הזמן לרומא: להתאהב בבירת איטליה מחדש
אם אתם מחפשים יעד אירופי פחות קר משאר הערים, רומא היא התשובה. הפעם אנחנו לוקחים אתכם לביקור מקורי יותר בעיר הכל כך מפורסמת ויפה. ואם בכל זאת יהיה לכם קר, זכרו שאין דרך טובה יותר להתחמם מאשר להכניס לגוף פחמימות בצורת פסטה או פיצה
בשיתוף Xplorer
אל רומא תמיד כיף לחזור: זוהי עיר רבת פנים שאפשר להגיע אליה בכל פעם לטיול בסגנון וגוון שונה - טיול מוזיאונים, היסטוריה, אוכל, אופנה ועוד. למה דווקא עכשיו? העיר פחות קרה מבירות אירופה האחרות כמו לונדון, פריז, ברלין או אמסטרדם. לאוהבי היסטוריה וארכאולוגיה, העיר מספקת אינספור שכבות ורבדים היסטוריים. מצאנו כמה אתרים יחודיים שאינם ממוקמים על מסלול התיירים המוכר והשחוק.
גני הוותיקן
כולם מכירים את בזיליקת פטרוס הקדוש בחזית הוותיקן, אבל מי שנרשם כשבוע מראש, יכול להגיע לסיור בגני הוותיקן (בתשלום) ולהיכנס לתוך אווירה קסומה שמרגישה קצת כמו עליסה בארץ הפלאות. הגנים מעוצבים ומטופחים בקפידה עם מונומנטים, מזרקות ואפילו מערות מעשי ידי אדם בהן נהגו להתפלל האפיפיורים. הם מכסים כשליש משטחה של מדינת הוותיקן.
פירמידה מצרית ברומא
הפירמידה המצרית היחידה באירופה נמצאת ברומא ונקראת "פירמידת קסטיוס" (Pyramid of Cestius). היא נבנתה לפני כ-2000 שנה, בין השנים 18 ו-12 לפני הספירה. היא נבנתה במקור כקבר עבור אחד מהשופטים בארבעת המסדרים הדתיים של רומא העתיקה – גאיוס קסטיוס שמו.
גובה הפירמידה 37 מטרים ובליבה נמצא חדר הקבורה בגובה 4.8 מטרים. בעבר, היתה פירמידה נוספת בעיר בסמוך לגבעת הוותיקן, אך זו נהרסה לפני כ-400 שנה. אל הפירמידה מגיעים ברכבת התחתית, בתחנת Piramide.
"בית המפלצת"
אחד מהמבנים הכי ביזאריים בעיר, מכונה גם "בית המפלצת", תוהים למה? דלת הארמון והמשקוף העוטף אותה יוצרים צורה של פה פעור לרווחה. הארמון נבנה על ידי אומן הברוק המפורסם פדריקו צוקרי בשנת 1590 והוא נקרא על שמו: Zuccari Palace.
עיצוב חזית הבניין שפונה אל דרך Via Gregoriana קיבל את ההשראה מפארק המפלצות של בומרזו שנבנה בהזמנת נסיך הלום צער על מות אשתו וחבר טוב. עיצוב ארמון צוקרי היווה סלע מחלוקת בין תושבי העיר, חלקם מהללים אותו ואחרים מבקרים, אבל לאחר מות האומן, אפילו מלכת פולין גרה בו בשנת 1702 וכיום הבניין משמש מכון ללימודי ההיסטוריה של האומנות.
ארמון הזהב
הארמון (Domus Aurea) נבנה במקור על ידי הקיסר נירון שנודע כאחד האכזריים והראוותניים שבשליטי רומא. הארמון שימש בעיקר כמקום שעשועים והנאה עבור הקיסר וחבר מרעיו עם עיטורי שנהב בקירות, השיש האיכותי ביותר ויצירות פסיפס על התקרות. שליטי רומא שהחליפו את נירון (שהתאבד בסופו של דבר) שנאו את מה שייצג הארמון וראו בו מקור לבושה.
הם קברו את הבושה תחת ערימות עצומות של אדמה ופסולת ובנו מעליו מבנים אחרים – את המרחצאות של טריאן. הקבורה הזו, אפשרה למעשה את השתמרות הארמון שהתגלה מחדש במאה ה-15. מספרים שהאומנים הגדולים כמו רפאל ומיכאלנג'לו היו נוהגים להיכנס לאולמות הארמון החרבים ולהתבונן בפרסקאות המפוארים שנותרו.
האתר פתוח כיום לסיורים בקבוצות קטנות בלבד, אליהם ניתן להרשם דרך אתר ממשלתי ויש לדעת כי במקום מתבצעות עדיין עבודות ארכאולוגיות.
גבעת החרסים
זו אינה אחת משבע גבעות רומא, אבל היא ממוקמת לצד הנמל העתיק בנהר הטיבר וסיפור הקמתה מרתק. למשך יותר מ-250 שנים, זרקו הרומאים במקום שברים של כדי חרס, כלים לאחסון שמן וערמו אותם ל-Monte Testaccio. הרומאים צרכו כמויות אדירות של שמן זית שהגיעו מרחבי האימפריה ממדינות כמו ספרד או לוב. האומדן מדבר על לא פחות מ-80 מיליון קערות וכדים שנערמו ויצרו את הגבעה בגובה עשרות מטרים.
על חלק מהחרסים ניתן לראות סימונים שמציגים את מקור השמן (מאיזו מדינה הגיע) ואישור על בקרת איכות. הגבעה לא נוצרה מזריקה אקראית של פסולת אלא בסידור מחושב של טרסות, חלקן כנראה עוד מהמאה הראשונה לספירה. בתקופת הנצרות ברומא, נערכו למרגלות הגבעה אירועים דתיים ופסטיבלים רבים ורק בשנות ה-30 של המאה העשרים, החלה בנייה מודרנית באזור ומאז היא משמשת כפארק עירוני.
בית ספר לגלדיאטורים
בית הספר לגלדיאטורים (חפשו בגוגל Gruppo Storico Romano) מנסה לשחזר את אחת מהתקופות האכזריות בהיסטוריה של רומא. במקום ישנו מוזיאון המציג תלבושות מקוריות ומשוחזרות של גלדיאטורים, כלי נשק ועוד.
ניתן להירשם לשיעורים קצרים על גלדיאטורים בני שעתיים או לקורסים שבועיים ארוכים יותר בהם לומדים להיות גלדיאטור לקרבות (מבויימים) של חיים ומוות: כיצד בונים שיריון, לחימה בחרב וטקטיקות הגנה והתקפת היריב.
לפרטים נוספים ולטיסות זולות הכנסו לאתר.