כל אחד יכול: מתכון לקוגל
קוגל לשבת: תקראו לו פשטידה, תקראו לו עוגה או סתם מאפה אטריות - זה לא ממש משנה, העיקר שתניחו לו להשתזף בתנור החם כמה שיותר. מתכון לקוגל ירושלמי שתוכלו להכין בקלות ובמהירות
מזג האוויר המתקרר לאיטו, מסמן את תחילתה של עונת המאכלים שנועדו לחמם לא רק את הקרביים, אלא גם את הלב. מאכלים שבישולם הממושך והאיטי מאפשר להם להתפתח למשהו האוצר בתוכו לא רק טעמים נפלאים, אלא גם זיכרונות כמוסים מימים רחוקים.
עוד כתבות שיכולות לענייך אותך:
כאלה שמשתייכים למשפחה הנרחבת של מטעמים שעליהם טורחים בערב שבת, מתענגים על הריחות שאופפים את הבית במשך הלילה, ונהנים מהם ביום המנוחה. או בקיצור - סוגי החמין למיניהם.
הסנונית הראשונה של מאכלי "התבשלנו כל הלילה" האלה הוא מבחינתי הקוגל, הידוע גם בכינוי קוגל ירושלמי. הוא מבשר את בואו של החורף, אבל מתאים גם למזג אוויר סתווי לייט, המתרפק עדיין על החמימות האחרונה של הקיץ. בשבילי, הוא הזדמנות להתבשם בנוסטלגיה ילדותית מבית סבתא. והיתרון הגדול שלו הוא שחוץ מהשהות הממושכת בתנור, אף אחד לא יכול לטעון כנגדו שהוא גורם להזעת יתר - לא בהכנה, הקלה והקצרה, ולא באכילה.
הקוגל המכונה "ירושלמי" מבוסס על אטריות וסוכר, או אם תרצו - פחמימות ממש לא מורכבות, ואינו כולל קטניות או בשר, כך שהוא קל ונוח לעיכול. מבחינת המרכיבים ודרך ההכנה אין זו אלא פשטידה, שיכולה להסתפק גם באפייה קצרה מאוד בחום גבוה. אבל אפייה ממושכת בחום נמוך יחסית, בין שעתיים ללילה שלם, מעמיקה לא רק את צבעו השחום הנאה, אלא גם את הטעמים הנפלאים שלו.
והטעמים - עירוב של מתוק וחריף - הם סודו הגדול של הקוגל. השילוב הנדיר הזה הוא סיבה להתגעגע אליו כל השנה. כשהכנתי אותו הפעם, הסתפקתי בשעתיים שעמדו לרשותי לצורך האפייה. בפעם הבאה, הבטחתי לעצמי, אאפשר לו להתפנק לילה שלם בתנור, לצד החמין, כשיגיע תורו. ברוח ימים אלה, ניסיתי להפחית את כמות הסוכר מהמתכון הרגיל שלי - ואף אחד לא הרגיש.
כמה תובנות שלא נחסכו ממני הפעם, על אף שאני מכינה אותו כבר שנים:
- עדיף לכוון את התנור למצב טורבו.
- אם אתם מסתפקים באפייה קצרה - שעתיים בערך - אין צורך לכסות, אבל אם החלק העליון משחים במהירות ונראה כעומד להיחרך - כסו בנייר כסף. לאפייה ממושכת בחום נמוך מאוד, יש לכסות בנייר כסף כבר מההתחלה.
- אל תנסו להגיש את הקוגל חם מהתנור. הוא במיטבו דווקא אחרי שקיבל רשות להתקרר ולהגיע לטמפרטורת החדר.
- אם נשאר ממנו - אפשר לשמור במקרר ולחמם מעט בתנור או במיקרוגל לפני ההגשה.
- אין צורך לחשוש מחימום יתר - שום דבר לא קורה למרקם או לטעם, אבל גם כשמחממים מחדש, עדיף לאכול ממנו כשהוא חמים או פושר.
קוגל ירושלמי
הסוד הוא בתיבול - סוכר מקורמל מול פלפל שחור. אפייה של שעה וחצי-שעתיים בחום בינוני מניבה יופי של מאפה, אבל אפייה בחום נמוך מאוד (120 מעלות) לצד החמין של שבת - גורמת לטעמים להתהדק ולהתלכד. מומלץ להגיש פושר.
המצרכים:
400 גר' (1 חבילה) אטריות דקות
3/4 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
4 ביצים
1 כף קינמון
1/2 כפית מלח
1/4 כפית פלפל שחור
חופן צימוקים שחורים
אופן ההכנה:
- מחממים את התנור לחום בינוני-נמוך (170 מעלות). משמנים תבנית פיירקס בגודל 25X25 ס"מ.
- מבשלים את האטריות במי מלח על פי ההוראות שעל האריזה, מסננים, שוטפים תחת זרם מים קרים ומנקזים היטב את המים. מעבירים לקערה.
- מניחים את הסוכר במחבת, וממיסים אותו עד שנוצר קרמל כהה. מסירים מיד מהלהבה, ויוצקים על פני האטריות. מוסיפים את השמן ומערבבים היטב. מוסיפים את כל יתר החומרים, ומערבבים לתערובת אחידה.
(צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר) - מעבירים את התערובת לתבנית, ואופים כשעתיים ללא כיסוי. אפשר גם לאפות בחום נמוך מאוד (120 מעלות) במשך הלילה, אך יש לכסות את התבנית בנייר כסף כדי למנוע התייבשות יתר של החלק העליון.
(צילום: ירון ברנר)
