כתב CNN הישראלי שלא נותן לסוכרת לעצור אותו
בגיל 31, כשהוא בעיצומו של טיול חובק עולם, התבשר אורן ליברמן, כתב רשת CNN בירושלים, שהוא חולה בסוכרת מסוג 1. הוא לא נתן למחלה למנוע ממנו להשלים את מסעו סביב הגלובוס, וכעת הוא מפרסם ספר על חוויותיו: "אם לא הייתי מטייל, לא הייתי מתקבל לעבודה ככתב של CNN"
צפו בריאיון עם אורן ליברמן, העיתונאי שלא ויתר לסוכרת:
בגיל 31 החליטו אורן ליברמן (35), הכתב בירושלים של רשת החדשות האמריקנית CNN, ורעייתו קסנדרה - להתפטר מעבודתם ולטייל במשך שנה מסביב לגלובוס. אורן וקסנדרה מכרו את כל רכושם וטסו נרגשים לטיול חובק העולם שתכננו.
אלא שלגורל היו תוכניות אחרות - באמצע הטיול, בטרק בהרי ההימלאיה שבנפאל, כמעט מצא ליברמן את מותו. במשך שבועות ספורים השיל עשרות קילוגרמים ממשקל גופו, ובמהלך הטרק המפרך, שמסלולו מטפס עד לגובה של 4,500 מטרים, הגיע לאפיסת כוחות. כששב מפסגות ההימלאיה נבדק אצל רופא מקומי. הבשורות היו לא פשוטות: בגיל 31 אובחן ליברמן כחולה בסוכרת סוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים.
"עד אותו רגע לא ידעתי כלום על סוכרת", מתאר ליברמן, המשמש ככתב של רשת החדשות זה כשלוש שנים. "ידעתי רק שזה מאוד רציני ושהחיים שלי משתנים מהרגע הזה לגמרי. לא ידעתי איך הם ישתנו ועד כמה".
אחרי אשפוז בבית חולים בנפאל שבו ליברמן ורעייתו לבית משפחתם שבניו ג'רזי. לאחר תקופת הסתגלות קצרה למחלה הוא החליט החלטה אמיצה - לשוב למסע סביב העולם.
"ההחלטה הכי חשובה שקיבלתי"
"ההחלטה לטייל עם סוכרת זו אחת ההחלטות החשובות שקיבלתי בחיי. אולי היא לא הייתה ההחלטה הכי חכמה והגיונית, אבל הכי חשובה", מצהיר ליברמן, שנולד בישראל וגדל בארצות הברית. "מייד החלטתי שהסוכרת לא תעצור אותי. לא רציתי לוותר על משהו שכל כך רציתי רק בגלל המחלה. ידעתי שאם אני אומר בחודש הראשון 'לא' להזדמנויות, אז כל החיים אני אומר 'לא' בגלל הסוכרת. לכן היה חשוב לי לומר 'כן' ולהמשיך את הטיול".
את חוויותיו מהטיול ומהתמודדותו עם מחלת הסוכרת מגולל ליברמן בספר שכתב וראה אור לאחרונה בשפה האנגלית, The Insulin Express שמו.
סוכרת מסווגת לשני סוגים: סוכרת מסוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים, וסוכרת מסוג 2. גופם של החולים במחלה מהסוג הראשון אינו מייצר את הורמון האינסולין, שאחד מתפקידיו הוא לשלוט ברמות הסוכר והשומנים בדם.
המחלה תוקפת בדרך כלל חולים עד גיל 30. בניגוד לסוכרת מסוג 2, הנפוצה בהרבה, אין קשר בין השמנת יתר ובין התחלואה בסוכרת 1. סוכרת היא מחלה כרונית חשוכת מרפא. המדע גם אינו יודע להסביר מדוע מתפרצת סוכרת מסוג 1. החולים בסוכרת נדרשים להקפיד על דיאטה קפדנית ועל פעילות גופנית ולנטר תדיר את רמות הסוכר בגופם. בריאותם של החולים תלויה בקבלת זריקות אינסולין.
השיל 23 קילו בחודשיים
בריאיון עימו מתאר ליברמן את הרגעים מסכני החיים לפני שאובחן: "הייתי כל הזמן צמא והייתי חייב לרוץ לשירותים. חשבתי שזה בגלל מזג האוויר או בגלל שאני שותה הרבה. ירדתי במשקל. דיברנו עם ההורים שלנו בסקייפ והם אמרו שאני חייב להישקל. החלטתי לבדוק כמה רזיתי. מצאנו משקל באחת החנויות בנפאל. עמדתי עליו. הסתכלתי על החוגה ולא האמנתי. שאלתי את המוכר בחנות אם המשקל מדויק. הוא ענה שכן. עשיתי את המתמטיקה בראש וגיליתי שרזיתי 23 קילוגרמים בחודשיים. הבנתי שזו בעיה רצינית.
"קשה להסביר מה עבר לי בראש אחרי שהרופא אבחן שאני חולה בסוכרת", הוא מתאר, "ישבתי על המרפסת בחדר שלנו ופשוט בכיתי. לא הרגשתי כלום. ידעתי רק שזה מצב חירום ושאני צריך להגיע הביתה כמה שיותר מהר".
לאחר ששב לארצות הברית החל ליברמן לחקור על מחלה. "הבנתי שזו מחלה שתלווה אותי כל החיים, אבל שאני יכול לשלוט בה. לאט-לאט הרכבתי דיאטה שמתאימה עבורי והתחלתי להקפיד על פעילות גופנית. סוכרת זו מחלה שההתמודדות איתה קלה – אם הסוכר שלך גבוה, תזריק אינסולין. הסוכר נמוך? תאכל משהו מתוק".
למורת רוחם של הוריו, ליברמן וקסנדרה החליטו להמשיך היכן שהפסיקו. הם טיילו בתאילנד, לאוס, קמבודיה, וייטנאם, סין, יפן, דרום אמריקה וארצות נוספות. הפעם הצטרפה למסע הזוגי שלהם סביב העולם שותפה שלישית – הסוכרת.
"בהתחלה הכול היה סביב אינסולין", הוא נזכר, "הרכבתי ערכה ורשמתי בדיוק את כמות הסוכר שלי, מה אכלתי וכמה אינסולין הזרקתי. ההתחלה הייתה מורכבת. הייתי צריך לשנות לגמרי את אורח החיים שלי, אבל לאט-לאט דברים הלכו יותר בטבעיות. הסוכרת הפכה לחלק מהטיול".
"במאצ'ו פיצ'ו עשיתי שלום עם הסוכרת"
אחרי שהעפיל לפסגת המאצ'ו פיצ'ו שבפרו חש ליברמן שכעת שום דבר לא יכול לעצור אותו: "הטרק למאצ'ו פיצ'ו והטרק בהימלאיה מאוד דומים. היה לי חשוב מאוד לסגור מעגל ולטייל לפסגה הזו. אני זוכר שישבתי על פסגה שמשקיפה על המאצ'ו פיצ'ו והסתכלתי על ההר. שם הגעתי למצב של שלום עם הסוכרת שלי. ידעתי שמהרגע הזה אין לי בעיות. ידעתי שהסוכרת אף פעם לא תעצור אותי".
כאמור, את חוויותיו ברחבי תבל בצל הסוכרת איגד ליברמן בספר פרי עטו. "יש לי את המחלה. זה לא ישתנה. היום אני חושב שהתפקיד שלי הוא לעזור לאחרים שחולים בה. להראות להם שאפשר לחיות טוב מאוד לצד המחלה. תמיד ידעתי שאני רוצה לכתוב ספר, אבל לא ידעתי על מה. אחרי שחליתי הבנתי שיש לי סיפור לספר. בשבילי זה קל יחסית לנהל את הסוכרת. רציתי שהספר שלי יהיה השראה עבור מי שקשה לו עם המחלה. המטרה שלי היא לעודד אחרים לא לוותר לסוכרת ולעשות מה שהם רוצים ולא לוותר על החלומות שלהם".
הוא מתאר כי בעיניו הסטיגמה שמוצמדת לחולים בסוכרת מונעת את מציאת התרופה למחלה הכרונית: "רוב העולם חושב שאנשים חולים בסוכרת כי הם אכלו יותר מדי סוכר או כי לא הקפידו על פעילות גופנית. סוכרת זו אחת הבעיות הגדולות בעולם כיום. חוקרים לא יודעים למה המחלה פורצת, וגם אין לה תרופה. אם לא יחקרו את המחלה ולא יחפשו לה תרופה, הבעיה הזו תמשיך ותתפשט".
הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא קל לאף כלי תקשורת
אבל פסגות ההימלאיה והמאצ'ו פיצ'ו הן לא היחידות שאורן כבש בחייו. לפני כשלוש שנים הוא כבש פסגה מקצועית עם מינויו לכתב של רשת החדשות האמריקנית CNN בירושלים, לאחר שהכתבת הקודמת של הרשת הועברה מתפקידה משום שכינתה את תושבי שדרות, שצפו ברצועת עזה המופגזת מגבעה סמוכה, "חלאות".
"אני חושב שקיבלתי את התפקיד בגלל שטיילתי", משתף העיתונאי, "אני לא חושב שהיו בוחרים לתפקיד של כתב זר מישהו שלא ראה או מבין את העולם".
בדצמבר 2015 דיווחה הרשת על פיגוע דקירה רצחני בשער יפו בירושלים. בדיווחהּ כללה CNN את שני המחבלים הדוקרים בין הרוגי הפיגוע, דיווח שבעקבותיו נאלצה לפרסם הודעת הבהרה.
ביחס למורכבות של סיקור הסכסוך עבור תקשורת זרה מפרט ליברמן כי "הסיפור של הישראלים והפלסטינים קשה לכל כלי תקשורת בעולם. גם בשבילנו. המוטיבציה שלנו היא לסקר את הסיפור בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר. אנחנו חושבים על כל מילה שאנו אומרים. גם בשידור חי. עושים טעויות? כן. כולם עושים טעויות, אבל אנחנו מבינים את העבודה שלנו ואת התפקיד שלנו.
"יש לנו 'סטייל גייד', מדריך סגנון, שמנחה אותנו איך לספר את הסיפור. לכל כלי תקשורת יש את הסטייל גייד שלו. יש הבדלים, אבל הדעות שלי על ההבדלים הללו הן שלי. יש לי את התפקיד שלי כעיתונאי ויש את הזהות שלי. אלו דברים נפרדים. העבודה עבור CNN היא דבר מאוד רציני בשבילי ואני משתדל לעשות אותה הכי טוב שאני יכול".
לפנייה לכתב/ת 
