האזרח קיין / טור
מילאנו עשתה למכבי ת"א חיים קלים, אבל מתנות צריך גם לדעת לקחת. הפורוורד קונה את הדקות שלו דרך ההגנה, בעוד אנדרו גאודלוק הראה למה האקסית משלמת לו כדי שישחק נגדה. בשבוע הבא, נגד ריאל מדריד, יתחיל הדבר האמיתי. עידו אשד מנתח
מכבי תל אביב ממשיכה במסלול ההתקדמות הקבוצתית והחיבור, וכהמשך להגרלת המשחקים הנוחה עד כדי מוגזמת הגיעה לתל אביב קבוצה מפוזרת ונרפית בדמותו של המאמן שלה, שאותו הכרנו בשנה שעברה כאחד ש"נותן לשחק".
ההתקפה של מילאנו מזכירה מאוד את ההתקפה של הפועל ירושלים מהעונה הקודמת. משחק חופשי (מדי) של שחקנים לחוצים (מדי) שמנסים לייצר משהו מכלום כי אין שום תרגילים או הוראות (בכלל). גם האקס הישיר של מכבי (גאודלוק) תרם לאווירה ועזר לקהל להבין למה הוא שוחרר תחת חוזה. מכבי משלמת לו כדי שישחק נגדה. עד כדי כך היא מחזיקה ממנו. ובצדק.
אבל מתנות צריך לדעת לקחת. הרי גם במשחק הקודם מכבי הובילה ב-10 הפרש בירידה למחצית. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. אמש, בניגוד לתסמונת הרבע השלישי מהעבר, ספאחיה בהחלט הראה מוכנות ושינוי. לא עוד החמישייה הראשונה הלא מתאימה עולה מחדר ההלבשה, אלא ההרכב שיש לו את האנרגיה המתאימה לפתוח את הפער ולא רק לשמר אותו. כפי שאמר רבי שמעון מזרחי: "אם זה 10, תעשו את זה 20". אז הם עשו.
כדי לנצח קבוצה איטלקית ב-20 הפרש בריבאונד, ולקחת 18 ריבאונדים בהתקפה, צריך להיות בכוננות שיא, או להתמודד מול יריב חלש מאוד. נראה ששני התנאים התקיימו. אלכס טיוס הוא תופעת טבע. השריד היחיד מגביע היורוליג האחרון של מכבי עדיין מנתר כמו קפיץ על כל כדור (שמונה ריבאונדים בהתקפה!). הוא אפשר למכבי לשלוט בקצב דרך הריבאונד, כי כשאין למילאנו ריבאונד הגנה היא לא יכולה לרוץ.
מצד שני מכבי רצה בכל הזדמנות, לפעמים באופן מוגזם, אבל זו הדרך היחידה לפתוח פער מול יריבות חלשות יותר - ריבאונד התקפה ומתפרצות. לרגע אחד נזכרתי בריאל מדריד של שנות ה-70, כשאחרי הריבאונד הטיס ג'קסון מסירה לפינה ורול צלף צ'אקה משולשת, הכל תוך ארבע שניות. המודל: רולאן, לקורבלאן לברבנדר. מייקל רול אפילו קצת דומה לבלונדי האדיר של ריאל הגדולה.
עיקר השימוש במשחק כזה הוא להוסיף שחקנים לרוטציה. ובאמת ספאחיה ניסה את זוסמן ושגב, ורק לרגע הרגשנו שכל העסק שייך מעט לכדורסל הישראלי, אבל הישראליות התפוגגה מהר וחזרנו לחמישייה אמריקנית - דינאמית ויעילה אמנם, אבל עם תחושה שהיא לא כל כך במקום. בכל זאת, יורו ליג.
פרחוסקי מקבל מקום של קבע בחמישייה למרות חולשתו הכללית. כמו מרווין וובסטר בניקס של שנות ה-80 או ביל קרטרייט בבולס של ג'ורדן. סנטר שמעניק מבנה קלאסי לחמישייה, נותן כמה דקות ויורד, פעמים רבות בלי לשוב. נגד מילאנו אפילו פרחוסקי שיפר סטטיסטיקה בחצי השני המגורבאג'.
הגנת היחיד של מכבי מצוינת. כל הגארדים מזיזים רגליים ומונעים חדירות, וזה משנה לגמרי את מאגר האפשרויות של היריב. אין כמעט חילופים, ואין מיס מצ'ים שנוצרים מכך, ואז יש פחות סיכון לריבאונד ההגנה. זו הגנה שלא ראינו כבר שנים במכבי. אחד שקונה את הדקות שלו דרך ההגנה הוא האזרח דיאנדרה קיין, וגם הוא שיפר ממוצעים במתפרצות של אחד על אפס. עם כל הכבוד למילאנו, ואין כבוד, בשבוע הבא מתחיל הסיפור האמיתי: ריאל (בלי ברבנדר אבל עם בלונדי מרהיב אחר) מגיעה להיכל. נראה אתכם על גדולים.
לפנייה לכתב/ת 
