התביעה אושרה כייצוגית: הבנקים גבו כפל עמלות
תביעה שהוגשה כנגד בנק לאומי על כך שהוא גובה מלקוחותיו עמלת מינימום בניהול חשבון העו"ש, למרות שהוא גובה במקביל עמלות אחרות, אושרה כייצוגית. תביעה דומה הוגשה כנגד בנק הפועלים ונסגרה בהסדר פשרה. שתי תביעות נוספות הוגשו כנגד דיסקונט ומזרחי-טפחות
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר בסוף השבוע לנהל תביעה שהוגשה כנגד בנק לאומי, על כך שהוא גובה כפל עמלות, כייצוגית. התביעה הוגשה לפני כשלוש שנים נגד בנק הפועלים ובנק לאומי, בטענה כי שני הבנקים גובים עמלת מינימום בחשבון העו"ש של לקוחות שביצעו פעולות בחשבונם, בגינן כבר נגבו עמלות, כך שהם אמורים להיות פטורים מעמלה זו.
על פי הוראות בנק ישראל, בנק יכול לגבות עמלת מינימום בחשבון העו"ש אם לא בוצעו פעולות בחשבון, בגינן נגבו עמלות. החל משנת 2008 עמלת המינימום עמדה על סכום של 2 פעולות באמצעות פקיד (סכום שנע בממוצע סביב 10-14 שקל לחודש), והחל משנת 2014 עמלת המינימום עומדת על פעולה אחת באמצעות פקיד.
חיסכון בחשבון: העמלות שתוכלו להוזיל בקלות
בקשה לייצוגית: בנק לאומי חייב בעמלה בניגוד להבטחתו
ככל שהלקוח מבצע פעולות בחשבונו, וסכום העמלות בגין אותן פעולות עולה על עמלת המינימום, הוא פטור מתשלום עמלה זו.
התובעים, באמצעות עו"ד רונן שחר ממשרד שחר – רוזנשטיין, מפרטים בכתב התביעה כי במהלך השנים 2011-2014 הם ביצעו מספר פעולות במטבע חוץ, וחוייבו בעמלה בשיעור של עשרות שקלים בגין כל אחת מהן. למרות זאת, הבנק חייב אותם גם בעמלת המינימום. מכיוון שמדובר במדיניות גורפת של הבנקים, קיימים למעשה לקוחות רבים ששילמו מאז שנת 2008 כפל עמלות.
לאחר משא ומתן, הסכים בנק הפועלים להגיע להסדר פשרה שקיבל את אישורו של בית המשפט. במסגרת ההסדר שהושלם לפני מספר חודשים, השיב הבנק סכום של כ-1.5 מיליון שקל ללקוחות הרלוונטיים.
ואולם, בנק לאומי סירב להגיע להסדר דומה וטען כי הוא גבה את העמלה על פי דין. לטענת הבנק, הוראת בנק ישראל לגבי עמלת המינימום אינה מתייחסת לעמלות הנגבות בגין פעולות במט"ח, המתנהלות, לטענת הבנק, בחשבון מקביל. כך יכול להיווצר מצב בו לקוח ישלם עמלות על פעולות שביצע במט"ח, ובמקביל ישלם עמלת מינימום על ניהול החשבון.
מנגד טענו התובעים כי מדובר למעשה בחשבון אחד, ולמעט מקרים חריגים, לא באמת קיימת הפרדה מסוג זה בחשבון. חוות דעת של בנק ישראל בנושא לא הייתה חד משמעית, והותירה בפועל את הוויכוח בעינו.
כאמור, בית המשפט אישר את בקשת התובעים להכיר בתביעה כייצוגית, מהלך המרמז על כך שבית המשפט נכון לקבל את התביעה.
נציין עוד כי בעקבות התביעה הזו, הוגשו עוד 2 תביעות דומות – אחת כנגד בנק דיסקונט ואחת כנגד מזרחי-טפחות. בעוד דיסקונט הלך בדרכו של בנק הפועלים והסכים לפשרה (שעדיין לא קיבלה את אישורו הסופי של בית המשפט), מזרחי-טפחות הלך בדרכו של בנק לאומי, טען טענה דומה וסירב להגיע להסדר.
נראה כי החלטת בית המשפט לפני ימים אחדים, לקבל את התביעה כייצוגית, עשויה להשפיע גם על התביעה כנגד מזרחי-טפחות - מהלך שבסופו של דבר צפוי להשיב לציבור הלקוחות מיליוני שקלים בגין העמלות העודפות שנגבו מהם בבנקים השונים.