סוף לתביעות הייצוגיות? ארון קבורה למאבק הצרכן
שרת המשפטים איילת שקד מקדמת הטלת אגרות גבוהות על מגישי תובענות ייצוגיות כדי לצמצם את הליכי הסרק. אבל היא פוגעת בכוחו של האזרח / דעה
גבו מכם כמה שקלים כל חודש ללא אישורכם? הקטינו אריזת מוצר מבלי ליידע אתכם? קיצרו לכם את תוקפם של תווי הקניה חד צדדית? האם תהיו מוכנים לשלם 16 אלף שקל כדי לעמוד על זכותכם הצרכנית לקבלת פיצוי? היוזמה של שרת המשפטים איילת שקד להטיל אגרות גבוהות על תובענות ייצוגיות תפגע קשות באפשרות זו.
- השרה שקד הגיבה בעמוד הפייסבוק שלה לביקורת על היוזמה - לחצו כאן לקריאה
השרה שקד מבקשת שעל הגשת תובענה ייצוגית לבית משפט מחוזי תוטל אגרה של 16 אלף שקל, ולבית משפט השלום תעמוד האגרה על 8,000 שקל (בתחילה היא ביקשה 24 אלף ו-12 אלף, בהתאמה). כך או כך מדובר בסכומים גבוהים מאוד.
דמיינו לכם מקרה שבו חברת הסלולר שלכם צרפה אתכם לשירות שמעולם לא ביקשתם, ובגין שירות זה היא גובה מכם תשלום חודשי קבוע של כמה שקלים ללא ידיעתכם. האם תגישו תביעה פרטית? הרי ברור לכל כי הזמן, הטפסים, שכר טרחת העו"ד והאגרות הכרוכות בהגשת תביעה שכזאת, יגרמו לכם בדרך כלל לוותר מראש.
לטובת מקרים מסוג זה, נחקק הכלי של הגשת תביעה ייצוגית, המהווה "אכיפה אזרחית" במקום שבו הרגולטור אינו ממלא את ייעודו.
התינוק יישפך עם המים
עד היום היה הליך הגשת תובענה ייצוגית פטור מאגרה. כך לדוגמה, גם בעתירה לבג"ץ סכום האגרה הוא 1,800 שקל בלבד. הצבת חסם בתחילתו של ההליך בדמות אגרות של אלפי שקלים אולי תצמצם את מספר הליכי הסרק שיוגשו, אך יחד עם זאת תגרום לכך שתביעות טובות ומוצדקות, שיש אינטרס צרכני וציבורי בהגשתן, לא יוגשו בשל העלויות הגבוהות של פתיחת ההליך. התינוק יישפך עם המים.
למעשה, שרת המשפטים מצאה דרך לחסום את דרכם של הצרכנים בבואם להתמודד מול אותן חברות ענק, מונופולים ורשויות, בגין עילות תביעה שהנזק בהן לכל צרכן קטן מכדי להגיש תביעה עצמאית. כלומר, המהלך מוציא את כל העוקץ ומעקר את המטרה שחוק תובענות ייצוגיות בא להגשים מלכתחילה.
קחו לדוגמא חברת אשראי שהודיעה ללקוחותיה ששוברים שרכשו לארוחות בוקר במסעדות, במבצע של 1+1 יאבדו את תוקפם לאחר שלושה חודשים מרכישתם, אף ששולם בגין ארוחת יחיד מחיר מלא. בהסדר פשרה שנחתם בתיק זה וקיבל תוקף של פסק דין, פיצתה החברה את לקוחותיה בסכום כולל של כארבעה מיליון שקל. כל זאת לא היה קורה ללא אותה תביעה ייצוגית שהגיש לקוח נפגע של חברת האשראי, שנזקו האישי עמד על 60 שקל בלבד.
בג"ץ יידרש להכריע
לטענת השרה שקד, הטלת האגרות נועדה למנוע הגשת תביעות סרק, וזאת לאחר שנתונים הראו שמחצית מהבקשות לאישור תביעות ייצוגיות מסתיימות בהסתלקות התובע מההליך.
נתון זה קרוב למציאות, אבל הפרשנות הניתנת לו שגויה בבסיסה, ומצביעה על חוסר הבנה בהליך התובענות הייצוגיות, שכן ברוב המכריע של התיקים המסתיימים בהסתלקות התובע מתחייבות הנתבעות לתקן את דרכן, קרי לבטל את הפגיעה בצרכן כפי שתוארה בתובענה. בחלק מהמקרים הן אף מחויבות לתרום מוצרים או סכומי כסף לעמותות או לחברי הקבוצה, ולשלם גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו.
השרה מתעלמת מקיומם של מנגנונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות ובתקנות, ומאפשרים לבתי המשפט להתמודד עם התופעה של הגשת הליכי סרק, על ידי פסיקת הוצאות משפט כנגד מגישי תביעות סרק.
השרה שקד מתעלמת מכך שבסופו של יום תתגלגל עלות האגרה אל הנתבעות – זאת לכל הפחות בתביעות שבהן קיימת לחברי הקבוצה עילת, גם אם הנזק המצטבר נמוך, ובכך תגרום לייקור עלויות ניהול ההליך לנתבעות.
בוועדת הכנסת שדנה לאחרונה בהטלת האגרות הודיע ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה: "אם הערך הזה של 24 אלף שקל יישאר כמו שהוא, אני מבטיח לכם שלשכת עורכי הדין תאתגר אתכם בבג"ץ".
הנהנות העיקריות מהטלת אגרה יהיו חברות תקשורת, רשתות קמעונאיות, תאגידי מזון, בנקים וחברות ביטוח, בכך שתיחסך מהן ביקורת ציבורית צרכנית, ואף הצורך בתשלום פיצוי לציבור. תובענות ייצוגיות נועדו לשרת את הצרכן החלש. הטלת אגרות של עשרות אלפי שקלים נועלת בפניו את השער למערכת המשפט.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד דוד מזרחי
עוסק בתחום התובענות הייצוגיות