נג'ואן גרייב: "הייתי צריך להיות הערבי הראשון בבית"ר"

נג'ואן גרייב. "הייתה לנו קבוצה דורסת, מכל הבחינות"(צילום: זהר שחר)

פתיחת העונה המפתיעה של הפועל חיפה מזכירה נשכחות למי שהיה שותף לאליפות ההיסטורית של הקבוצה ב-1999. אז נכון, אף אחד לא מבטיח שהקבוצה של ניר קלינגר תצליח לשחזר את ההישג המדהים, אבל בתקופה כזאת עדיין מתבקש לחזור לגיבורי התואר ההוא במנהרת הזמן – ולבקש מהם הסבר להצלחה הנוכחית והבלתי צפויה של המועדון.

אחד מהם הוא נג'ואן גרייב, השחקן הערבי היחיד בקבוצה הגדולה של סוף שנות התשעים והיום, בגיל 43, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער באחי נצרת. "אלו היו ימים יפים ואחרים", אמר גרייב, "תקופה מאוד מיוחדת. היום הסגנון שונה וחומר השחקנים אחר". אם אתם שואלים אותו, הוא פסימי לגבי הסיכויים של הפועל חיפה להמם שוב את הליגה.

"עדיין לא בשלים להיות אלופים". שחקני הפועל חיפה(צילום: גיל נחושתן)

"הייתה לנו קבוצה דורסת, מכל הבחינות. היינו בלתי ניתנים לעצירה, והיום אני לא רואה את זה", הוא מסביר. "הם על הגל, אבל עם כל הכבוד לשחקנים שלהם, שאני מעריך מאוד, מקצועית הם עדיין לא בשלים להיות אלופים. אולי בעונה הבאה, עם שדרוג משמעותי, יהיה על מה לדבר. אני אוהב את הפועל חיפה ועוקב אחריה, אבל הקבוצה הזאת נמצאת בתוך חלום. צריך להיות מציאותיים. לדעתי בסוף העונה היא לא תהיה בשלישייה הראשונה. אם יקרה משהו אחר, זה יהיה הישג שווה ערך לאליפות של לסטר באנגליה".

מה רובי שפירא ז"ל היה אומר על הפועל חיפה מודל 2017?

"קשה לענות על זה, אבל אנשים מפחיתים בערכו של יואב כץ שמביא כסף מהבית. צריך לכבד אותו על זה. הקבוצה עובדת מצוין גם מבחינה כלכלית. מה צריך שחקן יותר מזה? יש שם שקט למאמן ולשחקנים, בניגוד למה שקורה במכבי חיפה למשל".

"מפחיתים בערכו". יואב כץ(צילום: ראובן שוורץ)

יש לך הסבר להתרסקות שלה?

"אין שם הנאה. אני מרחם על הקהל שלה, שתמיד תמך ונתן ביטחון, ועל יענקל'ה שחר ששם הרבה כסף. אבל זה פשוט לא מתחבר, לא עם המאמן, לא עם השחקנים ולא עם הקהל. הרבה שחקנים שמגיעים למכבי חיפה הופכים לכבויים ולא מציגים יותר מ-30 אחוז מהיכולת שלהם. כשהם עוזבים הם פורחים. האופי של השחקנים צריך להיות חזק. הם נלחצים מהר והמערכת מסתחררת. פעם הם היו מכונה משומנת, ואת זה אין יותר היום במכבי חיפה. כאילו יש עליהם קללה".

מה הפיתרון?

"צריך לעשות שם סדר מהשורש ולתת הזדמנות לשחקני נוער. יש שם לא מעט כישרונות. הרי לא יכול להיות ששמונה מיליון שקל מושקעים במחלקת הנוער שלהם, והיא לא מייצרת שחקנים".

"תוך כמה שנים יהיה שחקן ערבי בבית"ר"

נחזור להפועל חיפה. אתה חושב ששפירא התאבד בגלל הכסף שהפסיד במועדון?

"בפירוש לא, רק בגלל העסקים שלו בניגריה. הבנתי עוד קודם שהמצב הכלכלי שלו לא טוב. למרות זאת הוא הציע לי המון כסף, וזה הוכיח את האהבה שלו לקבוצה בזמן שהיה עסוק בניסיונות לשקם את העסקים, שנכנסו לחובות של מיליונים. אחר כך קיבלנו את הבשורה הרעה מכל".

בתור השחקן הערבי היחיד אז בקבוצה, איך הרגשת?

"מצוין, בשום פנים ואופן לא שונה או מבודד. כמו בבית. שום דבר לא היה חסר. האוהדים והשחקנים תמכו בי. הקהל של הפועל חיפה הוא מספר 1 עד היום. לא הייתי עוד שחקן אלא דומיננטי, נתנו לי הרבה כבוד. לא עוד ילד שהגיע, אלא בורג חשוב במערכת".

"שום דבר לא היה חסר. האוהדים והשחקנים תמכו בי"(צילום: זהר שחר)

בית"ר תצרף מתישהו שחקן ערבי?

"אני הייתי צריך להיות השחקן הערבי הראשון בקבוצה, אבל סירבתי. אחרי העונה הראשונה שלי בהפועל חיפה, 1997/1998, נפגשתי עם משה דדש. הוא אמר לי שהוא רוצה אותי והציע לי שכר כפול ממה שהציעו לי בהפועל חיפה. לא התנגדתי בהתחלה אבל בסוף החלטתי להישאר בחיפה, ומשם לצאת לחו"ל. הם עובדים בצורה נכונה, ואני מאמין שזה יקרה. יש להם שחקנים ערבים במחלקת הנוער. אם יוציאו מהמגרשים את הקומץ שמזיק ומפריע, אני מאמין שתוך כמה שנים יהיה שם שחקן ערבי. הכל תלוי בניהול ובשינוי התדמית".

היית מסכים לאמן שם?

"לא שולל שום דבר. ברור שלא נעים לעבוד בסביבה שבה לא כולם רוצים אותך ובמקום שלא תהיה מוערך בו גם אם תצליח, אבל בסופו של דבר הבחירה תהיה שלי".

מה דעתך על המצב של נבחרת ישראל?

"השחקנים לא מספיק טובים. זה לא עניין של מאמן. צריך לעבוד מהיסודות, לגלות ילדים מוכשרים מגיל צעיר ואיתם לעבוד בפנימיות ספורט מבחינה מנטלית ומקצועית. רק אז יגדל דור שיוכל לדחוף את הנבחרת למונדיאל. יש כאן דור מפונק שלא תמיד אוהב לעבוד קשה. כדורגלן צריך להיות טוטאלי למקצוע".

גרייב במדי הפועל חיפה. "הייתי צריך להיות בבית"ר(באדיבות הפועל חיפה)

מה אתה חושב על הטענות לפיהן אין בנבחרת מספיק נציגים מהמגזר?

"לא מרגיש שיש חוסר בשחקנים ערבים. מי שיוכיח את עצמו לתקופה ארוכה, יתמיד ויאמין בעצמו, מקומו יהיה בנבחרת. דיא סבע נמצא בתקופה מצוינת, ואני מאמין שאם הוא ימשיך ביכולת הזאת הוא יהיה חלק מהנבחרת. ממואנס דאבור אני נדהם. הוא היה הראשון שצריך לשחק בנבחרת, ולא זוכה לכבוד שהוא צריך לקבל. הוא שחקן מצוין עם חוצפה חיובית ומנטליות חזקה מאוד. אם ישחק כמה משחקים בנבחרת, הוא יתפוס מקום בהרכב".

יכול להיות שלא סופרים אותו בגלל שהוא ערבי?

"אני רוצה להאמין שלא ולא חושב שזה נכון. מואנס היה צריך להיות בנבחרת כבר לפני שנתיים. בכדורגל יש הרבה אינטרסנטים שנמצאים בקשרים עם מאמנים, והוא לא כזה. במקומו הייתי דופק בדלת של המאמן ומבקש ממנו שיסביר לי למה אני לא בנבחרת. כשהייתי בנבחרת לא הגעתי להיות עוד שחקן, אלא לקבל מקום בהרכב. לקחתי את ההזדמנות שניתנה לי כשדוד אמסלם נפצע. אולי עכשיו, עם מאמן חדש, זה יקרה".

קפטן ערבי יהיה בנבחרת?

"לא כל אחד יכול להיות קפטן, בין אם הוא ערבי ובין אם יהודי. קפטן צריך להיות מנהיג שהשחקנים מכבדים, כזה שעוזר בכל התחומים. אני מקווה שיהיה מנהיג טוב מהמגזר שיוביל את הקבוצה שלו ואחר כך גם את הנבחרת. למה לא?".

"לא זוכה לכבוד שהוא צריך לקבל". דאבור עם אלישע לוי(צילום: עוז מועלם)

קיבלת פעם הצעה מאחת הנבחרות?

"לפני שנה ישבתי עם ניר קלינגר שהיה בוועדת האיתור למציאת מאמן לנבחרת נערים ב'. הצגתי בפניו את הרקורד שלי, אבל בסוף בחרו את סלאח חסארמה. אני עובד בשקט באחי נצרת, מגדל ומקדם שחקנים צעירים ואני מאמין שמישהו יידע את זה, כשישאלו מי עבד איתם".

"השנה זה אפשרי. גם לאוהדים נמאס להיות בלאומית. כשהגעתי לאחי סירבתי לאמן את הבוגרים כל עוד אין בסיס. היום יש 16 שחקני בית בסגל. אנחנו נמצאים במקום מצוין בזכות עבודה קשה במחלקת הנוער, והמטרה היא לעלות ליגה. מבחינת מקצועית אנחנו מוכנים לליגת העל, ובמקביל כבר עובדים על הקטע התקציבי".

זה אומר שבעונה הבאה נקבל קרב לוהט בין סכנין לנצרת בליגת העל?

"למה לא? בכיף. בכדורגל צריך עניין, צבע וספורטיביות כדי להביא קהל. אם אחי נצרת וסכנין יהיו קבוצות טובות, אני חושב שהליגה תהיה טובה יותר".

הכדורסלנית הדרוזית שמכוונת גבוה

בכפר עוספיה, שם ענף כדורסל הנשים נמצא בפריחה, הוקמה קבוצה דרוזית שכבר עשתה היסטוריה כשהעפילה לליגה הארצית. אם שואלים את הקפטנית אמארה סראיאלדין בת ה-19 וחצי, "השמיים הם הגבול. הקבוצה שלנו תגיע לפסגות".

חברתה מהכפר ומי ששיחקה איתה עד לא מזמן בקבוצה, נור כיוף בת ה-16, נכללה בסגל נבחרת הקדטיות. היא משחקת בקבוצות נערות א' לאומית ונשים לאומית של מכבי חיפה, ואת האהבה הגדולה לענף קיבלה מהבית.

"תמיד חלמתי לשחק במגרש של הגדולים". כיוף(צילום: פרטי)

כיוף. "הכדורסל נתן לי עקרונות"(צילום: פרטי)

"תמיד חלמתי לשחק במגרש של הגדולים, לייצג את הדת שלי ואת הכפר שלי שגידל אותי ונתן לי מוטיבציה להגיע לאן שאני היום", אומרת כיוף. "הכדורסל נתן לי עקרונות שלא אוותר עליהם לעולם". היא מכוונת גבוה, ובקיץ תטוס לארה"ב כדי לבדוק אופציות למלגות ולחפש קולג'ים.