העסקת קרובים, תקציבים למטרות פוליטיות, רשלנות ושחיתות: עיקרי דו"ח המבקר
בעיריות בית שמש, באר יעקב ופתח תקווה מועסקים מאות קרובי משפחה; בניגוד לנוהל תמיכות, מטה בנימין העבירה כספים לעמותות לגאולת קרקעות; חלקים מהאצטדיון בהרצליה נבנו ללא היתר; ועובדים מהצפון נסעו לנופש בחו"ל במסווה של הדרכה. הדו"ח חושף: כך פועלים נבחרי הציבור שלכם
ייצוג חסר של נשים, התנהלות קלוקלת של נבחרי ציבור על סף הרף הפלילי, חוסר מקצועיות, רשלנות ואפילו חובבנות: הדו"ח המפורט שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה יוסף שפירא ועוסק ברשויות המקומיות חושף שרשרת כשלים ואי סדרים בדרגים השונים בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובחברות הכלכליות שהן מפעילות. בין מאות ההערות שרשם המבקר יש ביקורת גורפת על נהלים לא תקינים ברשויות שונות וכן אזכור של מקרים נקודתיים המתייחסים לאנשים ספציפיים. הנה כמה מהם:
כולנו משפחה אחת
הדו"ח סוקר בהרחבה העסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות, ואחת הבולטות בהן היא עיריית בית שמש (שהמבקר הגדיר את חלק מהליקויים שנמצאו בה "מתחום טוהר המידות"). חרף החוק המפורט האוסר על העסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות, עלה כי בספטמבר 2016 הועסקו בעירייה, שבה 1,078 עובדים, 568 אנשים שביניהם קרבת משפחה. העירייה מסרה בתשובתה למשרד המבקר שבראשיתה הייתה בית שמש מעברה ולאחר מכן הפכה לעיר קולטת עלייה, ומטבע הדברים תושבים רבים בה הם קרובי משפחה - הן במקור והן בעקבות קשרי נישואים.
גם פתח תקווה נכנסה לרשימה: ניתוח נתוני אוגוסט 2015 והשוואתם לקובץ מרשם האוכלוסין העלה כי יש קשרי משפחה בין 1,260 מעובדי עיריית פתח תקווה (כרבע מכלל העובדים).
חפש את האישה
סעיף 6ג לחוק שוויון זכויות האישה קובע שיש לתת ייצוג הולם לנשים בדירקטוריון של גוף ציבורי. גם בפקודת העיריות נקבע כי יש לתת ביטוי הולם לייצוגם של שני המינים, ככל שניתן בנסיבות העניין בקרב נציגי העירייה שאינם חברי המועצה. דו"ח המבקר מציין כמה זרועות של רשויות – שמספרן מועט, צריך להדגיש - שאינן עומדות בחוק.
עוד בדו"ח המבקר:
כך זינק תקציב מרכז המבקרים שהפך למסוכן
שירותים ציבוריים חסרים - דווקא בערי תיירות
מאגרי המידע ברשויות המקומיות לא מוגנים כראוי
מאות אלפי השקלים והעמותות הקשורות לח"כ סמוטריץ'
"נמצא כי מבין שבעת חברי הדירקטוריון בחברה הכלכלית עפולה ובחברה לפיתוח נצרת עילית מכהנת אישה אחת בלבד", נכתב. "החברה הכלכלית עפולה מסרה כי פעלה למינוי שתי נשים לדירקטוריון, אולם בסופו של דבר לא אושר מינוין. החברה לפיתוח נצרת עילית מסרה כי תפעל למינוי נשים נוספות לדירקטוריון בדרך של החלפת חברים או הרחבת הדירקטוריון".
מטה בנימין: גאולה, הו גאולה
בהתאם לנוהל התמיכות, מועצת מטה בנימין שבשומרון תמכה במוסדות ציבור כגון אגודת ספורט, דת, תרבות, אומנות, מוזיקה, מכוני מחקר ועוד. אלא שלרשימה הזאת היא הוסיפה גופים שמטרתם "שמירת קרקעות" ו"גאולת קרקעות", קריטריונים שעליהם כתב המבקר "קשורים לתחומים שספק אם נכללים בסמכויותיה של הרשות".
הדו"ח מציין שני גופים, שניהם קשורים לח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שאחד מהם קיבל כ-400 אלף שקל בשנה והשני ב-300 אלף שקל בשנה. מדובר בתנועת "רגבים", המכונה בדו"ח עמותה א'. בדף של סמוטריץ' באתר הכנסת נכתב כי הוא נמנה עם מקימיה והיה גם מנהלה. העמותה השנייה, המכונה בדו"ח עמותה ב', היא "אופק להתיישבות". בדיקה באתר רשם העמותות מעלה כי כתובתה של העמותה היא ביתו של ח"כ סמוטריץ'.
מועצת מטה בנימין קבעה תנאי סף ייחודיים לפני הקצאת התקציבים לעמותות הללו, אולם המבקר העיר כי "התנאים... המציבים דרישות ספציפיות ודווקניות מאוד בשני התבחינים, מעלים את החשש כי הם נקבעו כך שיתאימו מראש לעמותה א' ולעמותה ב'".
המועצה השיבה למבקר שהיא מוסמכת לעסוק בכל דבר שהוא לרווחת תושביה, ובכלל זה גם בתחום המדיני-ארצי, כאשר הנושא חשוב למועצה ולתושבים בתחומה, ונועד להגנת אינטרס מקומי לגיטימי.
לדו"ח העוסק במטה בנימין - לחצו כאן
מועצת ריינה: נכשל בחשבון
מבקר המדינה הגדיר את התנהלותה של המועצה המקומית ריינה – יישוב בצפון עם פחות מ-20 אלף תושבים – "פגיעה מתמשכת בעקרונות הבסיסיים של שלטון החוק". בין השאר צוין בדו"ח שבמשך שנים גזבר המועצה לא הגיש במועד דוחות למס ההכנסה. בשל כך הטילו רשויות המס על ריינה קנסות בסכום של יותר מ-700 אלף שקל (הם בוטלו רק לאחר שהמועצה שילמה כ-130 אלף שקל ליועצים חיצוניים שטיפלו בנושא).
הפרשה הזאת מתחדדת עם נתון נוסף שמפרסם המבקר: מועצת ריינה קיבלה במשך 12 שנים שירותי הנהלת חשבונות ושירותים אחרים מרואה חשבון חיצוני בהיקף של מאות אלפי שקלים בלי שביצעה מכרז או הליך תחרותי אחר להעסקתו, ובחלק מהתקופה אף בלי הסכם התקשרות תקף.
לדו''ח העוסק במועצת ריינה - לחצו כאן
גול עצמי של עיריית הרצליה
עשרות ואולי מאות אלפי אוהדי כדורגל שהגיעו לאורך השנים לאצטדיון העירוני בהרצליה לא ידעו שחלקים גדולים ממנו נבנו ללא היתר, וכפועל יוצא לא עומדים בתנאי הבטיחות הנדרשים. על פי מבקר המדינה, מאז הקמת האצטדיון ב-1986 הרחיבה העירייה את אחד היציעים, הוסיפה שני יציעים חדשים ובנתה מבנה הכולל מגדל, יציע כבוד, תאי שידור ומשרדים - הכול ללא היתר בנייה ומבלי שקיבלה אישורים מהגורמים הרלוונטיים לבטיחות המבנים.
בעל הבית האמיתי בצפת
דו"ח המבקר כולל ביקורת על ליקויים שונים בניהול נכסי המקרקעין בצפת, כולל סיפור פיקנטי אחד: העירייה היא בעליו של מבנה בעל ערך היסטורי ודתי. שטחו כ-130 מ"ר ובו שתי קומות: העליונה משמשת בית כנסת, ואילו הקומה התחתונה, שהיא בעלת הערך ההיסטורי והדתי, מוחזקת כבר 40 שנה בידי פולש. אותו פולש, מתברר, מציג את המבנה לפני מבקרים, גובה דמי כניסה ומשלשל אותם לכיסו.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנים 2010, 2013 ו-2017 שלח היועץ המשפטי של העירייה לפולש שלוש התראות לפינוי המבנה, אולם הוא לא הגיב.
לדו''ח העוסק בעיריית צפת - לחצו כאן
אלעד: מבנים עירוניים שימשו לאולמות אירועים
עד שנת 2016 פעלו בעיר אלעד חמישה אולמות אירועים בתוך בתי כנסת שנמצאו בנכסים ציבוריים והיו בשימושם של גופים שונים. בדיקת מבקר המדינה העלתה שמפעיליהם של בתי הכנסת השכירו את אולמות האירועים לכל דורש תמורת תשלום, בין שמדובר בתושב העיר ובין שלאו. העירייה, צוין, לא דרשה ממפעילי בתי הכנסת דמי שכירות בעבור השימוש הנוסף שנעשה בנכסיה לייצור הכנסה כאולמות אירועים.
במקום הדרכה – נופש בחו"ל
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "קריות" כוללת את תחומי השיפוט של עיריית קריית מוצקין, עיריית קריית ביאליק ועיריית קריית ים. על פי מבקר המדינה, בשנים 2016-2015 מימנה הוועדה לכלל עובדיה נסיעות ונופש בחו"ל במסווה של השתלמות מקצועית (ובעלות כוללת של כ-120 אלף שקל) בלי שנתנה משקל ראוי לנחיצות הנסיעה, למטרותיה ולעלויות הכספיות הכרוכות בה. "לא נמצאה זיקה בין הנסיעות האמורות לבין תפקידי העובדים בוועדה, ומכאן עולה כי מדובר בפעילות נופש ורווחה ולא בפעילות השתלמות או הדרכה", נכתב בדו"ח.
למי אין היתר בנייה? לבניין העירייה
במהלך שנות ה-90 בנתה עיריית רהט אגף חדש בשטח של כ-300 מ"ר והוסיפה קומה שלישית לבניין העירייה הקיים בשטח של כ-460 מ"ר - הכול ללא היתר בנייה. כמו כן היא הציבה חמישה מבנים יבילים בשטח כולל של כ-472 מ"ר ללא היתר. בשלב מסוים אושרה תוכנית שקידמה העירייה במטרה להכשיר את הבנייה הבלתי-חוקית.
פשע סייבר בנצרת עילית
חלק נרחב מהדו"ח עוסק בהיעדר גיבוי והגנה של כמה רשויות מפני נזקי מחשוב, פשיעת סייבר ונוזקות. מבקר המדינה מציין מקרה שאירע באוגוסט 2016: עובדת במחלקת ההנדסה של עיריית נצרת עילית פתחה קובץ שנשלח לכתובת הדואר האלקטרוני שלה ואפשרה לתוכנת כופר להשתלט על שרת המידע של המחלקה.
- לפרק על אבטחת מידע והגנת הפרטיות ברשויות המקומיות - לחצו כאן
אור יהודה: כך עוקפים מכרז
מבקר המדינה מציין התעלמות ממושכת ושיטתית של עיריית אור יהודה מקיום נהלים שונים, בהם התחמקות מפרסום מכרזים. כך, למשל, במקרים שונים כשנדרש רכש בסכום המחייב מכרז, היא פיצלה את ההזמנות לסכומים קטנים. למשל: 15 הזמנות נפרדות של מזגנים בסכום כולל של יותר מ-600 אלף שקל. במקרה אחר רכשה העירייה – בעשרות עסקאות נפרדות - מחשבים וציוד היקפי בהיקף של כ-542 אלף ו-333 אלף שקל.
בהקשר זה נמצא כי באחד המקרים, מנהל המחשוב שביצע את הקניות רכש עבור העירייה – מכספה - רכש סורקי מסמכים מחברת המחשוב שבה הועסק.
מעיריית אור יהודה נמסר בתגובה: "כל הליקויים נעשו בעקבות נורמות לקויות שהשתרשו בתקופת כהונתה של הנהלת העיר הקודמת. הנהלת עיריית אור יהודה הנוכחית רואה בחומרה את הממצאים ומאז היוודעם פועלת לתיקונם מהיסוד".
חיפה: ניתן לעצמנו כרטיסים בחינם
דו"ח המבקר עסק באתו"ס (החברה העירונית לאמנות, תרבות וספורט בחיפה): אף שקבלת כרטיסי חינם טומנת בחובה פסול של קבלת טובת הנאה, והיא אסורה על פי הנחיות משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, בספטמבר 2014 אישרו חברי הדירקטוריון של אתו"ס את כניסתם ללא תשלום לאירועים שמפיקה החברה. חברי הדירקטוריון הסכימו גם שהחברה תרכוש מינוי למשחקי מכבי חיפה בכדורסל לנושאי משרה בכירים בה. אתו"ס מסרה בתגובה שדירקטוריון החברה ראה לנכון לאפשר לחבריו להשתתף באירועים שמפיקה החברה, כדי לבחון את פעילותה.
ביתר עילית: אז מה אם המנכ"ל עבריין
על אף כתב האישום שהוגש נגדו והרשעתו בפלילים של מנכ"ל החברה לפיתוח כלכלי ביתר עילית, ראש העיר מאיר רובינשטיין לא הביא את הדברים לפני הדירקטוריון סמוך להתרחשותם. לפיכך הדירקטוריון לא דן באותה עת אם יש במעשים שבהם הורשע המנכ"ל משום מניעה להמשך העסקתו בחברה, ואם ראוי ונכון שיקבל שכר עבור החודשים שבהם ריצה את עונשו במסגרת עבודות שירות ונעדר מעבודתו חלק ניכר מיום העבודה.
- לפרק על דירקטוריונים של תאגידים עירוניים - לחצו כאן
 |
ערי תיירות – בלי שירותים ציבוריים
בטבריה, לכאורה עיר תיירות מובהקת, יש מתקני שירותים ציבוריים רק בשלושה מתחמים. על פי בדיקה שערכו אנשי המבקר באחד מהם אין תאי שירותים למוגבלים בניידות, ובשני המתחמים האחרים התאים למוגבלים בניידות היו נעולים. בשניים מהמתחמים גבה גורם פרטי דמי כניסה לשירותים הציבוריים.
- לפרק על מתקני שירותים ציבוריים ברשויות המקומיות - לחצו כאן
בנצרת - שגם היא עיר תיירות - מצויים שירותים ציבוריים אך ורק בבניין העירייה, בשוק העירוני ובמתחם נוסף. בשוק העירוני אין שלטים חיצוניים המנחים אל מבנה השירותים. מנכ"ל העירייה מסר לעובדי משרד מבקר המדינה כי ב-2013 עמד לרשות העירייה תקציב של 12 מיליון שקל מטעם משרד התיירות להקמת מתקני שירותים ציבוריים חדשים בנצרת. ואולם, סכום זה לא נוצל.
בתל אביב-יפו פרוסים יותר מ-1,000 תאי שירותים ציבוריים ביותר מ-100 מתקנים. הבדיקה העלתה כי ברוב המתחמים חסרים שלטים המכוונים את המעוניינים ובמתקנים ספורים אין כלל תאי שירותים למוגבלים בניידות.
לפנייה לכתב/ת 
