גיא לרר: "ערוץ 10 ירקו לי בפנים"
12 השנים של גיא לרר בערוץ 10 הסתיימו בפיצוץ מתוקשר, תחושה של הונאה, טענות כי מציגים אותו כחמדן ונלחמים בו בבית המשפט בגלל אגו וכבוד. עכשיו הוא מספר מתי התפרק בבכי ולמה הוא חושב שהוליכו אותו שולל
קצת מרושע, לא?
"מה שבעיניי היה יותר מעליב, זה שלא מעט אנשים בערוץ 10 אמרו לה, 'אה, את לא עוברת בעקבות גיא?' אני לא מבין, למה לפגוע בה? מה, היא חתיכה מהבשר שלי? היא עצמאית ומוכשרת בפני עצמה. היא גם תחזור לערוץ 10 כמובן. לא מאמין שיש סיבה שיתנכלו לה. בסך הכל כולם שם חברים שלי".
כל הפרידות עצובות, אבל חציית הקווים של לרר מערוץ 10 לערוץ 13 של רשת הפכה לסאגה מלאה בלכלוכים, השמצות והפתעות רעות, כל הדרך לבית המשפט. בערוץ 10 הצטערו להפסיד את לרר לטובת המתחרה, גם אם לא הודו בכך, אבל התחלחלו עוד יותר מהמחשבה שדף הפייסבוק של 'הצינור', על מיליון עוקביו, יישאר ברשותו. לרר לא ויתר על העמוד, ערוץ 10 הגיש תביעה והקרב הלך והסלים. "נפגעתי מאוד ברמה הרגשית", הוא אומר.
למה? זה ביזנס.
"אולי אני נאיבי, אבל אני מתנהל בתוך העסק הזה שנקרא טלוויזיה בצורה אישית לגמרי. זה לא היה חלק מהחיים שלי אלא כל החיים שלי. ואנשים בערוץ 10 יודעים את זה וניצלו את זה".
כלומר?
"הוליכו אותי שולל. לקראת העזיבה אמרו לי, 'אנחנו מבינים ומחבקים אותך'. נתנו לי להבין שנסגור את זה בפשרה. גם אם אני כביכול הצד הנוטש, הם ידעו שבסופו של דבר נתתי שירות עד הסוף לערוץ 10 במשך 12 שנה ואני לא אחד שעשה סיבוב אחרי שנה כשהציעו לו שקל וחצי יותר. מיוסי ורשבסקי, המנכ"ל, אני פגוע באופן אישי".
מדוע?
"באתי ואמרתי, אני מוותר על הכל, למשל על השם 'הצינור' שאני המצאתי ויש עליו זכויות יוצרים שלי, ועל הפורמט ואנשי הצוות. אמרתי שאצא מערוץ 10 רק עם תחתונים ודף הפייסבוק בידי, וגם הוא לא ייקרא 'הצינור' אלא בשם אחר. ובסוף יוסי ורשבסקי חתם במילים, 'יהיה בסדר, אני רק לוקח לאשר בדירקטוריון', והוריד לי אבן ענקית מהלב. עכשיו, אם מראש היו אומרים, 'שמע, יהיה פה בית משפט', אז סבבה. אבל להוליך אותי שולל, לשבת איתי, לנהל מו"מ ולגרום לי לוותר על המון דברים, לומר 'יהיה בסדר' ואז להתנהג אחרת? להגיע לנייר כתוב ואז לתבוע אותי?"
למה להערכתך זה קרה?
"אני באמת לא יודע. במקום לבנות תוכנית ברשת, התעסקתי בזה כל היום, ועוד לא הגענו לאיזה יום עבר עליי כשבאה התביעה מהם, שעליה כמובן שמעתי מהתקשורת".
ספר.
"יום ההולדת ה־38 שלי, 19 בספטמבר. אני קם בבוקר, ערב חג, ראש השנה, מתארגן עם אשתי. התחלתי לעבוד על הסיפור של שלמה גרוניך והנשים שטענו שהטריד אותן. היה אדם מסוים שהיה אמור להיות זה שמייעץ לאחת מהמוטרדות של גרוניך אם לחשוף את סיפורה או לא. לא היה לו זמן להיפגש ואז הוא מתקשר, 'הטיסה שלי מתעכבת, תבוא לנתב"ג, לשער יציאה'".
ואין לך בורדינג פס.
"נכנסתי לאוטו בטרנינג וטסתי לנתב"ג. אנשים לא הבינו מה קורה, לרר בטרנינג רץ בנתב"ג. נכנס פנימה לאחד השערים עם האישור שהשגתי, יושב עם הבנאדם שעה, מתפעל את הסיפור משם ויוצא החוצה. פתאום הטלפון שלי מתחיל לטרטר מהכתבים, 'יש תביעה נגדך'. זה היה כמו אגרוף לפנים. כל כך נפגעתי! הרי סגרתי עם יוסי שיהיה בסדר. חשבתי בהתחלה שזו טעות. החלטתי שאני מטפל בגרוניך ונותן לערוץ 10 להשתולל עם מה שהם רוצים. הרמתי את הסיפור על הדשא מול נתב"ג תחת העץ. בדרך חזרה אמרתי לעצמי, זה יום ההולדת שלך, תראה איך חגגת".
בכית?
"לא באותו יום, אבל במהלך החודשים האחרונים כן, כמה פעמים. בכיתי אולי פעם־פעמיים בעשר השנים האחרונות אבל מאז שקרה כל הדבר הזה, יצא לי לבכות. כשכתבתי את מה שאני הולך לומר לחברים בערוץ 10 לפני הפרידה, פשוט התפרקתי בבכי מול המחשב. הפעם השנייה הייתה בדסק בערוץ, כשעוד חשבתי שנגמור יפה. חשבתי שלא אבכה בפרידה עצמה, אבל איך שפתחתי את הפה פרצתי בבכי מול כולם, כולל ורשבסקי שעמד לצידי. היו עוד רגעים שבהם הייתי על סף דמעות, כשזה מלווה בעיקר בתחושה של בעיטה לבטן שמלווה אותי כל התקופה הזו. אני מסתובב בהרגשה שירקו לי בפנים. מבטיחים לך משהו ואז אתה שומע מהתקשורת שתובעים אותך - איך אפשר שלא להתייחס לזה כאל יריקה בפנים? אני באמת שואל אותך".
אמרת את זה לאנשים בערוץ 10?
"הם יודעים את זה טוב. כשניהלנו את המשא ומתן לפשרה, התחננתי בפני כל דמות ודמות בערוץ 10, עד אובדן הכבוד העצמי, שנסגור את זה יפה. במקרה כזה אפילו לא הייתי קורא לתוכנית ברשת בשם 'הצנרת'. אנשים אומרים לי שהם פירשו את זה כחולשה, שאם אני מתחנן להסדר אז כנראה אני יודע שאפסיד במשפט. אולי זו הייתה עוד טעות במארג הטעויות שבטח עשיתי".
לרר קיבל את ההצעה מרשת כחלק מהיערכות הזכיינית לפיצול ערוץ 2. "זה קרה במאי, ובאותו זמן הייתה לי גם הצעה מתאגיד 'כאן'. התנהלתי מול ערוץ 10 בשקיפות קיצונית, בניגוד לעצת עורך דיני, סיפרתי להם על שתי ההצעות".
איך הגיב ורשבסקי?
"הוא אמר, 'בוא נראה, נדבר'. ניהלנו שיחות, אבל באיזשהו שלב אני מבין שזה נגמר מבחינתי בערוץ 10, שאני צריך ללכת".
כי?
"הייתה דרישה ממני לשנות את האופי של התוכנית מכזו שעוסקת בתחקירים ובנושאים רציניים וחברתיים, שמייצרת אג'נדות, לתוכנית קלילה ובידורית נטו. יש לפעמים בקשות וגחמות והן עוברות אבל ברגע שמושיבים אותי בחדר הישיבות וכל הנהלת ערוץ 10 אומרת לי, 'תעשה תוכנית אחרת מזו שאתה עושה', אתה מבין שזו לא גחמה".
אבל עובדה שלא עזבת מיד.
"נכון, הרגע המכונן היה כשעשיתי פיילוט לתוכנית החדשה בערוץ 10. אז עוד לא בדקתי לעומק את ההצעות שהיו לי. זרמתי עם ערוץ 10 על התהליך. ישבנו במשרד של יוסי, הראו לו את הפיילוט והוא היה מאוד־מאוד מרוצה ואמר, 'יופי, ככה זה צריך להיראות'".
מה זה אומר, חתולים על פסנתר?
"קצת כמו שהיינו לפני חמש שנים. תרבות רשת, טכנולוגיה קלילה, המון נושאים קלילים ובידוריים. תוכנית במשקל נוצה".
מה הייתה הסיבה לשינוי?
"אמרו שזה לא באשמתי, שהערוץ צריך את זה. לדעתי, הם ידעו בשלב הזה שגיא פינס עוזב ורצו שאביא להם את הסחורה שהוא הביא ברמה הבידורית".
למה לא התחברת לפורמט החדש?
"אני לא יכול להיות בתוכנית כזו. השתניתי, אני לא אותו בנאדם שהייתי לפני שנים. ברגע שנכנסנו לכמה מלחמות, נגד HOT, בעד הקנאביס, הקמפיין בנושא הדואר, הרגשתי חי, ידעתי שזה נכון לי ברמה המקצועית. הרגשתי שאני בכלל לא עובד אלא הפוך, שאני בתוך הרפתקה וחוזר הביתה עם חיוך".
בערוץ 10 טוענים שהכל כסף. שאצלם קיבלת 40 אלף שקל לחודש וברשת 100 אלף שקל.
"הסכום שהם נוקבים בו הוא דמיוני. נכון שאני מקבל יותר ממה שקיבלתי בערוץ 10, שם באמת קיבלתי 40 אלף שקל - ובניגוד למה שהם ציירו לא הייתי ברף העליון של המשכורות שם. ברור שגם הכסף היה שיקול, וזה עלה באופן גלוי במשא ומתן, אבל זה כמובן לא הכל".
הקרב על הלייקים
בסופו של יום, עמוד הפייסבוק של 'הצינור' עדיין מהווה סלע מחלוקת בין לרר לערוץ 10. הצדדים כבר הגיעו לפשרה שלפיה פייסבוק תשכפל את הדף, כפי שעשתה במקרה של 'האח הגדול' והמעבר של התוכנית מקשת לרשת. אלא שאז הודיעה פייסבוק על ביטול המהלך. הסכסוך, לפיכך, חזר לבית המשפט. לרר בטוח שבסוף העמוד יהיה שלו.
"אני אנצח את המשפט הזה. אם כתוב בחוזה שכל מה שאתה מפתח שייך למעסיק, אז זה שלהם. בחוזה שלי לא היה כתוב דבר כזה, לא היה סעיף כזה. לאורך כל השנים היה ברור שהדף הזה שלי. גם כשהיה נכנס מנהל חדש לערוץ 10, הוא ידע שצריך לקבל אישורים ממני ותמיד שמע את המשפט הזהה, 'אל תטרח, זה לא כלי שיווקי'. זה מה שלא הבנתי מהערוץ: אתם יודעים שפתחתי את העמוד עוד לפני שהייתה תוכנית יומית ולפני שהיו בכלל דפי פייסבוק כאלה. אז למה לתבוע ולעשות משהו שאין בו כנות?"
מה הססטוס כעת?
"הפשרה הייתה שאסור לי לקדם את ענייני 'הצנרת' בדף. אז אמרתי, 'אוקיי, לא אעשה כרגע קמפיין חברתי כלשהו כי אני מחכה לעמוד'".
כלומר, אתה כבול כרגע.
"אני עכשיו בהולד במובן החברתי ואני אומר את זה בכאב רב. אני משתגע מזה ופה בערוץ כן הצליחו לפגוע בי, אם זו המטרה שלהם. אני בכלל הרגשתי שהמטרה היא אגו וכבוד, לפגוע בי".
מה תעשה בתסריט שבו רשת תתאחד עם ערוץ 10 ותצטרך לחזור לעבוד עם אותם אנשים?
"אם רשת תקנה את ערוץ 10 ותהיה הבעלים, אז לא תהיה בעיה. אם ערוץ 10 יהיה הבעלים, כנראה שיבעטו בי ובצדק מבחינתם. אגב, רשת עשו לי קבלת פנים חמה מאוד ואני יכול להיות בטוח שאם פעם יסתיימו יחסינו חלילה, הם לא יגררו אותי לבית משפט".
מערוץ 10 נמסר בתגובה: "אנחנו מכבדים מאוד את גיא לרר. לרר לא עזב את ערוץ 10 מפני שלא אהב את הפיילוט. נהפוך הוא: אנחנו רואים שהוא זנח את התחקירים ואימץ את הקלילות בתוכניתו החדשה. לרר עזב משום שקיבל הצעה כספית חסרת תקדים מרשת, הצעה שבגלל ההתנהלות האחראית של הערוץ לא יכולנו להשוות. בנוגע לדף פייסבוק שאנו סבורים ששייך לערוץ, נותיר את ההחלטה בידי בית המשפט. אנחנו מאחלים לגיא לרר הצלחה רבה ברשת".
לרר מביט על הטלטלה שעוברת על שוק התקשורת עם הצפת טענות בדבר הטרדות מיניות ורואה בחשיפת המקרים הללו עניין חשוב ביותר. "נושא כאוב, כמובן. עמנואל רוזן? נתקלתי בדפוס התנהגות שונה אבל בזעיר אנפין, לא משהו חריג כמו שתואר. בוא נאמר שראיתי שהוא מנסה להתחיל עם כל מה שזז, שהוא מכוון מטרה".
בחשיפת פרשת גרוניך הואשמת בכך שהדיווח שלך בחדשות 2 היה על הגשת תלונה במשטרה ולא ציינת מראש שזה מקרה בן למעלה מ־25 שנה ולכן לא ייחקר ממילא עקב התיישנות.
"זו הייתה טעות. הייתי צריך לומר. זה נכון שאלו מקרים ישנים ואחת מתוך שלוש הנשים שמצאנו התלוננה למרות ההתיישנות כי היה חשוב לה להציף את זה. היה חשוב שלא יקבל את פרס משרד החינוך או שלא יגיע לקבל את הפרס, מה שאכן קרה. בסופו של דבר הנושא של ההתיישנות מאוד בעייתי. איך אמרה לי אחת מהן, 'על הטראומה שאני חווה היום אין התיישנות'".
הכתבה המלאה התפרסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
