זמן להתעורר / על תבוסת מכבי ת"א בברצלונה
ברצלונה היא קבוצת כדורסל מוכשרת יותר ממכבי ואתמול נראה היה שיש לה גם יתרון בעמדת המאמן. ספאחיה לא הביא שום פתרון לשינוי כיוון במשחק. אם הצהובים ימשיכו בגישה הזאת של "ישחקו הנערים לפנינו", תהיה להם עונה אירופית בינונית
מכבי תל אביב הובסה בברצלונה 89:67
ג'ון דיברתולומאו: "זו קריאת השכמה"
ונכון, זה גם קשור לעובדה שברצלונה היא קבוצת כדורסל מוכשרת יותר, לפחות בדרגה אחת מעל מכבי תל אביב. בכל עמדה יש לה שחקן מהיר יותר, חזק יותר, גבוה יותר, מדויק יותר. קלעים כמו קופונן וסנדרס, ענקים בצבע כמו סראפין וטומיץ', גארדים מכוונים ומוסרים כהורטל ופרסי. ואתמול נראה היה שיש לה יתרון גם בעמדת המאמן.
סיטו אלונסו, שנראה כמו גרסה צעירה של פיטר סלרס, יושב על המשחק ברמה כירורגית. בעיקר יפה איך הוא עובד עם ההגנה שלו, ומוחא כפיים לכל פעולה חכמה, לאו דווקא חטיפות, אלא מהלכים נכונים שמביאים לזריקה קשה של מכבי.
מולה מכבי נראית בדיוק כמו מכבי כל השנה, אין הפתעות. השחקנים מתאמצים, רצים, באמת לא ניתן לומר שמישהו לא רצה מספיק או לא שם את הלב שלו על המגרש. אבל מכבי היא קבוצה מוגבלת, בוודאי לא קבוצה גדולה, כפי שהודה ספאחיה בסיום, ואי לכך היא זקוקה נואשות לדלק חיצוני שיעזור לה. היא לא מקבלת אותו מהמאמן שלה, כפי שנכתב כאן לא פעם במשחקים הקודמים. ספאחיה איחר בפסקי הזמן שלו, למרות שכנראה זה לא היה משנה, וגם לא הביא שום פתרון לשינוי כיוון המשחק.
במשחק שבו היריב עולה עם כאלה אנרגיות, אולי גם בזכות הטקס המרגש שנערך לנבארו, אתה חייב לדעת לשלוט בקצב המשחק. דווקא לחץ על כל המגרש אולי פחות התאים כאן, כי לברצלונה יש גארדים מנוסים ואינטליגנטיים ששברו את הכאילו-לחץ בחצי השני וסיימו עם שלשה או הנחתת דאנק של סראפין. במשחק שבו היריב רץ בטירוף ואתה בפיגור, אתה חייב לשנות מומנטום. ולמרות שזה עשוי להיתפס מוזר, יש מצבים בהם עדיף לעבור להגנה אזורית צפופה ולכרסם לאט בהפרש. בוודאי שיש כאן סיכון, אבל לפי התחושה אמש, מכבי לא הייתה מנצחת גם אם היו משחקים עד הבוקר...
זה שבוע חשוב לכדורסל האירופי, שבו ההתנגשות בין פיב"א ליול"ב מביאה להרכבי נבחרות מדולדלים במשחקי מוקדמות גביע העולם, ולעיתים אף למפגש מקביל של נבחרת וקבוצה בכירה מאותה מדינה. באופן פרדוקסלי, ישראל היא הנבחרת שנפגעת הכי מעט מהבלגן, כי נציגתה ביורוליג לא מאמינה יותר בפרי התוצרת המקומית, אלא רק בדוד סם. השינוי המשמעותי ביותר הוא בעמדת הפרשן בטלוויזיה. ברצלונה בנויה כמו קבוצה אירופית קלאסית. ספרדים, ערב רב של אירופיים ממדינות שונות, שני אמריקנים משובחים שבאמת מחזקים, ומאמן ספרדי. טוב, תרבות הספורט בספרד וקטלוניה זו ליגה אחרת.
אז בליגה כל כך ארוכה, כמו ב-NBA, מסיימים משחק כזה, מתרחצים, מתנגבים ונוסעים הביתה. אין יותר מדי כובד מחשבה, אין יותר מדי ייסורים. זה עניין של הבדלי רמות, עניין של יום ועניין של אנרגיות.
הבגרות והמקצוענות מוליכות אותך למשחק הבא נגד שאראס וחבורתו. מצד צוות האימון, יש צורך בהכנת ארסנל גדול יותר של שיטות משחק. כי בגישה הנוכחית של "ישחקו הנערים לפנינו", מכבי תנצח את החלשות, תילחם בחזקות ותהיה לה עונה בינונית ושטוחה. אולי אחרי העונות הקודמות זו התקדמות. אבל למישהו זה מספיק?
לפנייה לכתב/ת 
