המבקר: כך זינק תקציב מרכז המבקרים שהפך למסוכן
כמעט שנתיים לאחר המועד המתוכנן, מרכז המבקרים במועצה האזורית נאות חובב עדיין לא הושלם. המבקר: לקבלן שנבחר לא היה ניסיון שהתאים לתיכנון המיוחד של מרכז המבקרים, התקציב תפח פי 3.5. המקום הוגדר מסוכן
דווקא מי שאמון על שמירת ואכיפת החוק - הוא זה שלא ציית לחוק: עיריות הרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק או התאגידים העירוניים שלהן ביצעו עבודות בנייה בניגוד להוראות חוק התכנון והבנייה. ליקויים קשים נמצאו גם בתהליך בניית מבנה למועצה והקמת מרכז מבקרים בנאות חובב. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'). בדו"ח כתב המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי משרד המבקר מפנה את תשומת לבו של היועץ המשפטי לממשלה לממצאים שצוינו בדו"ח, המעלים חשש לפגיעה בטוהר המידות.
נאות חובב: ליקויים במרכז המבקרים
המבקר הקדיש פרק שלם לנושא "הקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים" בנאות חובב שבנגב. המבקר כתב כי בכל הקשור להקמת המבנים קיבלו המועצה והעומד בראשה את החלטותיהם בהליכים פגומים ולא סדורים מבלי שניתנו נימוקים עניינים בחלק מהנושאים ובניגוד לדעתם של הגורמים המקצועיים שליוו את הקמת הפרויקט, והכול תוך כדי פגיעה באינטרס הציבורי.
עוד בדו"ח המבקר:
מאגרי המידע ברשויות המקומיות לא מוגנים כראוי
בקיצור: 14 סיפורים מעצבנים מהדו"ח
שירותים ציבוריים חסרים - דווקא בערי תיירות
מאות אלפי השקלים והעמותות הקשורות לח"כ סמוטריץ'
בדצמבר 2010 אישרה המועצה תקציב לתכנון הקמת מבנה חדש, שיכלול את כל יחידותיה וכן מרכז מבקרים שיוקם בכניסה לנאות חובב. תוכנית מרכז המבקרים כללה שטחי תצוגה, אודיטוריום וקפיטריה, משרדים וחדרי ישיבות של המועצה, מרכז חירום, שלוש מעבדות סביבתיות, מחסנים ומערכות תפעול וגם בית כנסת. בביקורת נמצא כי המועצה לא דנה במכלול העלויות הכרוכות בהקמת המבנים בטרם אושרו התקציבים לתכנון ולהקמה של הפרויקט.
המועצה אישרה את הוצאותיה הצפויות להקמת הפרויקט בתקציבים נפרדים, במועדים שונים ובהמשך אישרה להגדיל את התקציבים מסך כולל של כ-24.1 מיליון שקל לסך כולל של כ-82 מיליון שקל - כלומר כמעט פי 3.5. המבקר הוסיף כי המועצה לא בחנה את ההשלכות של מימון עלויות הפרויקט על תקציבה לפני שהחליטה לאשרו.
לפרק עבירות בנייה של רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים - לחצו כאן
לדו"ח העוסק בעיריית בית שמש - לחצו כאן
לפרק עבירות בנייה של רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים - לחצו כאן
לפרק על אבטחת מידע והגנת הפרטיות ברשויות המקומיות - לחצו כאן
לפרק על דירקטוריונים של תאגידים עירוניים - לחצו כאן
לפרק על מתקני שירותים ציבוריים ברשויות המקומיות - לחצו כאן
בבחירת הקבלן המבצע ליקויים. הוא מצא כי המועצה בחרה מצד אחד באדריכלית בעלת ניסיון בתיכנון אלמנטים יחודיים, ומצד אחר בחרה במכרז בקבלן שספק אם היו לו הניסיון והיכולת הדרושים לביצוע האלמנטים כנדרש, ואף לא אכפה באופן מספיק את תנאי ההתקשרות עמו. המבקר הוסיף כי התנהלותה של המועצה, שלא אכפה את תנאי ההתקשרות עם הקבלן, חייבה אותה לשלם כספים בעבור עבודה שבוצעה שלא על פי התוכנית של אדריכלית הפרויקט ונוסף לזה לשאת בעלויות תיקון העבודות שהקבלן ביצע באופן פגום.
בהליך המכרז לביצוע עבודות השלד והגמר בפרויקט (המכרז העיקרי) וכן בסיורי הקבלנים השתתפו 20 קבלנים, אך הוגשו שתי הצעות בלבד. מעיון בשתי ההצעות עולה – כך לפי המבקר - כי המציע שהגיש את ההצעה הזולה, ובסופו של דבר נבחר, חתם על הצעתו של המתחרה באופן המעלה חשש כי הוא נחשף לה לפני שנפתחה תיבת המכרזים.
כמו כן, במסגרת הפרויקט התקשרה המועצה עם יועצים בהליכי פטור ממכרז. לחלק מהיועצים אישרה המועצה הגדלה של שכר הטרחה מבלי להביא את הנושא לדיון בפני ועדת היועצים. למשל, כתב המבקר, המועצה התקשרה עם יועץ תוכן למרכז המבקרים בתחילה בסכום של 95 אלף שקל, אחר כך הרחיבה כמה פעמים את ההתקשרות עמו בפטור ממכרז, מבלי שבחנה הצעות נוספות וללא כל דיון נוסף בוועדת היועצים. בסופו של דבר עמד סכום ההתקשרות המצטבר על יותר מ-9 מיליון שקל.
המבקר שפירא כתב בדו"ח, כי "מחדליה של המועצה בניהול והקמתו של מבנה המועצה ומרכז המבקרים הובילו להגדלה ניכרת בתקציב ולהתמשכות העבודות להקמת הפרויקט מעבר ללוחות הזמנים שקבעה, וכך העלו חשש ליציבות המבנה". עוד נכתב בדו"ח, כי משרד המבקר רואה בחומרה רבה את התנהלותה הבלתי אחראית של המועצה והעומד בראשה בכל הנוגע להוצאת כספי ציבור, כסף לא להם, המעידים על זלזול בחובתם לשמור על הקופה הציבורית. המבקר שפירא הדגיש, כי התנהלות כזאת עלולה להביא לידי פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית.
בהתייחסו לחשש ליציבות המבנה, כתב המבקר כי במהלך ביצוע עבודות הגמר ביצע הקבלן כ-900 קידוחים במבנה, כדי ליצור פתחים ומעברים למערכות השונות שמותקנו בו, לעומת כ-60 קידוחים שנכללו בהסכם ההתקשרות עמו. המבקר הדגיש, כי המועצה איפשרה למעשה ביצועם של קידוחים רבים ללא כל בדיקה ובלי שניתן מראש אישורו של מתכנן שלד המבנה, דבר שעלול להשליך על יציבות המבנה.
בחלק ההמלצות כתב המבקר, כי לנוכח התנהלותם של המועצה והעומד בראשה ושל שומרי הסף, שלא מילאו כראוי את תפקידם ולא הקפידו כי כל הוצאה מהקופה תהיה על פי דין וברשות, בייחוד בכל הקשור להתקשרויות ללא מכרז כדין, על משרד הפנים לבחון אם יש מקום להטלת חיוב אישי על נושאי משרה ובעלי תפקידים במועצה שהיו שותפים להוצאות שלא כדין בנוגע להקמת הפרויקט.
באוגוסט 2017, כשנה ועשרה חודשים לאחר המועד המתוכנן, טרם הושלמה הקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים. כמה חודשים קודם לכן ביקשה מהנדסת המועצה להפסיק את העבודות באתר בשל חשש ליציבות המבנה.
ממועצת נאות חובב נמסר בתגובה: "קיבלנו את הדו"ח המועצה והמבוקרים לומדים את הדו"ח והליקויים .המועצה תמלא אחר הוראות חוק מבקר המדינה ותקים ועדה לתיקון הליקויים ככתבם וכלשונם".
מטעמו של ראש המועצה לשעבר, אנדריי אוזן, שכיהן בתפקיד בתקופה המבוקרת - נמסר: "בשבע שנות כהונתו אנדריי אוזן הפך את אזור התעשייה רמת חובב מפח הזבל של המדינה לעוגן כלכלי, תעסוקתי וסביבתי ברוח חזונו של דוד בן גוריון. לגופו של עניין - כל ההתנהלות בפרויקט לרבות נושא ההתקשרויות נעשו בהתאם לחוקת הרשויות המקומיות על סמך חוות דעת משפטיות, מקצועיות ובאישור מליאת המועצה ומשרד הפנים. יש לציין כי רובו המוחלט של התקציב בפרויקט הגיע מהשקעות והשתתפויות של המפעלים התעשייתיים בפארק".
הרצליה: בנייה על חוף הים
בפרק העוסק בעיריות הרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק – כתב המבקר כי עבירות על הוראות החוק והתקנות המבוצעות דווקא על ידי מי שאמון על שמירת החוק ואכיפתו חמורות מאוד מהבחינה הציבורית, ופוגעות באמון הציבור במערכות השלטון ובמערכת אכיפת החוק.
בהרצליה מצא המבקר ליקויים באציטדיון העירוני. המבקר כתב כי מאז הקמתו ב-1986 בנתה עיריית הרצליה תוספות בנייה באיצטדיון העירוני שלה ללא היתר: היא הרחיבה את אחד היציעים, הוסיפה שני יציעים חדשים ובנתה מבנה הכולל "מגדל", יציע כבוד, תאי שידור ומשרדים - הכול ללא היתר בנייה ומבלי שקיבלה אישורים מהגורמים הרלוונטיים לבטיחות המבנים.
גם על חוף ימה של הרצליה לא פסחה הביקורת. המבקר כתב, כי בסקר שערכה היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבנייה בדצמבר 2015 ובינואר 2016, נמצאו לפחות 40 מבנים בחוף ימה של הרצליה, שהם באחריות או בשימוש עיריית הרצליה או החברה העירונית לפיתוח תיירות בעיר, שנבנו ללא היתר בנייה או בסטייה מהיתר.
רהט: מבנה העירייה הורחב
ברהט, גתב המבקר, העירייה בנתה במתחם העירייה במהלך שנות התשעים אגף חדש בשטח של כ-300 מ"ר, והוסיפה קומה שלישית לבניין הקיים בשטח של כ-460 מ"ר, הכול ללא היתר בנייה. ביוני 2012 נתנה הוועדה המקומית לעירייה היתר בנייה שלא כדין להקמת בית ספר, שכן התנאי להוצאת היתר בנייה היה הריסת מבנים לא חוקיים על קרקע שיועדה לדרך אל בית הספר ולחנייה.
אשקלון: השוק שופץ ללא היתר
באשקלון מצא המבקר ליקויים בשיפוץ השוק העירוני. המבקר כתב, כי החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ החלה בספטמבר 2015 בעבודות בנייה לשיפוץ השוק העירוני, שכללו החלפת התקרה ובניית מעטפת מסביב לשוק בשטח של כ-3,900 מ"ר, ללא היתר בנייה. החברה סיימה את העבודות, והשוק נפתח לקהל הרחב בטרם קיבלה העירייה היתר בנייה, "אישור אכלוס" מהרשות הארצית לכבאות והצלה ו"טופס 4" לחיבור השוק לתשתיות.
בנוסף, בשנים 2012 ו-2014 הוועדה המקומית נתנה לעיריית אשקלון היתרי בנייה להקמת חוף נפרד שלא כדין ובניגוד לתוכנית המתאר הארצית ולתוכנית המתאר האזורית.
ובבני ברק, מצא המבקר, כי העירייה בנתה בבניין העירייה תוספת בנייה טרומית שכללה חמישה חדרים וסככת צל במפלס הרביעי והעליון בבניין, בשטח של כ-150 מ"ר, מבלי שקיבלה לכך היתר מהוועדה המקומית. הוועדה המקומית בני ברק לא פעלה בעניין הבנייה האמורה במשך יותר מ-16 שנים.
לפנייה לכתב/ת 
