנהגה הקתולית וההנהגה הפרוטסטנטית.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הרפורמציה הפרוטסטנטית שמה קץ לשליטה הבלעדית של הכנסייה הקתולית, בראשותו של האפיפיור ברומא, על חיי הרוח של תושבי אירופה. הרפורמציה הובילה להתהוותם של זרמים חדשים בנצרות ולסדרה של מלחמות דת בין שליטים ששמרו על נאמנותם לאפיפיור לבין שליטים שתמכו ברפורמציה.
מחאת הנזיר נגד שחיתות הכנסייה הקתולית
מחאתו של לותר הייתה נגד השחיתות שפשטה בכנסייה הקתולית לאורך ימי הביניים. שחיתות זו באה לידי ביטוי בכמה תופעות. מסמך "95 התזות" שחיבר לותר יצא נגד מכירת ה"אינדולגנציות" (שטרי מחילה) על ידי נציגי האפיפיור בגרמניה. האינדולגנציות היו מנהג שמקורו בכנסייה הקתולית של ימי הביניים שלפיו כל נוצרי יכול לקנות את השטר כעדות מול האל לפטירתו מעונש על חטא שכבר נסלח לו. לותר יצא גם נגד ריבוי המשרות בכנסייה (Pluralism), שנבע מהרצון לתגמל מקורבים וגרם לקיומן של משרות מיותרות ולהחזקת כמה משרות בידי אדם אחד. הוא מחה גם על היעדרות ממשרה כנסייתית (Absentism), שנבעה מריבוי המשרות והביאה לכך שבעמדות חיוניות היה אדם שהחזיק במשרה אך אדם זה לא ביצע את עבודתו.
אולם המאפיין המהותי ביותר לשחיתות שאותה ביקרה הרפורמציה, היה כאמור מכירת האינדולגנציות. מכירת שטרי המחילה הפכה כלי שכיח לגיוס כספים במאה ה-16 ומיקדה את חיצי הביקורת של מרטין לותר ושל אחרים.
רעיונותיו של לותר הביאו לפילוג הולך ומחריף בין שליטי אירופה ולבסוף למלחמת דת שנמשכה עד שנת 1555. בהסכם השלום שנחתם באותה שנה בעיר אוגסבורג נקבע כי כל שליט יקבע את דתם של מאמיניו והאמונה הפרוטסטנטית הפכה לעובדה שהשליטים הקתולים נאלצו להשלים עמה.
תרומתה התרבותית הגדולה ביותר של הרפורמציה היא תרגום כתבי הקודש לשפות ורנקולריות. תרגומים אלו העלו את ערכן של שפות הלאום באירופה ותרמו להתפתחותה של ספרות ומערכות חינוך בשפות אלו. יש הרואים ברפורמציה את ראשית התהליך שהוביל להופעת התנועות הלאומיות ולארגון העולם מחדש כמערכת של מדינות לאום ריבוניות.