"בזבז" 300 אלף ש' על בת זוגו – ותבע החזר

בתום מערכת יחסים של שנה וחצי פנה גבר לביהמ"ש וביקש לקבל סכום שלדבריו העניק מתוך "אהבה עיוורת". השופטת ורדה בן שחר חשבה אחרת

עו"ד דן שגב וימרפורסם: 28.11.17 , 07:25

בית המשפט למשפחה בראשל"צ קיבל לאחרונה באופן חלקי בלבד תביעה שהגיש גבר נגד מי שהייתה בת זוגו למשך כשנה וחצי, ובה דרש שתחזיר לו 300 אלף שקל שנתן לה באותה תקופה מתוך "אהבה עיוורת". השופטת ד"ר ורדה בן שחר קבעה כי רק 78 אלף שקל שניתנו למטרת רכישת מכונית היוו הלוואה, והגבר לא ציפה לקבל החזר עבור שאר הסכום.

הקשר הזוגי בין התובע (50) לזוגתו לשעבר (40) החל במרס 2014 והסתיים לאחר כשנה וחצי. בבית המשפט הוא טען שהלווה לה את הכסף מתוך "אהבה עיוורת", והם שימשו אותה לרכישת מכונית, ריהוט ומכשירי חשמל, כיסוי חובות ועוד.

תביעה

"שיקרתי שבגדתי בבעלי כדי לזרז את הגט"

עו"ד גיא דנה

בני זוג התגרשו לפני 6 שנים אחרי שהאישה סיפרה שהייתה בקשר עם גבר אחר. אחרי זמן מה הם החליטו לחזור, ונאלצו לקבל אישור מבית הדין הרבני

"שיקרתי שבגדתי בבעלי כדי לזרז את הגט"

האישה טענה מנגד שהיא והתובע היו ידועים בציבור, גרו ביחד וניהלו משק בית משותף, והסכומים האמורים ניתנו לה במתנה או לצורך תשלום שכר הדירה והוצאות משותפות.

אולם גרסתה בעניין חיים משותפים נסתרה כמה פעמים, בין היתר בעדויות בנותיו וחבריו של התובע, שלפיהן השניים מעולם לא גרו ביחד, וכן מהודעות ווטסאפ שהוחלפו בין הצדדים ותוכנן היה ברכות לילה טוב ו"נתראה מחר". לפיכך קבעה השופטת ורדה בן שחר קבעה שהצדדים לא היו ידועים בציבור, ובכך נדחתה טענת הנתבעת שהכספים שימשו להוצאות משותפות.

אך קביעה זו לא הובילה לקבלת התביעה. השופטת הסבירה שהתובע היה צריך להוכיח בראיות את טענתו שהכספים ניתנו כהלוואה ולא כמתנה.

התובע האמנם הציג תדפיסי חשבון בנק ופירוט אשראי שהעידו כי העביר לאישה את הכספים, אך למעט בעניין המכונית, הוא לא הציג שום ראיה המעידה על כך שסוכם שהיא תחזיר לו אותם או שהוא ציפה להחזר כזה ביום מן הימים.

לגבי המכונית הציג התובע הוכחות רבות לכך שהכסף ששימש לרכישתה היה בגדר הלוואה. ראשית, הסכום הועבר לנתבעת אחרי חודשיים בלבד של היכרות. כמו כן, השופטת האמינה לו שבת הזוג הבטיחה להחזיר לו את הכסף ברגע שתקבל כסף מבעלה לשעבר במסגרת הליכי הגירושים ביניהם.

חברו של התובע העיד שבאחת השיחות שהיו לו עם הנתבעת בסמוך לרכישת המכונית היא בירכה על מזלה שהתובע הלווה לה את הכסף לרכישתו. בנוסף, התובע צירף הקלטה של שיחת טלפון עם אחי הנתבעת שבה הוא נשמע אומר כי בעוד הכספים האחרים ניתנו כמתנה, האוטו "זה עניין אחר".

לפיכך, השופטת בן שחר חייבה את האישה להחזיר לבן זוגה לשעבר את הכסף שלוותה עבור המכונית – 78 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט חלקיות ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.