קריאות נגד השר כץ בטקס הזיכרון לקורבנות התאונות: "לא עושה כלום"
שר התחבורה נשא דברים בטקס לזכרם של 33,358 קורבנות תאונות הדרכים, ודבריו הופרעו בקריאות ביניים. אלברט סגל, שבנו, כלתו ונכדו נהרגו בכביש 4 לפני 14 שנה, הטיח: "אתה השר לא עושה כלום וגם לא הוועדה שבראשה אתה עומד"
מאות בני אדם עמדו הערב (ב') דקת דומיה לזכר 33,358 קורבנות תאונות הדרכים בכבישי ישראל מאז קום המדינה, במסגרת טקס יום הזיכרון לקורבנות תאונות הדרכים שמתקיים בתיאטרון היהלום ברמת גן. נאומו של שר התחבורה ישראל כץ הופסק בקריאות מהקהל. אלברט סגל, שבנו הצעיר אריאל, כלתו הילה ונכדו שקד נהרגו בתאונת דרכים בכביש 4 לפני 14 שנה, הטיח: "אתה השר לא עושה כלום וגם לא הוועדה שבראשה אתה עומד. יש לי הרבה כאב והרבה כעס. אני בחרתי בחיים". לאחר דבריו של סגל מחא הקהל כפיים.
השר כץ פתח את האירוע ונשא דברים: "כשמתרחש אסון על הכביש, עולם מלא נעלם ברגע אחד, כל מי שאהב אותו נעלם. נשים, ילדים, הורים, המשפחה והחברים. נרות הזיכרון שניצבים פה הם לזכר 33,358 יקירים שהותירו אחריהם חלל עצום בכל אחד ואחת מכם. חלל שלא ניתן למלא. אף אחד לא יוכל להעיד כמה החלל עמוק וכמה מטלטל. מדינת ישראל מציבה כערך עליון את קדושת החיים, ומניעת הקורבן הבא עומדת לנגד עינינו - זאת מלחמה לכל דבר".
אחד המשתתפים קטע את שר התחבורה וצעק לעברו: "למה אין ישיבת קבינט נגד תאונות דרכים?". השר כץ המשיך את נאומו: "במלחמה הזאת כולנו חיילים ביחד עם הרשות למלחמה בתאונות הדרכים. מעגל הדמים זורע שכול בכל מגזר ובכל יישוב. אנחנו משקיעים כסף בשיפור תשתיות, שדרוג הכבישים והפיכתם לבטוחים יותר. מעולם לא הושקע בתשתיות ובבטיחות ברכב כמו בשנים האחרונות. אנחנו נמשיך להגביר את הטיפול במוקדי הסיכון ובבטיחות בתחום העירוני.
"מדינת ישראל תמשיך להשקיע באכיפה, בחינוך ובהסברה. נמשיך בעבודה המתמדת ובנימה אישית לא עובר יום שבו איני חושב כיצד נוכל למנוע את האסון הבא, את הדפיקה על הדלת, למנוע עצב מיותר. עזרו לנו כל הנוהגים בכבישים לשלב ידיים, בואו נחשוב על אלו שנוסעים בדרך. אעשה הכל ואתרום מניסיוני, ואתם תנהגו בבטיחות כדי לחזור הביתה בשלום. יחד נוכיח שניתן לחולל את השינוי המיוחל בדרכים. הלוואי ולא נדע עוד צער".
כשסיים כץ את נאומו דרש אחד ההורים השכולים מהשר להשקיע בבטיחות בדרכים ולוותר על תיק המודיעין והשירות החשאי. "תשקיע בבטיחות דרכים, לא במודיעין", הטיח בשר. בת נוספת למשפחת שכול בכבישים אמרה: "אני מסכימה איתו. תעשה רק בטיחות, צריך להקדיש לזה 100% ולא פחות".
"היו גם הישגים", המשיך כבל. "אבל העלייה המטורפת במגזר הערבי לא מתקבלת על הדעת, תאונות האופנוע, הקטל בתוך הערים, מעברי חצייה - חלקם הפכו לשדות קטל בתוך הערים. במקומות שאמורים להיות בטוחים, אנחנו לא בטוחים. אנחנו יודעים את הבעיות וצריך לשלב ידיים, עד שראש הממשלה לא יכריז על מאבק בתאונות דרכים כמשימה לאומית. אני לא אוהב לעשות השוואות למערכת הביטחונית, אבל אם היה הרמטכ"ל היה אומר לשר הביטחון שבשנה הבאה ייהרגו 300 אזרחים הוא לא היה מחזיק דקה".
אלברט סגל, שבנו הצעיר אריאל, כלתו הילה ונכדו שקד נהרגו בתאונת דרכים בכביש 4 בשנת 2003, עצר את נאומו של כבל והטיח בשר כץ שישב בקדמת הבמה: "למה 200 מיליון שקלים הולכים לכבישים בהתנחלויות? למה לא בנו כבישים בגליל? כמה כבישים בנו בפריפריה? כמה אנשים צריכים להיהרג? מה אתה, ישראל כץ, עשית? אתה מחזיק מספריים לחתוך סרטים ולחנוך כבישים? מה זה אומר?".
סגל המשיך: "אני איבדתי בן כלה, נכד בן 4 חודשים על מה? כולם אומרים לי תהיה חזק, אומרים לי תשתוק. רק צה"ל נלחם - הסקטור האזרחי לא עושה כלום".
ד"ר צבי גלין, נציג המשפחות השכולות, אמר: "אנחנו איבדנו את היקר לנו מכל, איבדתי את בני מיקי לפני שמונה וחצי שנים בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי במהלך חופשת שבת. אני לא יכול שלא להתייחס לדברים שנאמרו כאן ואני רוצה להציג את הצד שלי. מרגע שמיקי נהרג, ואי אפשר להשוות בין כאב לכאב כי מי שמאבד בן זה כואב, בחרתי בכוחי להרים את הראש ולראות מה אפשר לעשות כדי שלא יהיו משפחות נוספות כמונו".
גלין המשיך: "בשמונה וחצי השנים האחרונות אני נפגש עם חיילים ומבקש מהם לעצום עניינים ולחשוב על מי שהם אוהבים בבית, ואני מספר להם מה עובר עליי כאבא שאיבד בן. אני לא רוצה להטיף מוסר כי כל אחד מכיל את האסון בצורה שונה. אחרי התאונה נסעתי לבית החולים לבקר את הנהג שהרג את בני וחברו, ואני יודע שאולי יסתכלו על זה בצורה מוזרה - בחרתי להיות מסוגל להכיל את האסון שלי. יש לי חור בתוך הלב".
על קריאות הבניים נגד השר כץ אמר שגלין: "אם יש כאן אנשים שבעלי תפקידים והם באים לכאן לגוב האריות ובאומץ לב יודעים שצפוי להיות נגדם ביקורת- אני אומר בשביל כבוד ילדינו, כל אחד מאיתנו בואו נרים ראש ונראה מה אנחנו יכולים לתרום, יכולים לדרוש, אבל צריך לעשות את זה אחרת".
יו"ר עמותת "יד לנקטפים" חיים שפירא אמר כי "עוד שנה עברה והקטל לא הצטמצם. משפחת השכול בתאונות דרכים הולכת וגדלה, והמשפחות זקוקות לעזרה וליווי. אני רוצה להודיע על פתיחת מרכזי תמיכה נוספים בדרום ובמרכז. אנחנו קוראים מכאן לממשלה ולכל הגופים האמונים על תאונות דרכים להשקיע בפעילות זאת. הגיע הזמן שטקס זה יוכר כממלכתי. אנחנו רוצים לקוות שהקטל בדרכים יוריד ראשו ולא יצטרפו עוד משפחות למעגל השכול".
לפנייה לכתב/ת 
