קשב וריכוז: 10 עצות לחיים קלים יותר
הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מרגישים שהם לא תמיד מבינים אותם ומתקשים לעזור להם, אבל עם קצת מודעות והרבה סבלנות אפשר לשנות את המצב. פסיכולוגית ואימא מנוסה עם עצות מועילות
האמת היא, שלא רק אנחנו לא לגמרי מבינים אותם. גם הם לא תמיד מבינים את עצמם. ההבנה החלקית של התופעה ושל הילדים והמבוגרים שחיים איתה, היא אחד המאפיינים הכי בולטים של ADHD. כאשר אנחנו לא מבינים, אנו נוטים להמציא פרשנות, לבקר, לשפוט ולהעניש. גם הדיון הציבורי המתרחב על השימוש בריטלין דוחק הצידה את ההיבטים האנושיים והרגשיים של התופעה ותורם לתיוגה כמצב רפואי בלבד ולא כחוויית חיים שיש בה אתגרים והזדמנויות.
60 שניות על הפרעות קשב וריכוז:
הורים מבולבלים פונים לאינספור אנשי מקצוע מתחומים שונים, על מנת להבין את הפערים הבלתי נתפסים בתפקוד של הילדים. מהר מאוד הם מגלים, שכל אחד מהם יכול לסייע רק בתחום התמחותו הצר ושאין תחליף להורים הרואים את הילד באופן שלם והוליסטי.
הנה טיפים שיעזרו לכם להבין יותר את הילדים ולעזור להם:
1. סמכו על עצמכם ולמדו את הנושא. ההורה הוא הדמות המרכזית ביותר בטיפול בילד. אם תסכימו ללמוד את הנושא המורכב לעומק ובגובה עיני הילד, תוכלו לקבל מזה כוח ותובנות חדשות ולסייע גם לילדים להבין את עצמם. באופן בלתי נמנע, זה יגרום לכם להסתכל על הילדים בצורה אחרת וכך גם הם יוכלו לראות את עצמם באור יותר חיובי.
2. תהיו מדויקים. הילדים רגישים לזיופים ורגילים להיות לא מובנים. חשוב לפרק את התופעה הרחבה לביטויים הספציפיים שמאפיינים כל ילד וילד ולהתבונן בהם לעומק. שיקוף מדויק של ההתנהגות לילד והבנה של הגורמים לה, יאפשרו לו לזהות ואף לשלוט בהתנהגותו. מתוך ההתבוננות המדויקת, אני בוחרת לכנות את התופעה בשם "עודף קשב ומרץ", שמשקף נכון יותר את המוסחות, האנרגיות והדחפים המועצמים.
3. הורידו תיוג. במקום התיוג הגורף של התופעה כ"הפרעה", עדיף להתייחס לעודף הקשב כאל הפרעה רק כאשר היא אכן מפריעה - לילד או לסביבתו. אלה המצבים בהם יש לסייע לילד למצוא דרכי התמודדות מתאימות. ברגעים אחרים, יש לתופעה גם יתרונות ומתנות ייחודיות שחשוב להוקיר ולתת להן מקום ובמה: רגישות, יצירתיות, אנרגיות, תעוזה, כריזמה וסקרנות הן רק חלק ממתנות אלה.
4. סנגרו אך למדו לקיחת אחריות. האבחנה של ADHD היא הזדמנות להבין ולקחת אחריות, לא תלוש הנחה שיש להציג לעולם. תפקיד ההורים הוא לעזור לילד להפוך להיות "מומחה לעצמו" על מנת שיידע לסנגר על עצמו, אך גם כדי שייקח אחריות לשפר תפקוד ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלו. בינתיים, סנגרו אתם על הילדים ועזרו לשנות את תפיסת הסביבה כולה, על מנת שגם הילדים ישנו את תפיסתם את עצמם, משלילית לחיובית.
קראו עוד:
"אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז"
קשב וריכוז: לעזור לילדים בדרכים אחרות
הפרעת קשב וריכוז: סימנים מקדימים
5. קחו אחריות על עבודת המודעות. כאמור, לא משנה איזה טיפול וסיוע הילדים שלכם מקבלים, (תרופה, טיפול רגשי, כישורים חברתיים, הוראה מתקנת), אף אחד מאנשי המקצוע המסייעים לא יכול לראות אותם באופן שלם, מלא ועמוק כמונו. רק אנחנו יכולים לחבר עבור ילדינו את החלקים השונים, ולהזכיר להם כמה הם ייחודיים וחד פעמיים.
6. דברו בדימויים. עם הזמן, הדימויים הופכים לשפה משותפת בין ההורים לילדים, המשפרת את הקשר ואת האווירה במשפחה.
7. בחרו ממה להתחיל. אי אפשר לטפל בכל בבת אחת. מה הכי חשוב? מה יעשה את ההבדל הכי גדול לילד ולכם? התארגנות הבוקר, גמישות רגשית מול שינויים או אולי כישורים חברתיים? או לחלופין - מה תהיה הצלחה בטוחה ומהירה שתעשה לכולכם חשק להמשיך ולטפל בדברים היותר כבדים? אחרי שהתחלתם, חשוב לא לשכוח להסתכל מדי פעם לאחור, להיזכר בדרך שכבר עשיתם ולשאוב ממנה כוחות.
8. הורידו את מפלס הביקורת. ככל שניתן, גם כלפי הילדים וגם כלפי עצמכם. הביקורת מחלישה אותנו, מייאשת, מתישה. עדיף להפנות את האנרגיה ואת הזרקור לדברים החיוביים, שיחזקו את הילדים ואותנו, את האמון בינינו ואת האמונה ביכולתם להצליח. כי דימוי עצמי גבוה זאת הירושה הכי חשובה שיש לנו לתת להם.
9. מצאו קהילה. יש הרבה ילדים והורים שם בחוץ שמתמודדים עם אותם האתגרים. אנחנו לא חייבים להישאר עם זה לבד. אני מאוד ממליצה לכם לחפש את הקהילה שלכם קרוב, דרך הדרכת הורים קבוצתית, פורומים ברשת או חברים שאפשר לחלוק איתם בכנות את התחושות. הכינו את המצברים, צריך הרבה אנרגיה וחמצן לדרך.
10. שימו לב לאפקט המראה. חוסר האונים והתסכול שאנחנו חשים כהורים הם תמונת מראה נפלאה ומדויקת לתחושות של הילדים שלנו. ההרגשה שאנחנו נתונים לביקורת מתמדת מהסביבה על התפקוד שלנו והבחירות שלנו כהורים לילדים האלה, משקפת בחדות את החוויה שלהם בעולם, שנוזף בהם ללא הרף. כך שלמעשה אנחנו כבר מבינים את הילדים שלנו טוב יותר ממה שנדמה לנו.
אנחנו שותפי גורל שלהם, כך שאם נשפר את הגורל עבורם, הוא ישתפר גם עבורנו, ולהיפך. אני מאמינה שזה אפשרי ואני יודעת שהמפתח בידיים שלנו.
הורים יקרים, למדו לעומק את הנושא. עודף קשב ומרץ הינו הרבה יותר מאוסף של סימפטומים. זוהי דרך חיים והוויה אחרת בעולם. אם נשכיל לראות זאת ולכבד, נצליח לא לאבד את העושר שמביא איתו השונה.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
אסתר גולדברג היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, מומחית בנושא של קשב וריכוז. קרן זגורי-כהן היא עובדת סוציאלית בהכשרתה ואימא לשתי בנות שאחת מהן אובחנה עם ADHD. השתיים כתבו ספר בשם "רץ לי בראש ", שמטרתו לעזור להורים וילדים להבין את עולמם של הילדים בעלי "עודף קשב ומרץ".
לפנייה לכתב/ת 
