אימצה ילד – ותזכה להכרה כאמו לאחר מותה
בני זוג החלו תהליך אימוץ אך לפני שהושלם חלתה האם בסרטן והלכה לעולמה. בית המשפט הסכים להכיר בה רטרואקטיבית כאמו של הילד
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נענה לאחרונה לבקשה שהגיש גבר אלמן,
וקבע שיש להכיר באשתו המנוחה כאם המאמצת של בנם, אף שהלכה לעולמה לפני שהוצא צו האימוץ הרשמי.
הבעל סיפר שמרגע הגעת הילד לביתם הוא הפך אותם בן לילה להורים מאושרים. "החיבור היה מהיר וטבעי וביתנו התמלא שמחה ואור. גם המשפחה מיד קיבלה אותו ועטפה אותו באהבה", נכתב בבקשה. האב המאמץ ציין עוד שהילד נקשר לביתם, למשפחתם ולחבריהם וכי הוא אוהב אותו מאוד ומאושר שזכה בו.
מעבר למשמעות הפסיכולוגית החשובה של ההחלטה, יש לה משמעות פרקטית שכן הילד יוכל להירשם כבנה של המנוחה במשרד הפנים. בנוסף יוכל הבעל, כיורש, לקבל זכויות שונות המגיעות לאישה מהביטוח הלאומי כגון מענק כספי שניתן להורים מאמצים.
בני הזוג, שניסיונותיהם להרות לא צלחו, פנו לפני כמה שנים לשירות למען הילד במטרה לאמץ. במקביל הם פנו לשירותי האומנה ועברו תהליך של "בדיקת משפחה לאומנה" שבעקבותיו זכו לגדל ילד בביתם. הילד הוכרז בר אימוץ ובני הזוג החלו בתהליך, אלא שהאישה מתה מסרטן בטרם מתן צו האימוץ. בבקשה שהגיש בן זוגה לבית המשפט הוא ביקש שצו האימוץ יינתן כלפי שניהם ויחול רטרואקטיבית ממועד הקודם למות האישה.
דיני משפחה
הרווחה פתחה הליך אימוץ בלי לעדכן את האם
עו"ד ניר ברקן
מכורה לסמים ילדה בן עם תסמונת גמילה. הוא הורחק ממנה, ורשויות הרווחה החלו בהליכי אימוץ בלי ליידע את האם. ביהמ"ש ביקר את העובדת הסוציאלית
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טענה בתגובתה כי מדובר במקרה מיוחד וחריג המצדיק את הפעלת סמכותו של בית המשפט על פי חוק האימוץ כך שצו האימוץ יחול רטרואקטיבית כלפי שני בני הזוג. היא ציינה כי בירור מול הרשויות, לרבות משרד הפנים וביטוח לאומי, העלה שאין מניעה מבחינתם שצו האימוץ יחול גם על האישה.
השופט אלון גביזון הבהיר שחוק האימוץ מסמיך את בית המשפט לקבוע שתוצאות האימוץ יחולו שלא מיום מתן הצו. הוא כתב כי לנוכח הנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה, ומאחר שמצא שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של הקטין, יש מקום לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות שצו האימוץ יחול גם כפי האישה המתה.
השופט ציין שמתסקיר שירותי הרווחה עולה שהקטין גדל בבית בני הזוג כמה שנים, והוא ראה, ועדיין רואה, באישה כאמו. הילד הוא מכנה אותה "אימא" ואף שולב בטיפול רגשי לעיבוד אובדנה.
השופט הוסיף שלהתרשמותו הקטין נכסף לשייכות למשפחה שבה הוא גדל ושאותה הוא חווה כמשפחה הפסיכולוגית. כמו כן, ניכר כי האישה ראתה בו כבנה לכל דבר וטיפלה בו במסירות כ"אימא למופת". "היא גידלה את הקטין והוא הכיר בה כאמו לכל אורך הדרך", כתב.
השופט גביזון סיכם כי בנסיבות אלה טובתו של הקטין עולה בקנה אחד עם הבקשה שצו האימוץ יחול כלפי שני בני הזוג, שכן "המבקשת שימשה בפועל כאמו של הקטין קודם לפטירתה, אך, למרבה הצער, לא זכתה לרישום הפורמלי כאם".
בנסיבות אלה נתן השופט צו אימוץ לפיו הקטין יאומץ על ידי שני בני הזוג. מועד תחילת הצו נקבע לתאריך הקודם לפטירת האישה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד חיים שכטר עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
