שנה לבחירת טראמפ: הכי לא נשיא שיש

X

טראמפ על האסטרגיה האמריקנית עם איראן    (צילום: רויטרס)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו לפני שנה הפתיע פוליטיקאים ותיקים, מומחי בחירות נודעים, עיתונאים בולטים, פרשנים מנוסים ואנשי אקדמיה בכירים. מעטים האמינו שאיל נדל"ן חסר כל ניסיון פוליטי וציבורי ובעל סגנון פרוע ומתלהם יכול בכלל להיבחר לאחת המשרות החשובות בעולם. המומחים כשלו בהבנה ובהערכה של הניכור והמאוס שהבוחרים חשו נוכח ההתנהלות הכושלת של פוליטיקאים בוושינגטון. לאחר שטראמפ נכנס לבית הלבן, רבים העריכו או קיוו שכובד המשרה והאחריות ישנו את התנהלותו והוא יהפוך להיות ממלכתי ונשיאותי. זה לא קרה משום שאישיות בעיתיית, בעיקר בגילו המתקדם, קשה מאוד לשינוי.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

טראמפ הוא אחד הנשיאים המוזרים ביותר בתולדות ארה"ב. הוא בוטה ולעיתים גס רוח, אוהב להתעמת ולהשפיל אנשים ומגזרים, מושפע ממצבי רוח משתנים ולעיתים קיצוניים ולוקח כמעט כל דבר באורח רגשי. לרבים יש תחושה שהוא רואה בעצמו ובמשרתו לא יותר מהנחיה של תוכנית ריאליטי טלוויזיונית, אולי המשך לתוכנית "המתמחה", שבעבר הנחה בהצלחה רבה. לעיתים נראה שכל מה שמניע אותו הוא הריסה שיטתית של מורשת הנשיא שקדם לו, ברק אובמה, הטובה והפחות טובה. נשיא לא צפוי שמשנה את דעותיו בתכיפות גדולה ולעיתים סותר את עצמו בתוך זמן קצר.

טראמפ ומקורביו לאחר ניצחונו בבחירות(צילום: AFP)

צופים בשידורי הבחירות לנשיאות ארה"ב

נטע זר במפלגה הרפובליקנית

טראמפ ניתץ הרבה מוסכמות. הוא נבחר לתפקידו מטעם המפלגה הרפובליקנית, אבל אחדים ממנהיגיה, כמו ג'ון מקיין, מועמד הרפובליקנים לנשיאות מול אובמה בבחירות 2008, הסנאטורים מרקו רוביו ולינדזי גרהאם, יו"ר בית הנבחרים פול ראיין ואף הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן, רואים בו נטע זר, מבקרים את סגנונו ומתנגדים לעמדותיו בענייני פנים וחוץ חשובים. הסנאטור בוב קורקר, יו"ר הוועדה לענייני חוץ של הסנאט, שהיה מקורבו ומועמד למזכיר המדינה, הגדיר אותו כלא יציב, כמי שמנהל גנון בבית הלבן וכאיש מסוכן שיכול להביא למלחמת עולם שלישית.

מתחילת כהונתו נאבק טראמפ בפראות ברשויות השלטון ובתקשורת. הוא גינה שופטים שביטלו את הוראותיו בעניין איסורים והגבלות על הגירה, פיטר את ראש הבולשת הפדרלית, ה-FBI, ג'יימס קומי, בטענה שהתרשל בחקירת המיילים של הילרי קלינטון וכמעט פיטר את התובע הכללי שלו, ג'ף סשנס, כיוון שלא הגן עליו מספיק בעניין חקירת המעורבות הרוסית במערכת הבחירות. הוא התעמת עם הקונגרס, שדחה את מאמציו למחוק את תוכנית ביטוח הבריאות של אובמה ולחוקק חוקים שבהם היה מעוניין.

איל הנדל"ן מניו יורק ניצח בניגוד לכל התחזיות

תומכיה של קלינטון לא מאמינים. רגע פרסום תוצאות הבחירות(צילום: AFP)

הצליח בתחום אחד חשוב - הכלכלה

בתחום אחד, שחשוב לציבור ולו אישית, הצליח לטראמפ מאוד: הכלכלה האמריקנית שגשגה ופרחה. רוב הנתונים חיוביים. הצמיחה הגיעה לשיעור של 2.4 אחוזים, הגידול בתוצר התעשייתי היה גדול יותר - כשלושה אחוזים. שווי ההשקעות בבורסה עלה כמעט בשליש. בד בבד ירדו האבטלה ל-4.3 אחוזים והאינפלציה ל-1.6 אחוזים. הוא גם עצר העברת מפעלים שלמים מארה"ב למקסיקו. התוצאות הללו אינן מושגות בשבוע או בחודש אחד, וחלקן הן תוצאות של המדיניות הכלכלית של אובמה. בכל זאת, נראה שרוח טראמפ כאיש עסקים מצליח תרמה לשגשוג הכלכלי.

מינויים מופרכים ופיטורים מהירים. טראמפ עם האסטרטג הבכיר סטיב באנון והיועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, שניים מבכירי ממשלו שהודחו(צילום: רויטרס)

הבטחות בחירות רבות לא קוימו

טראמפ תכנן לשפר את היחסים המתוחים בין ארה"ב לבין רוסיה, ללחוץ על סין לשנות את תנאי הסחר שלה עם ארה"ב ולמתן את שאיפות ההתפשטות שלה בים סין הדרומי, לגרום לחברות נאט"ו האירופיות להגדיל את הקצבותיהן לברית הצבאית, לשנות את הסכמי הסחר עם השכנות - קנדה ומקסיקו - לבלום הגירה בלתי חוקית ממקסיקו באמצעות חומה, לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, שאותו כינה "ההסכם הבינלאומי הגרוע ביותר שארה"ב גיבשה", להביס את "המדינה האיסלאמית" (דאעש), לסיים את המלחמה בסוריה, לקדם "עסקת שלום" בין ישראל לבין הפלסטינים ולשקם את יחסי ארה"ב עם בעלות בריתה במזרח התיכון, בהן ישראל, מצרים וסעודיה.

הנשיא הרפובליקני השיג מעט מאוד מכל אלה. לא חל שיפור ביחסים עם רוסיה, בעיקר בשל עננת החקירה על מעורבותה בבחירות לנשיאות. צפון קוריאה האיצה ניסויים בפצצות גרעין ובטילים בליסטיים ויצרה משבר חמור. טראמפ דרש מקים ג'ונג און לעצור את הניסויים ואיים שאם לא יעשה כן תפעיל ארה"ב כוח נגדו. קים ענה באיומים משלו. טראמפ נאלץ לשנות את גישתו לסין משום שהוא נזקק ללחץ שרק היא יכולה להפעיל על צפון קוריאה. זהו משבר מסוכן שיכול להביא למלחמה אזורית ואף רחבה יותר. למשבר בחצי האי הקוריאני יש השלכות ישירות על תוכנית הגרעין והטילים של איראן. טהרן ופיונגיאנג משתפות פעולה ומשפרות כלי נשק וטכנולוגיות. כישלון לעצור את שליט צפון קוריאה קים יביא כמעט בוודאות לכישלון לעצור את הפצצה האיראנית. טראמפ לא ביטל את הסכם הגרעין עם איראן, אבל גם לא אישר שטהרן עומדת בתנאיו והעביר את הנושא להחלטת הקונגרס.

שליחו של הנשיא למזרח התיכון עדיין לא הביא להתקדמות בהליך השלום באזור. ראש הממשלה נתניהו וחתנו של טראמפ קושנר(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

כישלון עם צפון קוריאה יביא בוודאות לכישלון במניעת הפצצה האיראנית. קים ג'ונג און(צילום: AP)

ארה"ב השאירה לרוסיה את השליטה בסוריה. ולדימיר פוטין ובשאר אסד(צילום: AP)

טראמפ לא ביטל את הסכם הגרעין, אבל גם לא אישר אותו. הכור בבושהר, איראן(צילום: EPA)

אומנם טראמפ ניצח בבחירות - בעיקר בשל המערכה התקיפה שניהל נגד הממסד בוושינגטון - אבל נראה שלקח את המנדט שקיבל כמה צעדים רחוק מדי ולא השכיל לעבור משלב של מועמד לנשיא לשלב של כהונה בבית הלבן. שיעור התמיכה הציבורית בו לקראת סוף שנת כהונתו הראשונה הוא הנמוך ביותר שנרשם אי פעם. בסקרים שונים נמצאו שיעורים שנעים בין 36 ל-38 אחוזי תמיכה, שמשמעותם ציון "בלתי מספיק". הכרסום בפופולריות שלו הופיע גם בקרב "תומכי הבסיס" שלו, בוחרים לבנים בכלל וחסרי השכלה אקדמית בפרט. בקרב אלה ירדה התמיכה בו מ-60 אחוזים ומעלה ל-50 אחוזים ומטה. בפועל השיעורים הללו מעידים על אי-אמון באישיותו או בתפקודו של נשיא ארה"ב.