המוסד לביטוח לאומי מודה: "בזבזנו 600 מיליון שקלים בגלל כשל ניהולי"
ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, רמי גראור, הציג בכנסת דו"ח פנימי שקבע כי פרויקט המחשוב עתיר התקציבים של הארגון הוקפא בגלל כשל ניהולי חמור. "לא נוהלו לוחות זמנים, לא נמדדו התפוקות, ולא היה הליך ניהול סיכונים"
המוסד לביטוח לאומי הציג היום (ב') לראשונה דו"ח בדיקה, שממנו עולה כי כשל ניהולי חמור, שמגיע עד לדרגים העליונים ביותר בארגון, הוביל להקפאת פרויקט מחשוב בהשקעה של 600 מיליון שקלים, שכמעט כולה ירדה לטמיון.
הדו"ח, שהוצג על ידי רמי גראור, ממלא מקום המנכ"ל שהוביל בדיקה מקיפה לביצועי הפרויקט שתוצאותיה נסקרו בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, קבע כי כשלים של ההנהלה הבכירה ושל מנהלי הפרויקט הובילו למצב שבו "לא נוהלו לוחות זמנים, לא נמדדו התפוקות ולא היה הליך ניהול סיכונים", ולכן פותחה רק מערכת אחת מ-33 מערכות שתוכננו, ואילו התקציב רק הלך וגדל.
גראור הוסיף כי השלמת הפרויקט במתכונתו המקורית תעלה כמיליארד שקלים מעבר למתוכנן, וכי כעת יבחנו במוסד לביטוח לאומי אילו חלקים אכן ייצאו לפועל. הפרויקט, שעליו הוחלט ב-2009, היה אמור להתנהל במשך עשור בעלות של 477 מיליון שקלים ולהחליף את מערכות המידע המתיישנות במערכת חדשה שתשפר את השירות.
בדיון עלה כי רשות התקשוב הממשלתי, המפקחת על הפעילות בקרב גופי הממשלה, שהייתה יכולה לעמוד על הנזקים הרבה קודם לכן, מנועה מלפקח על המוסד לביטוח לאומי בשל היותו גוף סטטוטורי בעל עצמאות ניהולית אוטונומית. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר: "נפעל לתת לרשות יותר סמכויות, אם נידרש לחקיקה נעשה זאת. אסור לתת יד להפקר".
"החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות", אמר גראור. "היו עיכובים בדרך לא רק של מנהלת הפרויקט, אלא גם בעיות מול ועד העובדים. בדיונים התברר שעד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון שקלים, ומנהלת הפרויקט הצליחה לפתח בסך הכול מודול אחד מתוך 33 מודולים שהמערכת הכוללת הייתה אמורה לפתח. המודול שפותח הוטמע כפיילוט רק בשני מוקדים. ההוראה שלי הייתה שהמודול הזה ייכנס בכל סניפי המוסדות, וזה יקרה עד סוף השנה".
גראור סיפר כי לו התוכנית הייתה ממשיכה כסדרה, "היינו צריכים להמשיך לפתח עד שנת 2028, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקלים, וזה עדיין לא סופי. לאור הממצאים האלה החלטתי שאני מתייעץ עם קבוצות מומחים מבחוץ לגבי ההמשך. ההמלצה הייתה שמה שפותח היה ברמה מקצועית טובה, אך קיים כשל כולל בניהול התוכנית, הנובע משני גורמים עיקריים - חוסר תשומת לב ניהולית של הארגון ברמה הכי גבוהה, מנכ"ל ומתחת לו, והשני כשל ניהולי גם ברמת ניהול התוכנית. נקבע כי לא נוהלו לוחות זמנים, היה ניהול של הוצאה כספית אך לא של התפוקות, ולא היה הליך של שינויים ניהוליים".
לגבי ההמשך ציין גראור כי הפרויקט במתכונתו הקודמת הוקפא וכעת ייבחן כל פיתוח של מודול בנפרד. "לא כל 600 מיליון השקלים ירדו לטמיון, חלק מהכסף הוא לא זריקה לפח", אמר. "פיתחנו כמעט שני מודולים. הניהול של הפרויקט ישתנה לחלוטין, תהיה מנהלת שבה יהיו שותפים כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, אנחנו יושבים על תוכנית העבודה לשנים 2019-2018 ואנחנו מגדירים את הפרויקט. תהיה גם הוצאה, אבל נפקח מאוד על היקף כוח האדם והתפוקות. נבחן כל מודול, יכול להיות שנפתח רק חלק מהתוכנית. נתקדם כל שנה ושנה בנפרד, ואני מאמין שגם ההוצאה תגודר בצורה טובה".
מגיש ההצעה לדיון מהיר בוועדה, ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), מתח ביקורת על המוסד לביטוח לאומי: "אני יודע כמה אני רב עם האוצר על 32 מיליון שקלים עבור אנשים שמאשפזים את הוריהם בבתי אבות ופשוט מתרוששים, ופה יש 600 מיליון שילכו לאיבוד. לכן ביקשתי מהוועדה להבין מה קרה כאן ואיך זה שמפסידים כל הרבה כסף. על פניו זה חמור ביותר. לא צריך לומר מה אפשר לעשות בסכום כזה".
לפנייה לכתב/ת 
