"דידי בשישי": כיבוי אורות לשתי האונות
למרות האנרגיות הנמרצות של דידי הררי התוכנית החדשה שלו היא כמו עוד תוכנית בסגנון "הטברנה" - עם שולחנות עגולים, דיאלוגים מנומנמים וחוסר עומק מרגיז, ונראה שכל מהותה היא לשמש רעש לבן ברקע ההכנות לשבת
"לא לשכוח קידוש, זה חשוב!" הורה דידי הררי לצופים בסוף התוכנית החדשה שלו, "דידי בשישי", שעלתה אתמול (שישי, 18:30) ברשת. וכך למעשה הוא חתם את קמפיין הקידוש שהשתרך בעצלתיים לאורך כל התוכנית הראשונה, ואני לא אתלוש לעצמי את הטחול מרוב הפתעה אם הוא יחזור גם בתוכניות הבאות. Not that there's anything wrong with it, כן? כל עוד אנשים עושים את זה אצלם בבית ולא מכריחים אותי לקחת בזה חלק.
אבל זה הזכיר לי קצת את הקמפיין הפאסיב-אגרסיב "שישי ישראלי", שניסה לשכנע אותנו בטוב לעשות קידוש כדי שלא נגמור בעולם מנוכר וקר. ממש כמו ב"שישי ישראלי" גם "דידי בשישי" סובלת מתסמונת משרעת אפס במוניטור. אותו דיאלוג מנומנם וחסר עומק עם האורחים, שנועד כולו לשמש רעש לבן ברקע של ההכנות לשבת והחיים בכלל. שחס וחלילה לא נתבקש להפעיל איזה תא אפור או להתמודד עם פיסת אינפורמציה מאתגרת. המצחיק הוא שבקמפיין הזה בדוגמא ל"אל תעשה" יושבת משפחה על ספה וצופה במסכים כלשהם. ואני אומרת – אי אפשר לדעת. אולי הם צופים בדידי הררי ובמקרה הזה בית דין של מעלה ידון אותם לכף זכות.
"דידי בשישי" היא עוד תוכנית ממשפחת "בטברנה", שבסך הכל השיבוץ שלה באחה"צ-ערב של יום שישי הוא הגיוני. האולפן הוא חלל שבו אנשים יושבים סביב שולחנות עגולים עם מפות משובצות ומולם במה חצי מאולתרת, עם להקה קטנה שתלווה את ששת השירים שיושרו במהלך הערב. בין לבין דידי הררי ידבר עם האורחים על הקידוש בבית אבא ויחמיא להם ללא הכרה.
אתמול בתוכנית התארחו משה פרץ (שהושחל לשם כחלק מקידום 'אקס פקטור') שדיבר על סירי האוכל בערב שבת, אבי אבורומי, כוכב עולה בשמי הפופ המזרחי שכבר יש לו לפחות 15 קליפים ביוטיוב עם מאות אלפי צפיות, אבל דידי העניק לו הפקת סינגל לרדיו ש"אולי תפתח לו את עולם המוזיקה". גם אבורומי עושה קידוש. בהמשך עלה גם אריק סיני עם גרסה איטית במיוחד של "סיבה טובה" שדידי נשבע שהקהל "עף עליה" מתוך שינה, והוא סיפר שבבית שלו לא היה קידוש וחבל. הערב הסתיים בסיפור מדהים של אדם שהוא בן 88 וחותר בסירה, וזה הסיפור המדהים שלו, אז דידי או דודו מפנק אותו במתנה. באמת כל הכבוד והכל. מפרגנת. אבל באמת זה החומר ממנו עשויה טלוויזיה? מתי הפך הצירוף "שישי בערב" לשם קוד לכיבוי אורות כללי בשתי האונות?
בתוך כל הוודסטוק הזה אי אפשר לתהות – מה דידי הררי יהיה כשיגדל? כי הוא אולי נע בחלקלקות בנישה הזאת, אבל אני מוכנה לשים כסף שבפנטזיה שלו הוא במקום אחר. זה לא הניסיון הראשון של דידי הררי לעשות את זה בטלוויזיה. מאז תחילת שנות ה-90 הוא מגיח אחת לכמה זמן למסך ועושה רדיו מצולם. מוזר שזה לא תופס, כי דידי הררי הוא איש רדיו מנוסה ומוצלח, המנעד המוזיקלי שלו מתרחב הרבה מעבר לפופ מזרחי ובגיל 61 הוא נראה נמרץ וחייתי מתמיד. אני בטוחה שאיפה שהוא בשרוול שלו מחכה משהו יותר מאתגר אבל נדמה שהוא לכוד בכלוב הזהב הזה שהוא חוזר אליו שוב ושוב. אז הנה משהו לחשוב עליו השבת - מה באמת דידי הררי היה רוצה לעשות, חוץ מקידוש?
לפנייה לכתב/ת 
