תביעה: הנהג הפוגע ליווה אותי לביה"ח - ונעלם

הולך רגל פנה לביהמ"ש עם סיפור חריג על "פגע וברח" ודרש לחייב את קרן "קרנית" לפצותו. הקרן טענה שהסיפור לא אמין, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד אלדד בר-אל פורסם: 04.12.17 , 22:50

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שקרן "קרנית", האמונה על פיצוי נפגעי תאונות דרכים שלא יכולים לתבוע גורם אחר, תשלם 30 אלף שקל להולך רגל שנפגע לפני כשמונה שנים בבת ים על ידי נהג שלאחר מכן ליווה אותו לבית החולים – ואז נעלם. "קרנית" טענה שהגרסה של הנפגע אינה אמינה, אולם השופט שי משה מזרחי קבע שיש מספיק ראיות ועדויות שמתיישבות עם סיפורו.

האירוע התרחש ביוני 2009: התובע (58) חצה את הכביש בין הרחובות ליבורנו וכ"ט בנובמבר ונפגע מכלי רכב שהגיע מימין. הנהג נחלץ לעזרתו ופינה אותו לבית החולים וולפסון בחולון, אך נעלם בחלוף זמן מה מהמיון. הנפגע ניסה לגלות את זהותו באמצעות צילומי האבטחה של בית החולים אך לא הצליח, ויומיים לאחר מכן הגיש תלונה במשטרה.

תביעה

הפצועה תפוצה אף שידעה שלנהג אין רישיון

עו"ד שלמה הרדי

בתאונה בבת ים נהרג הנהג וחברתו נפצעה קשה. קרן "קרנית" סירבה לשלם לה, אבל בית המשפט בחור להכריע לפי תכליתו הסוציאלית של החוק

נפגעת תאונה תפוצה אף שידעה שלנהג אין רישיון

בחלוף כחמש שנים, ולאחר שהקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים סירבה לשלם לו על נזקיו (נכות קלה ברגל, צלקות קשות בפנים וכיסוי הוצאות רפואיות) כי לא האמינה לגרסתו, הוא הגיש נגדה תביעה בבית משפט. לתמיכה בגרסתו הביא התובע תיעוד רפואי, העתק של התלונה במשטרה ושני עדים – חבר מהעבודה ואשתו של חבר נוסף, שהגיע להיות איתו במיון ומאז הלך לעולמו.

מנגד טענה קרנית שהתובע לא הוכיח את התאונה, וכי גרסתו אינה מתיישבת עם השכל הישר, שכן נהגים פוגעים בדרך כלל בורחים מיד לאחר התאונה ולא מלווים את הנפגע לבית החולים. היא הוסיפה שטענותיו של התובע לא מתיישבות גם עם הראיות שנמצאו, בהן התיעוד הרפואי שממנו עלה כי רוב הפגיעות נמצאות בצד השמאלי של גופו, בעוד הוא טען כי הנהג פגע בו מצד ימין.

אך השופט שי משה מזרחי התרשם מעדותו האמינה של התובע, והשתכנע שהתאונה התרחשה באופן שבו תיאר אותה. בנוסף, הסביר, כאשר מדובר בהולך רגל שנחבט והועף מעוצמת הפגיעה, צפויות גם חבלות מצדו השני של הגוף.

לגבי הנהג הפוגע נקבע שגרסתו של התובע היא "נדירה" ולפיכך מעלה תמיהות, שכן רוב התביעות המוגשות נגד קרנית בתאונה של "פגע וברח" מדברות על נהגים שנסו מהמקום לאחר הפגיעה. אבל הפעם התובע הביא די ראיות שדיברו בעד עצמן ואיששו את גרסתו.

לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור 12% בגין הגבלת תנועה בכף רגלו השמאלית ובגין צלקות מרובות בפניו, בעיקר בשפה העליונה, שאותה הגדיר הפלסטיקאי "מעוותת ומכוערת".

ואולם, מאחר שהתובע עובד כמחסנאי, סבר השופט מזרחי שאין כל מגבלה תפקודית בנכותו הפלסטית או בנכותו האורתופדית שהוגדרה על ידי המומחה כ"מזערית". בנוסף, התובע נמנע מהצגת תלושי שכר מחמש השנים האחרונות, מה שהביא את השופט לחשוד ששכרו דווקא הושבח בזמן הזה.

לנוכח ממצאים אלו, ובהתחשב בכך שהתובע נמצא לפני פרישה לפנסיה, לא נפסקו לו פיצויים בגין אובדן השתכרות לעבר ולעתיד אלא רק בעבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. בסך הכול הוא יפוצה בכ-30 אלף שקל.