סקירה: Gran Turismo Sport
עם צאתו של המשחק Gran Turismo Sport שלחנו את אביתר כהן להתמודד עם אחד מפחדיו הגדולים ביותר - משחקי מירוצים. הסקירה המלאה לפניכם
גילוי נאות: אני לא אוהב משחקי מירוצים. אני לא טוב בהם, לא נהנה מהם ולמעשה, מעולם לא הייתי חובב גדול. מריו קארט לא עניין אותי בילדות ולא נהניתי מהמירוצים בקראש בנדיקוט.
שני משחקי מרוצים בלבד הצליחו לרגש אותי בעבר, הראשון הוא Need for Speed: Underground האגדי, עד כמה שניתן להגדיר אותו משחק מירוצים, השני הוא Gran Turismo Sport, כאשר בשניהם שיחקתי בפלייסטיישן 2. עם צאתו של gran turismo החדש החלטתי לנסות לתת צ'אנס נוסף לז'אנר הזה ואלו המסקנות:
סרטון הפתיחה של המשחק היה מרשים, ההיסטוריה של מירוצי המכוניות רצה על המסך בליווי מוזיקת פסנתר נעימה. כשהגעתי לתפריט הראשי הייתי קצת מבולבל ולקח לי כמעט חצי שעה להבין מה זה כל דבר. החלטתי לפני הכול להשתתף במרוץ "סינגל פלייר", רק כדי לראות איפה אני עומד.
על אף שבחרתי מסלול קל, זו היתה פשוט קטסטרופה. לא הצלחתי לקחת את הפניות כמו שצריך וכל הזמן התנגשתי בקירות. עד שכבר למדתי איך להאט לפני הסיבוב, שאר הרכבים היו פשוט עוקפים אותי ללא כל מאמץ. סיימתי את המירוץ מוכה ומושפל והבנתי שהמשחק השתנה רבות מאז פלייסטישן 2. מה שכן הרשים אותי, היא הגרפיקה ההאיכותית, גם של הרכבים עצמם שנראים מדהים וגם מסביבת המירוץ.
כשחזרתי לתפריט הראשי גיליתי את מה שנקרא "בית הספר לנהיגה", שם אפשר לעבור מגוון שיעורים המסבירים כיצד ומתי להאיץ, איך לקחת סיבוב כמו שצריך מבלי להתנגש בקירות, איך עוקפים ועוד. כל שיעור יכול להסתיים עם ציון של ארד, כסף או זהב, תלוי לפי הזמן שבו נסיים.
השיעורים הראשונים היו קלים ובהם הוצאתי זהב בלי להתאמץ יותר מדי כשאפילו זכיתי ברכב על כך שסיימתי את הקורס הראשון. אבל אז הגיעו שיעורים קשים יותר ומצאתי עצמי נאבק ומנסה שוב ושוב לשפר את התוצאה הקודמת ולזכות בזהב.
תחושת הסיפוק שהגעתי אליה כשבאמת הצלחתי הייתה אדירה ומשחררת. החלטתי לנטוש קצת את השיעורים כדי לבחון האם באמת למדתי משהו. קפצתי ישר למים העמוקים של משחקי האונליין. לפני שמשחקים בפעם הראשונה, המשחק מאלץ אותנו לצפות בשני סרטונים על תחרותיות הוגנת ועל ספורטיביות, מסתבר שהמשחק יודע להעריך שחקנים ספורטיבים ולהעניש כאלו שלא. הכוונה בספורטיביות היא לא להתנגש ברכבים כדי להסיט אותם מהמסלול. אותי זה הפתיע כי תמיד הייתי בטוח שזה חלק מהמירוץ.
אחרי הסרטונים נכנסתי למירוץ וחיכיתי שיתחיל. עד שהמירוץ מתחיל, קיימת אופציה לשחק בtime attack במסלול, האמת שזה מועיל כי גם לומדים את תוואי השטח של המסלול, וגם מנסים לשפר כל סיבוב את התוצאה. זמן ההמתנה הסתיים, המירוץ החל ולצערי גם שם, למרות שיפור קל, אפשר לומר שהייתי גרוע. הצלחתי לקחת סיבובים יותר בקלות ופחות להתנגש בקירות ולאורך כל המירוץ הייתי במאבק עם עוד רכב שהשתרך מאחור, אבל לצערי סיימנו כשידו על העליונה וגם את המירוץ הזה סיימתי במקום האחרון.
הייתי קרוב לייאוש אבל החלטתי בכל זאת לחזור ללימודי הנהיגה על מנת לנסות להמשיך להשתפר. לאחר מאבק ממושך ולא פשוט עם כמה שיעורים באמת קשים, בהם הצלחתי לזכות בזהב, הרגשתי הרבה יותר מנוסה ובעל ביטחון. חזרתי שוב למירוצי האונליין והצלחתי לסיים במקום החמישי והמכובד יחסית למצב בו הייתי קודם. המסקנה הברורה היא שיש גרף למידה למי שלא בקיא, וככל שתשקיע יותר בשיעורים, כך תצליח יותר במירוץ.
החלטתי להמשיך לחקור את המשחק. מלבד המירוצים וכמו בהרבה משחקים אחרים, גם כאן יש מצב תמונה בו ניתן לצלם רכבים בנופים מסוימיים, לכל שחקן יש פרופיל עם הרמה שהוא נמצא בה, הרכבים שברשותו, הכסף שהוא מרוויח, שבעזרתו ניתן לקנות רכבים. בסך הכל המשחק מציע 160 רכבים מכל הסוכנויות שבעולם, חלקם ספורטיבים וחלקם לא.
לסיכום: המשחק לא רע, הוא מאלץ את השחקן להכיר את היכולות שלו כנהג ואת היכולות של הרכב בו הוא נוהג, מכיוון שלכל רכב יש נתונים שונים ולכל אחד מהם השפעה כזו או אחרת על הכביש. באופן אישי מיציתי את המשחק די מהר גם כי מבחינת מצבי משחק אין לו יותר מדי מה להציע, וגם כי כמו שאמרתי תחילה - משחקי מרוצים הם לא בדיוק כוס התה שלי. מה שכן, עכשיו אני חושש מהם הרבה פחות.
