קמפיין החרד"קים: קצין חרדי יפוצה בחצי מיליון שקל
שלושה פעילים נגד חוק גיוס החרדים לצה"ל ישלמו פיצויים מקסימליים לרס"ן יהודה גליקמן, שנפגע מפרסומים מסיתים שהפיצו נגדו כחלק מחוברת 'הציידים': "מפסקי הדין הראשונים שמבהירים כי דמם של חיילים חרדיים אינו מותר"
בית משפט השלום ברמלה פסק כי שלושה פעילים נגד חוק הגיוס ישלמו פיצויים בסך 500 אלף שקל, בתוספת כ-100 אלף שקל הוצאות משפט, לקצין חרדי שנפגע מפרסומים שהפיצו נגדו במסגרת קמפיין "החרד"קים".
סגן הנשיאה, השופט מנחם מזרחי, קיבל את תביעת רס"ן יהודה גליקמן נגד יונה מרצבך, שלמה פיין ויחיאל בלוי, וקבע כי השניים הראשונים יפצו אותו בסכום של 200 אלף שקל כל אחד, והשלישי ב-100 אלף. התביעה נגד פעיל נוסף, בנימין חייט, נדחתה.
עורך דינו של גליקמן, עו"ד שלומי וינברג, הביע סיפוק על החלטת בית המשפט ומסר בתגובה: "זהו אחד מפסקי הדין הראשונים שמבהירים כי החברה החרדית אינה סגורה ודמם של חיילים חרדים אינו מותר".
גליקמן טען כי הפרסומים - בשלוש הזדמנויות שונות - הפכו אותו ואת משפחתו ללעג בחברה החרדית ובציבור הרחב וכי הכול נעשה בכוונת מכוון כדי להוציא דיברתו רעה ולנדותו מהקהילה. לדבריו, ילדיו חוו טראומה בעקבות עשרות שיחות טלפון ביום שהתקבלו בביתו, לרבות בשעות לילה מאוחרות, על ידי מטרידנים שנהגו לקלל ולנתק. לדבריו, המצב המתואר גרם לו ולאשתו "מתח נפשי כבד" מחשש להתנכלויות, ובעקבות פרסום שמו ותמונתו הוא נרתע מלהתהלך בריכוזים חרדיים במדי צה"ל.
הנתבעים, שחלקם הכחישו כל מעורבות לפרסומים, טענו כי מטרת התביעה היא להרתיע את המתנגדים לגיוס חרדים, תוך פגיעה בחופש הביטוי ובשיח הדמוקרטי. נתבע אחד שהודה במעשים אמר כי בסך הכל הציג את עמדת הרבנים ואגב כך הביע דעה וביקורת לגיטימיים בעניין ציבורי זה, שהוא בעל חשיבות רבה. עוד טענו כי גליקמן עצמו הכתים את שמו ושם משפחתו ברחוב החרדי, כאשר בעצם שירותו בצבא ובמסגרת תפקידו התריס נגד הציבור והסתכן בהתנהגות שאינה מקובלת.
"כל כולה של חוברת 'הציידים' הוא דיבה לשמה, ביזוי, לשון הרע, השפלת התובע והיא רחוקה מן הזכות לחופש הביטוי ברחוק מזרח ומערב", כתב השופט בהחלטתו, "חופש הביטוי אינו חופש השיסוי והדיבה... הכותרת 'הציידים', יחד עם כותרת המשנה 'הפנים והשמות של ציידי הנשמות', אינה צריכה להידרש בסדנת הדורש. הפשט, כאשר מבינים מי קהל הקוראים, מדבר בעד עצמו".
עוד הוסיף: "כוונתו של בעל החוברת, יוצרה, מדפיסה ומפיצה, הוא להשפיל, לבזות, לגנות את המוזכרים בה, לעשותם ללעג ומטרה לשנאה בתוך החברה החרדית, בפרט שהמאוזכרים בה, והתובע ביניהם, משתייכים לאותה חברה". הוא קבע כי הפגיעה בגליקמן הייתה "מן הרף העליון", ולפיכך פסק לו את הפיצויים המקסימליים הקבועים בחוק.
לפנייה לכתב/ת 
