אתם אשמים במצב הספורט בארץ / טור

"יום חמישי השחור", שכלל הפסדים של בערך כל קבוצה ישראלית על הפלנטה, שוב הזכיר כי עולם הספורט רק מתפתח ואנחנו תקועים בשנות התשעים. כל ההצלחות שלנו בספורט הקבוצתי מושגות על ידי זרים (מכבי תל אביב כדורסל, הפועל באר שבע) או עילויים חד פעמיים (כספי, זהבי). ברגע שאין את זה, הבלוף מתגלה.

השיח פה נשאר תקוע כמו לפני 20 שנה. מאשימים את המאמנים ומחליפים אותם. כאילו שזה משנה, הרי השחקנים לא מתחלפים. המאמנים עצמם מתרצים את היכולת בעייפות או בנפילה חד פעמית. הם בחיים לא יודו שהכל כאן מסריח מריקבון.

האוהדים אשמים(צילום: עוז מועלם)

הספורט כאן רקוב כי לאף אחד בישראל לא באמת אכפת ממנו - לא לפוליטיקאים וכן, גם לנו העם הפשוט לא מספיק אכפת כדי לשנות. תראו לי פוליטיקאי אחד שהבטיח לשדרג כאן את המתקנים ולעשות מהפכה בגידול צעירים. אין כזה ואתם יודעים למה. זה לא מביא קולות, יש צרות גדולות יותר.

אף אחד לא ייצא לרחובות בגלל הפסד של הנבחרת או בגלל שאין לו מגרש ספורט בשכונה. הספורט מופקר לעסקנים. יו"ר ההתאחדות בכדורגל לא מבין בכדורגל, בכדורסל יש ועדות מקצועיות הזויות, הטניס מת ובאתלטיקה אנחנו קיימים רק בזכות חנה מיננקו, שעשתה לנו טובה ובחרה לייצג את ישראל.

מצליחים רק בזכות העילויים(צילום: האינסטגרם של ערן זהבי)

אז אפשר לכתוב עוד מאה טורים בנושא, ואפשר להציע אלף פתרונות יצירתיים, זה לא ישנה שום דבר. כולנו נמשיך הלאה בחיים ונשאיר את הספורט שאנחנו כ"כ אוהבים לחבורה של אנשים שלא ראויה לנהל אפילו דוכן פטישים זוהרים ביום העצמאות.

הפתרון למצב פשוט: מכיוון שאף אחד לא ייצא לרחובות, עלינו להראות שאכפת לנו. לא להגיע למשחקי ליגת העל במשך כמה מחזורים, להתעלם כליל מ"הישגים" של נבחרת הג'ודו בתחרויות זניחות, להפסיק להתלהב מניצחונות של קבוצות ישראליות במפעל אירופי משני. לפוצץ את הרשתות החברתיות בפוסטים שתוקפים את העסקנים, לשלוח מאות שאילתות לכנסת על מצב הספורט בישראל. רק ככה יזוז פה משהו, ולא נצטרך לקוות שמיננקו, קולגנוב, ששון או זאבי יתעלו על עצמם ויביאו לנו מדליה אחת מסכנה באולימפיאדה.

אבל זה לא יקרה, נמשיך לעצום את העיניים ולהתלונן אחרי עוד הפסד של הנבחרת לקירגיסטן. נמשיך לנסוע לברצלונה ולמדריד כדי לצפות בכדורגל טוב, ואחר כך נרוץ להאשים את המאמן התורן בהפסד המביש. לפני שאתם מאשימים את האלישע לוי הבא, אולי כדי שתסתכלו קודם כל במראה.