מערכת הביטחון דורשת עוד מיליארדים לצה"ל: "שינוי דרמטי באזור"
שר הביטחון ליברמן הסביר שהתוספת מיועדת לשדרוג יכולות החימוש והחדירה במבצעים למניעת התעצמות האויבים. עוד אמר: "אסד מחזיק ב-90% משטחי סוריה". בכירים באוצר: "עשינו תוכנית רב-שנתית כדי למנוע דרישות, יש עוד הרבה שומנים במערכת הביטחון"
שנתיים אחרי שהתוכנית הרב-שנתית "גדעון" יצאה לדרך והבטיחה שקט תעשייתי ותקציב קבוע לצה"ל, במערכת הביטחון מבקשים לפתוח את ההסכם עם משרד האוצר ולקבל תוספת תקציב בעקבות שינויים ביטחוניים משמעותיים.
שר הביטחון אביגדור ליברמן מנהל בשבעות האחרונים דיונים עם שר האוצר משה כחלון, בעקבות דרישת מערכת הביטחון להוסיף לצה"ל 4.8 מיליארד שקלים מעבר לתקציב שסוכם בתר"ש גדעון. במהלך תדרוך לכתבים הזכירו ליברמן וגורמים ביטחוניים את משפט המפתח מההסכם בין האוצר למערכת הביטחון, בנובמבר 2015, שאומר כי לא יהיה משא ומתן נוסף על ההסכם "אלא במידה שיהיה שינוי כלכלי או ביטחוני שיוגדר על ידי שני הצדדים כמג'ורי".
על פי ליברמן: "יש שינוי מהותי ודרמטי באזור. על חלק מהדברים ניתן לדבר ועל חלק לא. כל טעות יכולה להפעיל את האזור כולו. אף מודיעין לא חזה שינויים מהירים שמתרחשים, כמו התפטרות ראש ממשלת לבנון. יש פה שינויים רבים שלא נצפים. המטרה הראשונה שלנו היא למנוע את המלחמה הבאה וזה יקרה רק עם מב"מ (מבצעים חשאיים לסיכול התעצמות האויב, המכונים בצה"ל 'מערכה שבין מלחמות', י"ז) אקטיבי וחיזוק ההרתעה".
קצין בכיר בצה"ל הדגיש כי המבצעים המיוחדים של צה"ל נגד התעצמות האויב בנשק מתקדם זזו היום "קליק ימינה. כשיצאנו לדרך עם התר"ש הבנו שאפשר להסיט משאבים מטיפול במעגל השלישי למעגל הראשון בעקבות הסכם הגרעין, אבל כיום זו הנחת עבודה שיכולה להשתנות ברגע". הוא הוסיף: "אנו צריכים יותר כלים כמו יכולות חדירה טובות יותר וחימושים מדויקים. זו העת שלנו להשפיע. התעשייה הצבאית האיראנית הולכת ומצמצמת פערים ביכולותיה הטכנולוגיות. מתחנו את תקציב תוכנית גדעון עד הסוף".
בכירים במשרד האוצר הדפו את בקשת מערכת הביטחון והבהירו כי אין בכוונתם לפתוח מחדש את התוכנית הרב-שנתית שסוכמה. "בדיוק בשביל זה עשינו תוכנית רב-שנתית לחמש שנים, כדי למנוע את הריבים האלה והדרישות לעוד מיליארדי שקלים. אם מערכת הביטחון רוצה להגדיל את תקציבה, שתעשה זאת מתוך תקציבה".
הבכירים הוסיפו: "מערכת הביטחון מראה לנו כל שנה את השינויים באזור. אם הם רוצים לבטל את התוכנית הרב-שנתית - אין בעיה, נכנס דיון. כשהאיום הסורי ירד לא ראינו את תקציב הביטחון יורד. יש עוד הרבה מאוד 'שומנים' במערכת הביטחון, וגם אנחנו וגם משרד הביטחון יודעים בדיוק איפה יש את השומנים האלה והרמטכ"ל פועל להסירם. שר הביטחון חייב להיות אחראי להצהרה שקודמו חתום עליו".
"פועלים מתוך הבנה שיש פוטנציאל להסלמה"
שר הביטחון לא פירט את הסיבה לשינוי המשמעותי, אך שרטט שלוש מגמות שלדבריו מאפיינות את האתגרים החדשים ובעלי ההשלכות שעימם צה"ל מתמודד: נוכחות רוסית מסיבית בסוריה, ששינתה את תמונת המצב באזור; כניסת נשק מדויק לאזור, ולא רק לחיזבאללה; והאצה דרמטית בתוכנית הצבאית האיראנית. כמו כן ציין ליברמן כי הנשיא הסורי בשאר אסד מחזיק ב-90% משטח סוריה.
הוא ציין כי צה"ל ספג בתקציבו הוצאות בלתי מתוכננות בשנתיים האחרונות, כמו השתתפות של 300 מיליון שקלים בהקמת המכשול החדש נגד מנהרות בגבול רצועת עזה ו-270 מיליון שקלים בהגדלת גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.
הקצין הבכיר שהסביר כי צה"ל מתח את תוכנית גדעון הוסיף כי ישנם גורמים מפירי יציבות בזירה הפלסטינית ואמר: "לא דמיינו לפני שנתיים שהציר השיעי יתבסס בסוריה. לא דיברנו על הפיוס הפלסטיני או על רמת הנפיצות שיש כיום בזירה הזו. אנו מנסים להפעיל לא מעט מנופים כדי להבהיר את הקווים האדומים שלנו וכדי לעצב את המציאות על ידי פעולות אקטיביות. אנו פועלים בצורה רציפה וחדירה מתוך הבנה שעלול להיות לכך פוטנציאל להסלמה, אך עם רצון לפעול מתחת לסף המלחמה".
הבשורה לא תגיע מארה"ב
הוצאות הביטחון של ישראל גדלו באחוזים קטנים יותר בהשוואה להוצאות הביטחון במדינות אחרות במזרח התיכון. על פי גורם בכיר: "הגידול אצלנו בשנים האחרונות עומד על כ-13%, בעוד שבמדינות השכנות, כולל במדינות המפרץ, הוא עומד על כ-35%".
על פי הגורם, המדינות השכנות קונות יותר מטוסי קרב וחימושים מדויקים. הוא הוסיף כי גם במדינות עוינות חל גידול של יותר מ-10% ביחס לגידול בתקציב הביטחון הישראלי. "תקציב הביטחון כולו אצלנו הוא 18 מיליארד דולר, שמהווה השנה 11.7% מתקציב המדינה. באיראן תקציב הביטחון עלה ל-23.5 מיליארד דולר שמהווים 22% מתקציב מדינתם". הגורם ציין גם כי ישנה עלייה של מאות אחוזים בעשור האחרון במחירי אמצעי הלחימה, ממטוסי קרב ועד לטנקי מרכבה.
התוספת המיועדת תיפרס על שלוש השנים שנותרו לתוכנית. כרבע מהתוספת צה"ל יממן מתקציבו, באמצעות תהליכי התייעלות, אך כבר עתה מסתמן שמשרד האוצר לא ימהר לאשר את הבקשה והנושא יובא לדיון ולהכרעת הקבינט. במהלך התדרוך הסבירו הגורמים כי הבשורה לא תגיע מהסכם הסיוע האמריקני החדש, שנקבע לעשור הקרוב, שכן האמריקנים דרשו שרוב הסיוע יבוטא במוצרים תוצרת ארה"ב, כך שחלק מפסי הייצור של התעשיות בישראל, כולל של נגמ"ש הנמ"ר, יועברו לארה"ב. כמו כן, החל בעוד כשנה צה"ל צפוי להוציא מתפקידו כמיליארד שקלים עבור דלק, שבעבר מומן על ידי הסיוע האמריקני.
ליברמן יצא נגד העובדה שהחלטות הממשלה מלפני שלוש וארבע שנים לתקצוב מיגון העורף מומש באופן מועט. האחריות על הביצוע הוטלה על משרדי השיכון והפנים. "לשליש מתושבי הצפון, בעיקר בשכונות ותיקות בטבריה שלומי וקריית שמונה, אין פתרון מיגון".
"סיפור הפיוס הפלסטיני לא הסתיים"
שר הביטחון חזר בתדרוך על המסר שהועבר בנוגע להסכם הפסקת האש בסוריה שנחתם בין המעצמות ומאפשר נוכחות איראנית בסוריה: "אנחנו שקופים וברורים לכולם, גם לשתי המעצמות וגם לשחקנים באזור. לא צריך שום הבנות. לא נאפשר לאיראן להתבסס בסוריה. לגבי הבסיס שפורסם בשבועות האחרונים, מדובר בבסיס סורי שעובר שיפוצים ללא נוכחות איראנית".
ליברמן הגדיר את החלטת הקבינט לפרוס סוללות כיפת ברזל בגוש דן בעקבות המתיחות ברצועת עזה - ככזו שאינה מבטאת "היסטריה או לחץ. סיפור הפיוס שם לא הסתיים ובינתיים הרשות לא העבירה כסף לא לדלק ולא למשכורות". הוא סיפר גם כי הנחה את צה"ל לבחון מחדש את מיזוג זרוע היבשה עם אגף הלוגיסטיקה, במטרה לשדרג את זרוע היבשה: "אפשר לטפל באויב שבמעגל הראשון גם בלי להפעיל את חיל האוויר. זרוע היבשה חיייבת שדרוג כולל בנושא הרקטי".
שר הביטחון גינה את ההתקפה על הנשיא ראובן ריבלין, בעקבות החלטתו שלא לחון את אלאור אזריה. ליברמן, שהמליץ לנשיא לחון את אזריה, אמר: "לא היה שום מקום להשתלחות כלפי הנשיא. זכותו של כל אדם לדעה משלו, ולאף אחד אין מונופול על הצדק והחכמה, אבל אין שום מקום לשיח אלים וגס, בטח לא כלפי הנשיא".
לפנייה לכתב/ת 
