שיפוץ דירות ופירעון חובות: האישום בפרשת קרן אור חושף לאן נעלם הכסף

פרשת קרן אור: הפרקליטות החליטה לדחות את הטענות שהציגו בשימוע בעלי השליטה לשעבר בקרן ההשקעות שקרסה, חיליק טפירו ועו"ד אמיר בירמן, והגישה היום (ג') נגד השניים כתב אישום.

בכתב האישום שהוגש על ידי מחלקת ניירות ערך (ני"ע) בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), מיוחסות לשניים עבירות של גיוס משקיעים ללא תשקיף ועבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בסכום של כ-80 מיליון שקל, ועבירות גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל. במרכז החקירה שניהלה רשות ני"ע עמד החשד כי קרן אור (ט.ב מתקדמים) הייתה למעשה תרגיל פירמידה. בית המשפט מינה בעבר את עו"ד ליאור מזור למפרק החברה, וכן לנאמן בהסדרי הנושים של טפירו ובירמן.

לפי כתב האישום, בשנים 2014-2012 גייסה ט.ב. מתקדמים כ-80 מיליון שקל מכ-600 משקיעים, ללא פרסום תשקיף כדין, תוך הבטחת תשואה גבוהה וידועה מראש ואגב הצגת מצגי שווא בדבר טיב ההשקעה. טפירו ובירמן התחייבו כי הכספים יושקעו בפרויקטים של תמ"א 38 ובאשראי חוץ בנקאי, אולם בפועל חלק ניכר מהכספים שימש לביצוע החזרים למשקיעים, למימון הוצאות תפעול, לצרכיהם האישיים של טפירו ובירמן וכן לשימושים נוספים שלא תאמו את המצג שניתן למשקיעים.

לקראת שנת 2014 פירקו טפירו ובירמן את השותפות ביניהם, וטפירו, אשר נשאר הבעלים והמנהל היחיד של החברה, המשיך בביצוע העבירות. פעילות גיוס הכספים נפסקה באפריל 2014, בעקבות דרישת רשות ני"ע מטפירו להפסיקה. הקרן שקרסה הותירה אחריה חובות של כ-61 מיליון שקל ל-380 משקיעים.

כאמור, על פי כתב האישום טפירו ובירמן שלחו יד לכספים שגויסו. "שליחת היד נעשתה על ידי העברה של סכומים ניכרים מכספי המשקיעים לחשבונות של חברות פרטיות בבעלותם, על ידי רכישת שתי דירות על שמם וכן על ידי שימוש בכספים באופן שהעמיד בסיכון את יכולתם לעמוד בהתחייבויות שנטלו כלפי המשקיעים".

כתב האישום מפרט את השימוש האישי בכספים ונטען בו כי בין היתר כי "הנאשמים העבירו סכום של כ-7.5 מיליון שקל מכספי המשקיעים לחשבונותיהם ולחשבונות של חברות פרטיות בבעלותם; סכום של כ-5.6 מיליון שקל עבר לחשבון סוכנות הביטוח, חברה פרטית בבעלותו של טפירו; סכום של כ-920 אלף שקל עבר לחשבון של חברת א. יוניק פרסום, חברה פרטית בבעלותו של בירמן. סכום של כמיליון שקל עבר לחשבון חברת טפירו נכסים בע"מ, חברת פרטית בבעלותו".

עוד נכתב כי "הנאשמים השתמשו בסכום של כ-910 אלף שקל מכספי המשקיעים למימון חלקי של רכישת דירות לבעלותם האישית ושיפוצן. הם גם השתמשו בסכום של כ-13.6 מיליון שקל מכספי המשקיעים לפירעון התחייבויותיה החודשיות של קרן אור כלפי המשקיעים, קרי לביצוע תשלומי הקרן והריבית החודשיים למשקיעים. העובדה שסכומים אלה כלל לא הושקעו פגעה ברווחיות המיזם והעמידה בסיכון את יכולת הנאשמים לעמוד בהתחייבויותיהם".

השימוש בשמו של הכלכלן שלמה מעוז לפירסום הקרן נעשה ללא ידיעתו

על פי כתב האישום נגד טפירו, לאחר שעסקיו הופרדו מבירמן, פרסומי החברה כללו שימוש בשמו של הכלכלן שלמה מעוז באופן מטעה. "בתקופה זו אימצה ט.ב. את השם השיווקי 'קרן אור', והפרסומים השונים בוצעו תחת שם זה", נכתב בכתב האישום. "כחלק ממאמצי הגדלת הגיוס לט.ב., שכרה ט.ב. את חברת מרקטינג סולושנס שהתחייבה לבצע פרסום באינטרנט, לפנות למשקיעים פוטנציאלים ולהעביר לט.ב. פרטים של לפחות 150 משקיעים בחודש שהביעו עניין בהשקעות שט.ב. מציעה.

"בפרסומים באמצעי התקשורת ובאתר האינטרנט של קבוצת טפירו הוצג שלמה מעוז ככלכלן הקבוצה וכמי שעומד בראשה. למעוז יוחסו ציטוטים מהם עולה תמיכתו בהשקעה בט.ב. כך לדוגמא, תמונתו של מעוז הופיעה לצד הכותרת: '20% תשואה ו-0% סיכונים - באחריות!'".

הפרסומים יצרו רושם כי מעוז היה בקיא בפעילותה של ט.ב. וכי תמיכתו היא פועל יוצא של היותו מעורה בפעילות. "בפועל, מעוז לא היה בעל תפקיד בט.ב., לא היה מעורב בניהולה ואף לא היה בקיא בפעילותה. מעורבותו של מעוז בקבוצת טפירו הסתכמה במתן ייעוץ לאלפא פלטינום, בית השקעות שהיה בשליטתו של טפירו.

השימוש בשמו ובתמונתו של מעוז, כפי שנעשו בפועל, כמו גם חלק מהדברים שיוחסו לו בפרסומים השונים, לא אושרו על ידי מעוז. כשנודע למעוז על הפרסומים הוא פנה לטפירו וביקש להסירם. בהמשך אף פנה בכתב באמצעות בא כוחו לטפירו ודרש להסיר את שמו ותמונתו מהחומר הפרסומי, וכן להסיר מהאתר של ט.ב. את האמירות שיוחסו לו שם.

"השימוש שט.ב. עשתה בפרסומים האמורים נועד לגרום למשקיעים להשקיע בט.ב. פרסומים אלה צלחו ומעורבותו של מעוז היתה מניע משמעותי בהחלטות ההשקעה של חלק מהמשקיעים", נכתב.

כתב האישום הוגש על ידי עו"ד יעל ענתות ועו"ד ורד מושקובסקי ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.

מעו"ד איתן מעוז, המייצג את חיליק טפירו נמסר כי הוא אינו יכול להתייחס לכתב אישום. את תגובת אמיר בירמן, המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, לא היה ניתן להשיג.