המילה ששברה את הרשת: הכירו את גּוּמָּץ
לקוחה ממגילת קהלת, דומה למילה גומה: עשרות אלפים עשו לייק באתר האקדמיה ללשון העברית למילה שמתארת מהו החלק הפנימי של הברך. צפו בכתבה באולפן ynet
הכה את המומחה – גרסת המרשתת: עשרות שנים אחרי שהעם בישראל למד בזכות הגששים כיצד נקרא "הצ'ופצ'יק של הקומקום", הבינו באקדמיה ללשון העברית שהדרך ללב הציבור הישראלי עוברת דרך הרשתות החברתיות. לא מעט מילים בעברית זכו לתפוצה רחבה בעקבות עמוד הפייסבוק של האקדמיה: מהתובר ועד למַלְקֶטֶת.
כמה אנשים שתהו מהי המילה התקינה לחלק הפנימי של הברך הניעו את האקדמיה לפרסם בפייסבוק כי אכן יש מילה כזאת - גּוּמָּץ, שלקוחה ממגילת קהלת וקרובה למילה גומה. יותר מ-32 אלף בני אדם עשו לייק (אהבתי) לפוסט המדובר, שזכה גם ליותר מאלף תגובות וכ-600 שיתופים.
"אנחנו רואים אהבה עצומה של ציבור צעירים מכל שכבות האוכלוסייה שמתענגים על הרשומות שלנו בפייסבוק", אמרה ל-ynet רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה. "יש אהבה גדולה לעברית ואני מאוד מקווה שדרך הרשתות החברתיות אפשר יהיה להפיץ את הדברים בגובה העיניים, בצורה שמאהיבה את העברית על הציבור".
בעמוד הפייסבוק עוסקים לא רק בחלקי גוף אלא גם בדברים הקטנים שמלווים את החיים שלנו. כך למשל, חור הניקוז באמבטיה שדרכו המים זורמים נקרא אָבִיק. "מדובר במילה שנקבעה על פי לשון חז"ל, משורש אבק שהוא קשור אולי למילה חבק – כלומר משהו שחובק", שיערה גדיש.
החור בחולצה שמיועד לכפתור הכפתור נקרא אִבקה ואילו הלולאה שדרכה משחילים את החגורה נקראת תּוֹבָר, מילה שהגיעה לעברית מהמקורות.באקדמיה מנסים לגרום לאזרחי ישראל לזנוח כמה מהמילים הלועזיות שנכנסו לשפה העברית כמו מַלְקֶטֶת, כלומר פינצטה ו-מִזְעֶרֶת, שהיא מיניאטורה.
מילה נוספת שניתן לפגוש מעתה על רחבת הריקודים בחתונות היא מַקְּלוֹר, כלומר סטיקלייט. למתקן מי השתייה הקרים והחמים, שנמצא בכל משרד בישראל, יקראו מעכשיו מַרְוָן וכדי לדעת מתי מגיע התור בזמן ההמתנה לקבלת שירות ניתן להביט ב-מַסְדֵּר תּוֹר, המכשיר שמציג את מספר מקבל השירות לפי התור.
בתגובה לשאלה אם הישראלים באמת ישתמשו במילים החדשות ענתה גביש: "הרבה אנשים גם לא האמינו שפעם ילדים יוכלו להגיד גן ילדים, מדרכה, כביש וכריך".
בעוד שמשרד החינוך יצא במסע פרסום של "ישראל עוברת לאנגלית מדוברת", באקדמיה ללשון העברית קוראים לציבור לחזור לעברית הנהדרת.