קליימן: "לא יודע מה אעשה לבן שלי אם הוא ירצה להיות שוער"
אחרי המשבר בפתיחת העונה והספסול בהמשך, בוריס קליימן הופך לאחת החוליות החזקות בבית"ר ירושלים. בראיון מיוחד הוא מספר על הבוז מהאוהדים ("קרע אותי"), ההורות הטרייה ("מכניס לפרופורציות"), ההשוואות לשאר הליגה ("אני בכושר הכי טוב") והעתיד ("מוכן לפרוש בבית"ר")
"החלטתי למחוק את האפליקציות של כל אתרי הספורט, התקשורת הצליחה לערער לי את הביטחון. משום מה נתתי לדברים לחלחל אליי. הרגשתי שאני מגיע למשחקים ולאימונים לא נקי, נתתי להכל להשפיע עליי. גם בופון, קסיאס ונוייר לא שווים כלום בלי ביטחון עצמי".
בוריס קליימן, שמנע שלשום כמעט לבדו תבוסה ביתית של בית"ר ירושלים להפועל באר-שבע (2:2) עם לא פחות מ-16 עצירות, והשאיר את קבוצתו בצמרת הגבוהה, לא ליקק דבש העונה. הוא ספג כמה שערים באשמתו, גילה חוסר יציבות ואפילו הקהל איבד סבלנות כלפיו ושרק לו בוז. אבל את הבומבה הגדולה הוא חטף לפני המשחק מול סכנין במחזור השישי, כשהודח מההרכב ופינה את מקומו לסתיו שושן. הזעזוע לא ממש עזר לבית"ר, שהפסידה 3:2 ליריבה השנואה, כשלשוער הצעיר יש חלק לא מבוטל בשערים. דווקא הירידה לספסל העירה את קליימן, שמאז הרים את יכולתו.
"בחודש וחצי האחרונים, מאז שאיבדתי את המקום בהרכב, חזרתי לעצמי וגיליתי יכולת טובה במשחקים נגד נתניה, מכבי חיפה ובאר-שבע. שיניתי גישה, אני מרוכז יותר בעצמי ולא בדברים שמסביב, ותאמין לי שלא חסרים כאלה בבית"ר", מספר השוער בן ה-27, שבארבעת החודשים האחרונים מתרגל לטייטל החדש – אבא.
בית"ר פתחה טוב את העונה, ודווקא אתה לא היית בשיאך.
"היו לי כמה משחקים לא טובים, אבל בעיקר חוסר יציבות – משחק רע באירופה ולאחר מכן אחד מעולה נגד מכבי ת"א. ואז שוב הייתה ירידה ביכולת מול אשדוד, הפועל חיפה וקריית-שמונה. בסופו של דבר הספסול נגד סכנין היה נכון לי. קיבלתי את הסטירה שלי. היה לי קשה לראות את הקבוצה מבחוץ מבלי יכולת להשפיע, ואמרתי לעצמי 'תתחיל להתעורר, זו העונה האחרונה שלך בחוזה ואתה חייב להיות הכי טוב'. אני לא אחד שיכול לשבת על הספסל. גם בהפועל ת"א שיחקתי יחסית הרבה כשוער שני. זה לא בשבילי, אחרת הייתי הולך ללמוד משהו ולא להיות שוער".
בתקופה הפחות טובה, גם הקהל השמיע את קולו.
"שריקות הבוז של האוהדים קרעו אותי, אבל בבית"ר אתה חייב דם קר. הבומבה שחטפתי לימדה אותי להיות חזק. אני בגיל שלפני השיא של שוער, כל דבר מחשל אותך, הבומבה בפנים נגד סכנין לימדה אותי להיות חזק יותר".
"מאוכזב מאלישע"
קליימן נחשב לעוף מוזר בכדורגל שלנו. דבקה בו סטיגמה של פלייבוי, גופו מכוסה בקעקועים והוא מגדל בביתו ארבעה כלבים ושני חתולים. "אומרים שאני בליין? אמנם כתבו עליי הרבה אייטמים במדורי רכילות, אבל בחיים לא יצאתי לפני אימון בוקר או משחק. אם אני יוצא למועדון זה תמיד בחופש ועם חברים מהקבוצה. תמיד הייתי מרוכז רק בכדורגל. עכשיו גם הכל שונה, כי אני נשוי עם ילד".
כמעט כל מה שאתה מעורב בו הופך לכותרת מפוצצת, אפילו עימות שמקובל בין שוערים באחד האימונים עם סתיו שושן.
"בקבוצה אחרת לא היו כותבים על זה בכלל, אין לי תשובה למה מחפשים אותי. חבר שלי דיבר איתי לאחרונה ושאל אותי 'מה הקטע בתקשורת, אוהבים ליפול עליך?' אמרתי שאני לא מבין מאיפה זה מגיע. אני לא מושך אש, אולי המראה והקעקועים, חושבים שזו פוזה, אבל אני לא כזה. אני גם לא חבר של אף אחד בתקשורת ובטח לא מדליף. כל דבר שקורה בבית"ר זה סיפור גדול".
איך זה להיות אבא?
"מכניס פרופורציות לחיים. לפני המשחק נגד באר-שבע אשתי שמה אותו לידי. אני פותח עיניים ורואה אותו מחייך, אי אפשר לתאר מה זה עושה לך. אני כבר מת שיבוא איתי למשחק, אבל אם בטעות הוא יגיד לי שהוא רוצה להיות שוער – אני לא יודע מה אני עושה לו. בחיים לא אסכים שהבן שלי יהיה שוער".
למה?
"שיהיה חלוץ אם הוא רוצה. כשוער אתה יכול להיות אדיר עונה שלמה או משחק שלם, אבל אז לקבל איזה גול טיפשי ואתה פתאום אפס. חלוץ יכול לא לעשות כלום, פתאום כדור פוגע לו בשפיץ של הכתף ונכנס, והוא ענק. בדיעבד, לא הייתי מוותר על להיות שוער כי אני משוגע במרכאות. שוער יש רק אחד בקבוצה".
כבר קיבלת הצעה להארכת חוזה מטביב?
"אני מוכן לפרוש בבית"ר. עדיין לא ישבנו, אבל הדברים בעיקר תלויים בי וביכולת שלי. אם אהיה טוב, יהיה לי ביקוש".
כשאתה מסתכל על הקריירה שלך עד כה, לדעתך עמדת בציפיות של עצמך?
"אני שוער ראשון בקבוצה מובילה בארץ, אז מבחינתי כן. ברור שכל אחד רוצה לשחק באירופה, אבל חוץ מדודו אוואט אף שוער ישראלי לא עשה את זה בהצלחה. היו לי הצעות, אבל לא הייתי בשל".
איפה היית ממקם את עצמך בין שוערי הליגה?
"יש הרבה שוערים טובים בארץ, אולי אני בכושר הכי טוב היום. אני חושב שצריכים לעשות חוק שרק ישראלים יעמדו בשער. בחייאת, עם כמה שוערים זרים פגעו פה?"
אלישע לוי לא האמין בך בנבחרת.
"אני הצעיר מבין השוערים שהיו עד עכשיו, אריאל הרוש קיבל רק עכשיו את הצ'אנס. אני מאמין שאהיה השוער הראשון של הנבחרת. ברור שאני מאוכזב מאלישע, בדיוק כמו כל שחקן אחר שלא שיחק. הרגשתי שהוא יכול היה לתת לי הזדמנות, אבל אני בחיים לא בא בטענות למאמנים".
מה אתה אומר על כך שפלסטין עקפה אותנו בדירוג?
"לא ידעתי, זה גם לא מעניין. נעבור אותם בחזרה".
העונה יש לבית"ר הזדמנות כמעט בלתי חוזרת לקחת אליפות. באר-שבע פחות מרתיעה ומכבי ת"א כבר לא דומיננטית. יש לכם סיכוי?
"נרוץ למעלה. לא יודע לגבי אליפות, מקווה שכן. אנחנו קבוצה מצוינת שניצחה את מכבי חיפה ומכבי ת"א, ועשתה תיקו עם הפועל חיפה, קריית-שמונה ובאר-שבע. לא הפסדנו לקבוצות מהחלק העליון, ועכשיו יש לנו את עכו ורעננה – דווקא מול הקטנות יש לנו נפילות".
בלעדיך בית"ר הייתה חוטפת לפחות שישייה מבאר-שבע. למה אתם נראים ככה?
"אני אוהב את המשחקים האלה שבהם הכל עליי. יש משחקים בהם גונבים לך נקודות, הפעם אנחנו עשינו את זה. אם לקחנו נקודה במשחק כזה זה אומר משהו, אבל ברור שכולם התאכזבו מהצורה שבה שיחקנו. אסור לשכוח שחסרנו את ורד ועזרא. תיקח מבאר-שבע את מליקסון ואת ווקאמה ותראה מה היה קורה. מצד אחד, זה חלום של כל שחקן להיות בבית"ר, מצד שני זה מאוד קשה ומלחיץ להיות במועדון הזה".
שלושה מאמנים בארבעה חודשים, איך אפשר לעבוד ככה? לדעתך בני בן-זקן עושה עבודה טובה?
"עצוב להגיד שהתרגלתי לתחלופה, אבל בית"ר גדולה מכל שחקן או מאמן. בן-זקן עשה תואר בפסיכולוגיה וזה בא לידי ביטוי בשיחות האישיות. בבית"ר תמיד יש ביקורות, אם כלפי שחקנים או מאמנים".
אתה מגיע לאימונים ברכב יחד עם יוסי בניון. לדעתך הוא יסיים את העונה בבית"ר?
"ביקשתי ממנו שיישאר. הוא שחקן ענק ואישיות גדולה, יש לו אהבה מטורפת למשחק. צריכים ללמוד מאחד כזה. גם העונה הוא נתן משחקים טובים, מקווה שישחק יותר ויעזור לקבוצה".
עד כמה אלי אוחנה מעורב?
"הוא מגיע לאסיפות ולאימונים ועורך שיחות עם שחקנים. תמיד יודע להגיד
את הדברים הנכונים. אולי לא מורגש בתקשורת, אבל דומיננטי מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
