מחקר: להילחם בסרטן בעזרת הנדסה גנטית
שיטה חדשה, שפותחה על-ידי חוקר ישראלי, מציעה להילחם במחלה על-ידי הנדסה גנטית של תאי הגידול עצמם. כרגע לא צפוי טיפול קרוב בבני אדם
קבוצת מחקר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) השתמשה בשיטת הנדסה גנטית מתוחכמת כדי לגרום לתאי מערכת החיסון להילחם בגידול סרטני.
עוד כתבות באתר ובדף הפייסבוק של מדע גדול, בקטנה:
אקסולוטל: הילד הנצחי בסכנת הכחדה
היכרות עם יונקי הביב המופלאים והמוזרים
זו לא גולגולת מפחידה: תמונת השבוע
למערכת החיסון יש מערכת יחסים מורכבת עם גידולים סרטניים. מקורם של מרבית התאים הסרטניים הם בתאי גוף רגילים, שעברו תהליך שינוי והפכו לגירסה "אלימה" שעשויה ליצור גידול סרטני. הגישה המקובלת כיום היא, שמדי פעם, בגוף של כולנו תאים רגילים מתחילים להפוך לסרטניים. אולם, התאים הללו לא גורמים למחלה כיוון שתאי מערכת החיסון מזהים אותם והורגים אותם לפני שהם משלימים את תהליך השינוי.
תאים שבכל זאת משלימים את התהליך ו"מצליחים" להפוך לסרטניים הם תאים ש"פיתחו" יכולת להתחמק ממערכת החיסון. טכניקות שונות לטיפול בסרטן מנסות להרוג תאים שהפכו לסרטניים בעזרת גורמים חיצוניים. אולם, אם למערכת החיסון יש יכולת טבעית להרוג תאים סרטניים - למה שלא נשתמש בה? לפי גישת האימונותרפיה, שצוברת תאוצה בעשורים האחרונים, ניתן לפתח טיפול למחלה בעזרת גיוס מערכת החיסון. הטיפול מסייע למערכת החיסון לזהות את תאי הגידול שחמקו מתחת לרדאר שלה ולהגיב נגדם.
תאי T הם תאים ששייכים למערכת החיסון הנרכשת ולכל אחד מהם יש קולטן אשר יודע לזהות חלבון יחיד ברמת דיוק מאוד מאוד גבוהה. כלומר, אם לגידול סרטני יש חלבון אשר קיים רק אצלו, ולא קיים בתאים בריאים, הרי שתאי T שמזהים את החלבון המסוים הזה יוכלו להגיב כנגד התא הסרטני בלבד. כיום זוהו מספר סוגי סרטן אשר מבטאים חלבונים ייחודיים להם, אך ברוב סוגי הסרטן טרם נמצאו מטרות כאלה ולכן, לצערנו, קשה ליישם את השיטה על סוגי סרטן נוספים.
הקשר הישראלי
אך האם ניתן לתכנת מחדש את התאים הסרטניים במקום את מערכת החיסון? ייתכן כי תכנות מחדש של חלק מהתאים הסרטניים בגידול יוכל להוביל לתגובה חיסונית אפקטיבית ובטוחה כנגד הגידול כולו. זה בדיוק מה שעשה צוות המחקר בהובלתו של ד״ר ליאור ניסים, פוסט דוקטורנט במעבדתו של פרופ' טימותי לו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Cell.
בתחילת התהליך חקר ד"ר ניסים תאים של שחלה בריאה ותאים של סרטן השחלה ומצא שישנם מספר הבדלים בחלבונים וב-RNA בין שני סוגי התאים. RNA הן מולקולות בתא המשמשות למגוון תהליכים, אך בעיקר בתרגומו של DNA לחלבונים, כך שבעוד שכל התאים בגוף מכילים את אותו DNA, לא כולם מכילים את אותו RNA ואת אותם חלבונים. בהמשך, הסתמכו ד״ר ניסים ועמיתיו על ההבדלים שמצאו ויצרו מערכת מתוחכמת שמסוגלת לזהות באופן אוטומטי תאים סרטניים, לפי "תבנית הביטוי הגנטי שלהם" - החלבונים וה-RNA שהם מבטאים, או לא מבטאים, לעומת תאים רגילים.
אך מעבר לזיהוי של התאים הסרטניים, המערכת יודעת לשנות אותם - כאשר היא מזהה תא סרטני, היא משנה אותו וגורמת לו לבטא סדרה של חלבונים שמסייעים למערכת החיסון להילחם בו. אותם חלבונים בו-זמנית מחלישים את את מנגנוני ההגנה של הגידול כנגד המערכת החיסונית, ומאותתים לתאי הT להגיע לאתר הגידול ולהגיב בעצמה. במובן מסוים, המערכת הופכת את התאים הסרטניים עליהם היא משפיעה למעין סוס טרויאני - שפועל כנגד הגידול עצמו. כאשר המערכת מזהה חלבונים ו-RNA של תא נורמלי, היא נשארת רדומה, וכך נמנעת מלגרום נזק לרקמות בריאות.
ד"ר ניסים ועמיתיו בדקו כיצד המערכת הגנטית שלהם משפיעה על גידול סרטני בחלל הבטן של עכברים, ולשמחתם, הם ראו שהטיפול גורם לגידולים הסרטניים להצטמק במידה ניכרת, ואף מאריך משמעותית את חייהם של העכברים.
למרות התוצאות המבטיחות, קבוצת המחקר מבקשת להדגיש כי נכון לעכשיו מדובר בתוצאות ראשוניות שמצריכות מחקר ופיתוח נוספים. נותר רק לקוות שהחוקרים יצליחו להתקדם במחקרם כך שבעוד מספר שנים נזכה לראות שימוש באסטרטגיה זו בניסויים ראשונים בבני אדם.
למאמר של ד"ר ניסים
הכתבה פורסמה ב
אתר וב דף הפייסבוק של מדע גדול, בקטנה
ד"ר שקד אשכנזי, פוסט-דוקטורנטית במחלקה למדעים ביו-מולקולריים במכון ויצמן למדע. היא חוקרת את החלבון NFkB, במטרה להבין את הקשר בין דלקת לסרטן ולמען פיתוח תרופות חדשות.
לפנייה לכתב/ת 
