אחרי 18 שנה: אתניקס ואייל גולן יוצאים במופע משותף
20 שנה אחרי שפגשו את הזמר האנונימי והפיקו לו אלבום, אתניקס מתאחדים שוב עם אייל גולן ויוצאים במופע משותף. צפו בדואט מחדר החזרות של השיר "צאי אל החלון"
20 שנה בדיוק עברו מאז יצא "בלעדייך", האלבום הראשון שהפיקו חברי להקת אתניקס לזמר (האנונימי אז) אייל גולן. שני עשורים בהם אתניקס – חרף שינויים מבניים בהרכב, שימרה את מעמדה כאחת הלהקות הפופולריות בישראל במקביל לעלייתו של גולן. כעת, 18 שנה מאז שנפרדו, חוזרים זאב נחמה וחבריו לעבוד עם גולן, במופע האיחוד המשותף "כל המדינה שרה", שיתקיים ב-6 בינואר בהיכל "מנורה מבטחים" בתל אביב. מחיר כרטיס להופעה ינוע בין 169 ל-469 שקלים, בהתאם למקום הישיבה באולם.
סיפור המפגש בין הלהקה למי שהפך להיות אחד הזמרים המוכרים בישראל מתחיל ב-1996, כשהקלטה פיראטית מהופעה של זמר ים תיכוני לא מוכר התגלגלה לידיהם של זאב נחמה ותמיר קליסקי. השניים כבר היו מוזיקאים מבוססים בלהקה מצליחה, אך היו חדים מספיק לזהות את עלייתו העתידית של הזמר המזרחי מהשוליים אל לב המיינסטרים הישראלי.
במובנים אלה מדובר בחלוציות: נחמה וקליסקי החליטו לחפש את הזמר הצעיר במטרה להפיק לו אלבום. ואז הגיע "בלעדייך" ובו להיטים כמו "צאי אל החלון" ו"לב של גבר", ולאחר מכן האלבומים "חייל של אהבה" (ובו "יפה שלי", "לקנות לך יהלום" והבלדה "דמעות") ו"הסתכלי עלי". בשנת 2000 הם חוברים יחד למופע משותף שמציין ארבע שנות עבודה משותפת. בקרוב, נראה שהם יעשו זאת שוב.
"בתחילת שנות ה-90' ראינו מה קורה בתחנה המרכזית", סיפר לאחרונה זאב נחמה ל-ynet, "הבחנו בהצלחה של הזמר המזרחי, ומצד שני, הייתי הולך ורואה את כל תעשיית הדיסקים הצרובים במכונות זולות. אמרתי - הם מגלגלים פה טונות של כסף אבל כל התעשייה הזו נראית כמו ג'ורה אחת גדולה, אז בואו נביא את הצלמים, המאפרים, הנגנים שאנחנו מכירים, וככה בנינו את כל האלבום הראשון של אייל.
"באלבום הראשון אף תחנת רדיו לא רצתה לשתף איתנו פעולה. לא רק זה, אף חברת תקליטים לא רצתה לקחת את האלבום. ואז הגענו לרדיו, כי אתניקס כבר היו במקום טוב וניצלנו קשרים של אנשים שאנחנו מכירים, וגם שם דחו אותנו. בתחנה אחת אמרו לנו 'פה לא משמיעים כאלה דברים'.
בקיץ האחרון, כשווידאו של האירוח שלו ושל אתניקס באולפן של שילון מוקרן מאחוריו, גולן נזכר בעצמו ביום ההוא. "הייתי אז בן 25. אני זוכר שבעיקר חשבתי איך אעבור את הרגע הזה, שאחריו לא יכולתי ללכת ברחוב", הוא אומר. "לא יודע מה לעזאזל חשבתי לעצמי עם החגורה הזו, שמגיעה עד הבטן".
