אבירם זליקוביץ': "החלטה אחת קטנה יכולה לשנות לך את החיים"
הגארד שנטש את בני הרצליה באמצע העונה שעברה רק כדי להתייבש על הספסל בירושלים, חזר לקבוצה מהשרון כששני הצדדים בעמדה של חולשה: "אני לא בא להציל את המולדת". עכשיו הוא נחוש קודם כל להראות שלא שכח איך משחקים כדורסל
בחודשים שלאחר הזכייה של הפועל ירושלים באליפות, אבירם זליקוביץ' שב לבני הרצליה ומשתדל להראות שהוא למד משהו מהשנה המתסכלת שעברה עליו. "אלה רגעים לא קלים לספורטאי, לשבת בבית ולהיות בחוסר ודאות. רציתי לראות את הדברים בצורה מפוכחת", הוא מספר. "אבל די, נמאס לשבת בבית. הגיע הזמן לחזור לשחק".
זליקוביץ' (אוטוטו בן 28, 1.91 מ') עזב כזכור את הרצליה באמצע העונה שעברה בטונים צורמים. יו"ר הקבוצה אלדד אקוניס השעה אותו אחרי שביקש לעזוב לטובת הצעה מהפועל ירושלים. בסופו של דבר, בסיוע ההצעה הכספית הנדיבה מירושלים, הקבוצה מהשרון הרימה ידיים ולא מנעה ממנו ללכת.
אם בהרצליה מעמדו נחלש במקביל לנסיקה של כרם משעור, בירושלים הוא כבר נדחק לקצה הספסל. זליקוביץ' קלע 21 נקודות בסך הכל בתשעה משחקים במדים האדומים בעונה שעברה. החל מתחילת הפלייאוף הוא בכלל לא שיחק, למעט מספר שניות בחצי הגמר מול מכבי ראשון לציון. סימונה פיאניג'אני ושחקניו זכו באליפות, אבל זליקוביץ' לא הרגיש שהוא חלק מזה.
"הייתי חלק מהסגל אבל לא חלק פעיל מהדבר הזה שנקרא אליפות. אני גאה שהייתי בהפועל ירושלים בעונה היסטורית, אבל מעשית לא תרמתי יותר מדי לאליפות הזאת. אתה יודע, תמיד אהיה רשום בדפים. זו חוויה נחמדה לקחת להמשך הקריירה".
באיזה שלב הבנת שעשית טעות בעונה שעברה?
"בסוף העונה, כשהסתכלתי אחורה על מה שהיה ועל הדברים שקרו בדרך, הבנתי שזה לא היה צעד חכם. עברתי לירושלים ולא שיחקתי שם יותר מדי. גם לא קיבלתי שם את ההזדמנות, למען האמת. בן אדם חכם לא טועה פעמיים, אני מקווה מאוד שלא אחזור על טעויות כאלה בעתיד. לפעמים בקריירה אתה לוקח החלטה אחת קטנה שיכולה לשנות לך את החיים. במקרה שלי זה לקח אותי אחורה".
איך הרגשת כשישבת על הספסל בירושלים? הרגשת שלא מתייחסים אליך בצורה הוגנת?
"התייחסו אליי בצורה הוגנת וקיבלו אותי יפה, אבל דברים לא הסתדרו מבחינה מקצועית ולא קיבלתי את ההזדמנות. אני לא חושב שמישהו עשה לי את זה בכוונה. מרגיש מפוספס, אבל זה שייך להיסטוריה".
אפשר לומר שדפקת את הרצליה. הם היו במצוקת ישראלים רצינית בסוף העונה בגלל פציעות.
"אני לא יודע מה היה קורה אילו הייתי נשאר. ברור שהרצליה היו זקוקים לישראלים בסוף העונה והייתי יכול לעזור אילו הייתי שם".
אתה מסכים שהעונה שעברה פגעה לך בתדמית?
"אם ישבתי בבית כל כך הרבה זמן כנראה שבאמת אנשים לא רצו להתעסק איתי, כל אחד מסיבותיו. זו עובדה. עצם העובדה שחזרתי לאותו מקום יכולה להביא לתיקון".
מתי יצרת קשר מחודש עם בני הרצליה?
"השיחה היחידה שקיימתי הייתה עם אקוניס לפני חודש בערך, רציתי להתנצל על מה שהיה. הרצליה היא לא עוד קבוצה בשבילי, יש משהו מעבר לזה. רציתי לנקות את השולחן, שלא יהיה דם רע. יישרנו את ההדורים. אני מאמין מאוד בגורל, מאמין שהכל קורה לטובה, ואני שמח שהרצליה הרימו עכשיו את הכפפה. מבחינתי זו סגירת מעגל".
הייתה לך אפשרות לרדת לליגה הלאומית למכבי קריית גת, או לחתום במכבי אשדוד מליגת העל.
"היו אפשרויות בדרך, אבל מבחינתי זה לא היה נכון. הליגה הלאומית לא הייתה אופציה מבחינתי. בנוגע לאשדוד, לא הרגשתי שזה המקום שאני צריך ללכת אליו".
ההידרדרות שלך באה במקביל לנסיקה של כרם משעור. עכשיו הוא מתקשה למצוא את עצמו במכבי תל אביב, בגלל פציעות ומיעוט דקות.
"בחיים הכל זה עניין של סיטואציה. גם אני הרווחתי את הדקות שלי בליגת העל בעקבות פציעה של שחקן כזה או אחר. כרם לקח את ההזדמנות שנתנו לו בשתי ידיים ונתן בעונה שעברה מספרים שמעטים נתנו לפניו. מכבי תל אביב זו הפסגה של הכדורסל. ברגע שהוא ייכנס לתלם ויהיה בריא, יהיה לו הרבה מה לתרום. מאחל לו את כל הטוב שבעולם".
בסרטון שפרסמה הקבוצה פנית לאוהדים: "אני יודע שחלקכם עדיין כועסים".
"לא בושה להוריד את הראש ולהתנצל. ברור לי שחלק מהאוהדים כעסו והיו מאוכזבים, אני לא יכול לשלוט על הרגשות של כל אחד. הייתי במועדון מספיק שנים כדי שייתנו לי את ברכת הדרך, אבל מבחינת התזמון זה לא היה צריך לקרות ככה. עכשיו העיניים יהיו נשואות אליי ואצטרך להחזיר על האמון והאהבה שאני מקבל".
יש תחושה שמאז הפציעה בתחילת העונה שעברה לא חזרת לעצמך.
"אין ספק שהפציעה בברך לקחה אותי אחורה. פציעות הן חלק מהעניין ושחקנים טובים ממני חזרו מפציעות לא פחות קשות. זה עניין מנטלי. עבדתי קשה בקיץ לחזק את הגוף. יש עניין גם להוריד חלודה, בעונה שעברה זה לא בא לידי ביטוי כי לא שיחקתי הרבה. לא הייתי בעניינים יותר מדי זמן".
עדיין לא בכושר משחק
בני הרצליה החזירה את זליקוביץ' כדי לחפות על חסרונו המתמשך של אור לאומי, שלא ברור מתי יוכל לחזור לשחק העונה אם בכלל, בעקבות מחלת הנשיקה. "אני בא להוכיח את עצמי ולהראות שאני עדיין יודע לשחק כדורסל", אומר זליקוביץ' בנוגע לשילובו בקבוצה. "אנחנו צריכים לנצח, וכמה שיותר מהר. אי אפשר לעצור את הרכבת ולחכות שאבירם יעלה, צריך לנסות להשתלב תוך כדי תנועה. זה ייקח זמן אבל אני בטוח שבסופו של דבר נגיע לאן שאנחנו רוצים".
מה יקרה אם שוב לא תשחק כמו שאתה מצפה ולא תגיע למעמד שאתה שואף אליו?
"אני יודע לאיזו סיטואציה אני בא. אני לא בא להציל את המולדת. אני כרגע לא בכושר משחק, צריך להיות סבלני".
מה מונע מהקבוצה הזאת להצליח עד עכשיו?
"קשה לשים את האצבע. הייתי ברגעים קשים במועדון הזה, החוכמה ברגעים כאלה היא להיות ביחד. יש קבוצה טובה, זה עניין של סיטואציה. צריך להיכנס למסלול ואני מאמין שזה עניין של זמן".
איך תשתלב יחד עם שון דוסון?
"אנחנו קבוצה ונלמד לשחק ביחד. אנחנו יכולים להיות צמד טוב בליגה.
שון שחקן מצוין ונוכל לעזור זה לזה ולעשות דברים יפים".
אחת השאיפות הגדולות של זליקוביץ' בקריירה היא השתלבות בנבחרת ישראל, אבל כשהנושא עולה הוא נזהר. "זה במחשבות עמוק-עמוק בראש, אבל אני קודם כל חושב על החזרה, צעד אחר צעד", הוא אומר. "כמובן שאשמח להיות בעתיד חלק מהסגל. רואים שהמאמן לא מסתכל על גילים או שמות ומזמן את מי שהוא רואה לנכון". בינתיים, לפני הכל, הוא מקווה לשקם את הקריירה בהרצליה - המקום שבו פרץ והגיע לשיאו בעונת 2015/16.
לפנייה לכתב/ת 
