פרק ראשון: מחובבן למקצוען
בגיל 33 קמתי בוקר אחד והחלטתי שאני יכול להיות מקצוען בפוקר. התפטרתי מהעבודה והתחלתי לתכנן את המסע: 80 ימים, 8 מדינות ו-40 טורנירים בעלות מצטברת של 50 אלף אירו. יכול להיות שאפסיד את התחתונים ויכול להיות שאחזור עם מיליונים, אבל דבר אחד אני יודע: אני חייב לנסות להגשים את החלום. התחנה הראשונה: בוקרשט
יש משפט מפורסם שאומר: "פוקר זו הדרך הקשה ביותר לעשות כסף קל".
רק שאני עדיין חובבן, מודה. אני עושה לא מעט טעויות על שולחן הפוקר, חסרה לי סבלנות ומשמעת עצמאית, הידע התיאורטי שלי לוקה בחסר ועוד אין לי הרבה ניסיון.
אבל בשנה האחרונה המזל היה לצדי (כן כן, צריך גם טיפת מזל) והצלחתי להביא את היכולות והיתרונות שלי לרמה המקסימלית - או בז'רגון המקצועי - רצתי טוב.
כמה טוב? קודם כל צריך להגדיר את המדד: לפי הסטטיסטיקה המקובלת, שחקן טוב בטורנירים שבהם אני לרוב משחק - ממוצע של 1,000 אירו דמי כניסה - אמור לעשות קאשאאוט, כלומר לצאת ברווח מסוים, בערך 20 אחוז מהפעמים. הזכיות הגדולות, לעומת זאת, אמורות להגיע בפחות מאחוז אחד מהפעמים.
אז כמה טוב? ניתן למספרים לדבר: בתשעת החודשים האחרונים שיחקתי בכ-35 טורנירים בחו"ל וב-17 מתוכם יצאתי עם כסף בכיסים, כמעט 50 אחוז. בסך הכל הרווחתי כ-300 אלף דולר, כולל שתי טבעות (מקום ראשון מקבל טבעת, כמו ב-NBA) בסבב אליפות עולם ו-11 העפלות לשולחן הגמר.
לא רע יחסית למישהו שעד לפני שלוש שנים עוד היה מתחרה בטורנירים שתנאי הכניסה אליהם היה הזמנת טובורג בפאב השכונתי ב-23 שקלים (גם מחיר הבירה עלה מאז). למען האמת, זאת הפעם הראשונה שאני מרשה לעצמי לטפוח לעצמי על השכם ולהגיד: בוא'נה, שיחקתי אותה. הצלחתי להגשים את החלום של לא מעט אנשים שמשחקים פוקר - כסף ויוקרה.
במקרה שלי כסף תמיד היה הדבר האחרון שמשך אותי במשחק. אז נכון, זאת נשמעת כמו עוד קלישאה של ספורטאי בראיון טלוויזיוני אחרי משחק, אבל זה באמת ככה. התחרות הטהורה, האתגר המוחי ומעל לכל הכלים שהפוקר נתן לי לחיים טובים יותר, הם אלו שהעצימו בי את התשוקה לקלפים.
אולימפיאדה עם קלפים
"בגיל 10-9 הבנתי שאני יכולה להיות מקצוענית", אמרה נטע ריבקין בכתבתו המצוינת של אוריאל דסקל בתחילת אוגוסט. "השינוי בתודעה נעשה לאט. לא קמתי בבוקר ואמרתי "אני הולכת לאולימפיאדה'".
אצלי זה היה הפוך. השינוי בתודעה שלי קרה מהר. בגיל 33 קמתי בוקר אחד והחלטתי שאני יכול להיות מקצוען. זה קרה לפני חודשיים וחצי, כמה שבועות אחרי הזכייה הראשונה שלי בטבעת וב-76 אלף אירו באירוע המרכזי של סבב אליפות העולם שנערך ברוטרדם. התעוררתי מלילה חסר שינה במהלכו כל מה שעבר לי בראש היה הטורניר שמתקיים עכשיו בווינה ואיך לעזאזל אני לא נמצא שם. כמו ג'וק שנכנס לראש ולא עוזב אותך. שלושה ימים אחרי אותו בוקר כבר הודעתי על התפטרותי מהעבודה שאני כל כך אוהב והתחלתי לתכנן את המסע.
"ברוך הבא למקצוע הכי לא מתגמל בעולם", אמר לי חבר אחד. "זאת החלטה מאוד אימפולסיבית", אמר לי השני, "הרי יש לך את העבודה המושלמת". "נכון", הגבתי, "אבל מצד שני יש לי גם חלון הזדמנויות. אני רווק כרגע, עדיין לא השתקעתי, יש לי את האמצעים הכלכליים ואין שום סיבה שאני לא אלך בעקבות החלום שלי - לטייל מסביב לעולם ולשחק פוקר, לקחת את המשחק שלי צעד אחד קדימה, להפוך מחובבן למקצוען ואפילו להצליח להתפרנס מזה".
שבועיים לאחר מכן, בעודי מתכנן את 2018, שוב הצלחתי לזכות בטבעת. הפעם זה היה ברוזבדוב, חדר הפוקר הגדול באירופה הממוקם בעיירה חשוכת אל בפאתי צ'כיה ומיועד להיות "לאס וגאס של היבשת". במקרה הזה תפח חשבון הבנק שלי ב-69 אלף אירו נוספים. רץ טוב כבר אמרתי?
פריז, מרקש וסקי באוסטריה
אז אחרי חודשיים של תכנונים, היום נפתח הפרק הראשון במסע שלי. 80 ימים, 8 מדינות ו-40 טורנירים בעלות מצטברת של כ-50 אלף אירו, וזה רק בשביל לבדוק אם אני בכלל מתחבר לכל הקונספט הזה של לחיות מפוקר חי (לא אונליין) ברחבי הגלובוס.
הטורניר הראשון שלי מתחיל היום בבוקרשט. עלות הכניסה עומדת על 1,100 אירו, וסך הפרסים צפוי להסתכם בכחצי מליון אירו, מתוכם 100 אלף למקום הראשון. התחנות הבאות בחודשיים הקרובים יהיו פראג, פריז, רוטרדם, ברלין, וארנה, מרקש ולקינוח פסטיבל פוקר בשילוב חופשת סקי באוסטריה.
יכול להיות שאפסיד את התחתונים ויכול להיות שאחזור עם מיליונים, אבל דבר אחד אני יודע: "פוקר זו הדרך הקשה ביותר לעשות כסף קל", ואני חייב לנסות את זה.
בשבועות הקרובים אעדכן מקרוב על המסע ועל ההתקדמות שלי בטורנירים, על התובנות שלי מהדרך ועל מה זה בעצם להיות שחקן פוקר מקצועי (או לפחות לנסות). אתם מוזמנים לעקוב אחריי גם בפייסבוק ולשלוח כל שאלה שעולה לכם. לחובבי הפוקר הארדקור שביניכם, הקמתי גם קבוצה בה אני ומקצוען נוסף מנחים ידיים אותן שיחקתי, ואתם מוזמנים לשלוח לי הודעה פרטית אם תרצו להצטרף.
אז עד לטקסט הבא או עד לפלופ הבא - רוצו טוב בשולחנות.
לפנייה לכתב/ת 
