"מהפכה במטבח": נא להכיר - אסף גרניט, מטפל משפחתי
למרות הנוכחות המורגשת (והפחות זועמת) של אסף גרניט, העונה השלישית של התוכנית שאמורה לעשות מייקאובר למסעדה כושלת התרחקה מאוד מהפורמט המקורי. במקום שבית העסק יהיה לב העניין, קיבלנו את גרניט בתפקיד המטפל המשפחתי, וחלק גדול של הפרק עסק בעיקר בחיטוט ביחסים הבין-אישיים של המשתתפים
הפרק הראשון בעונה השלישית של "מהפכה במטבח", שחזרה הערב (ג', 21:00, ערוץ 13), מוצא את גרניט הרבה פחות זועם מהרמה שהורגלנו לקבל בעונות קודמות. הנוכחות שלו עדיין מחזיקה מסך בקלות יחסית, אבל כל מה שקורה מסביב לוקה במחלה שדוקטורים לטלוויזיה ישראלית עדיין מחפשים לו תרופה בכל הכוח – הפרזה אוטואימונית.
נשאר רק להצטער על שהגרסה הישראלית התרחקה כל כך מחללית האם שלה – סדרת ריאליטי שבה אדם עם ידע ומסירות עצומים לתחום ההסעדה עושה מייקאובר עסקי למסעדה כושלת ומלמד את הבעלים שלה איך לנהל אותה נכון. רוב הדגש מושם על עלויות תפעול, הוצאת מנות, איוש תחנות, ניהול עובדים, כל הג'אז שהופך ניהול עסק לעניין המלהיב והסקסי שהוא ממילא. בפורמט המקורי המסעדה היא לב העניין והיחסים בין הדמויות הן סוג של בונוס. "מהפכה במטבח" הפכה את הסייד דיש למנה העיקרית, והיא הודפת את גרניט צעד אחד יותר מדי אל הנישה של המטפל המשפחתי.
וככה העברנו חצי מהפרק עם בני משפחת שניצל צווחים אחד על השני כשהטבח האומלל לכוד בתווך והסבתא נאבקת בערימת צ'יפס. בחצי השני התפזר הפרק לשלל עלילות משנה שכללו מהפכון שיער-איפור-מלתחה לנשות המשפחה (רק הגיוני) ורכישת טבעת שצצה במערכה הלפני-אחרונה כדי לככב באפילוג, בעוד אירוע שאנצל את ההזדמנות כדי להמליץ לעולם להיפרד ממנו לנצח - הצעת נישואים פומבית. דווקא הרעיון לאזוק את דורית, האישה שלא תצא מהמטבח גם אם תתרחש בו תופת גרעינית, היה המחשה נהדרת של המצב במטבח. אם הפורמט המקורי לא גימיקי מספיק לטעמכם, למה שלא תפנו את האנרגיות שלכם לאירועים מהסוג הזה?
חלק גדול מדי של הפרק עסק בעיקר במרמרת הבין-אישית ששבט מפגש השניצל התמודד איתה ובחיטוט פסיכולוגי ביחסים שלהם, ומילא זה, גם היחסים האלה נשענו על מצבור עצום של קלישאות אפילו יחסית לז'אנר ("כמה אפשר לבקש קצת כבוד", "התפקיד של הבן זה לגרום לאבא שלו להתגאות" - האומנם? הבנט דה דרמה של הילד המחונן סאפרד אינאף?). ועם כל הכבוד לגרניט ולקונספט שטיפת רכב כסשן טיפולי, בואו לא נטעה, המסעדה הזו לא תשקם את עצמה.
ואחרון חביב – היעדרו של הביקור החוזר של גרניט (או לפחות אחותו המוגבלת – השקופית), שמוודא שמפגש השניצל אכן למד את הלקח והתעלה על הכשלים שאפיינו אותו כשעוד היה צעיר והיה צריך את הכסף, מעלה את החשש שהשניצל לא ניצח. הרי בסופו של דבר המסעדות האלה גומרות עם תפריט ששופצר עם מנות של גרניט, שבושלו בכלים ותנורים שהביא גרניט ועם תמונה שלו על הפלייר, אבל אנחנו עדיין רוצים שזה יצליח. היינו איתכם באש ובמים ובתוכן השיווקי, לא יכולים לפחות לשים שלט קטן, קלוז'ר?
