וולוו XC40 בנהיגה ראשונה - מפתח שוודי
רכב הפנאי הקומפקטי של וולוו שועט לתוך אחת הקטגוריות הלוהטות בשוק היוקרה, זו הנשלטת באופן כמעט מלא על-ידי מותגים גרמניים. נהגנו בו לראשונה
במה נהגנו: וולוו XC40
מתחרים: ב.מ.וו X1, אודי Q3, מרצדס GLA
מתי אצלנו: אפריל 2018
מחיר משוער: 250 אלף שקל
בעד: עיצוב, נוחות, מערכות בטיחות
נגד: איכות, מושב אחורי, יכולת דינמית
בגדול: ה-XC40 הוא ניסיון ראשון של וולוו להיכנס לקטגורית רכבי פנאי קומפקטיים יוקרתיים, אלה האחראיות למנוע הצמיחה החשוב ביותר עבור מותגי הפרמיום. כאשר יגיע לכאן - באיחור ניכר - לקראת האביב, ימצא עצמו מתמודד עם מתחרים גרמניים של שלושת מותגי היוקרה הקלאסיים: ב.מ.וו, אודי ומרצדס. נהגנו בו לראשונה.
עיצוב ותא נוסעים: כחלק מהפניה לקהל יעד צעיר יחסית למקובל בוולוו, העיצוב החיצוני והפנימי היו מהמרכיבים החשובים ביותר בתכנון. מבחוץ הוא שומר על הזהות השוודית עם סבכה קדמית ויחידות תאורה בצורת פטיש נורדי. בתי גלגלים מודגשים, קורה C רחבה וצביעה דו-גונית למרכב, מוסיפים עניין עבור העין. כמקובל בקטגוריה, פסי פלסטיק שחור סביב המרכב ופסי גגון, תורמים לאשליית הגובה.
גם עיצוב הפנים פונה לקהל צעיר וכולל בעים נועזים יחסית, כמו אופציה לריפודים ודיפונים בצבע אדום וגימור דמוי מתכת מוברשת. אך איכות החומרים בבירור נמוכה מזו של המתחרים הגרמנים, וכך גם איכות ההרכבה עם מרווחים לא אחידים בין המשטחים. הסדר הטוב מחייב להזכיר כי נציגי היצרנית הבהירו שמדובר באבות טיפוס, וכי בעיות אלו יפתרו בגרסאות הייצור הסדרתי. ההגינות מחייבת אותנו לעדכן שזו תשובה אוטומטית-אופיינית באירועי השקת דגמים חדשים.
כמו בשאר דגמי המותג, גם כאן יש לוח מחוונים דיגיטאלי ("12.3) ומסך מגע גדול ("9) בקונסולה המרכזית. הם נראים טוב ומאפשרים מיעוט מתגים אך תפעולם מסורבל, בעיקר תוך כדי נהיגה. בשונה מהם, וולוו החליטה לוותר - ומבחינתנו טוב שכך - על מתג-ברז ההנעה המקורי והמיותר לטובת מתג רגיל משמאל להגה. גם כאן גילינו את מוט בורר ההילוכים בעיצוב ג'ויסטיק של וולוו, המחייב צמד הסטות לפנים או לאחור כדי לעבור מהילוך קדמי לאחורי ולהיפך. המושבים מציעים נוחות טובה, אך התמיכה בינונית.
ה-XC40 מתבסס על פלטפורמת CMA המודולארית (Compact Modular Architecture), שתשמש גם את בעלת הבית ג'ילי בדגמים אחרים. בזכות בסיס גלגלים ארוך מהמתחרים (270 ס"מ), המרחב לרגליים טוב ויש גם פתחי מיזוג ושקע USB נפרדים ליושבים מאחור. אך קורה אחורית רחבה פוגעת משמעותית בשדה הראיה של היושבים מאחור, ומייצרת תחושה קלסטרופובית-משהו שאינה משתפרת עקב חסרונן של ידיות אחיזה בתקרה. נפח תא המטען סביר (460 ליטר) וחלקו התחתון מתרומם ומציע תא אחסון נוסף על חשבון גלגל חלופי.
ה-XC40 כולל את כל מערכות הבטיחות המוכרות של וולוו לרבות נהיגה חצי-אוטונומית העושה שימוש בבקרת שיוט אדפטיבית ומערכת שמירה על נתיב. יש גם בלימה אוטונומית במצבי חירום, התראה על שטחים מתים כולל תנועה חוצה מאחור, התראה לערנות נהג ומצלמות היקפיות. עוד לא ברור מה מכל אלה יוצע בגרסאות הישראליות.
יחידות הנעה וביצועים: היצע המנועים הרלוונטי לשוק הישראלי כולל בשלב ראשון 2.0 ליטר טורבו-בנזין עם 247 כ"ס ב-T5, או 197 כ"ס ב-T4. שני המנועים משודכים לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה-קבועה ב-T5, או קדמית ב-T4. בעתיד תוצע גם גרסת T3 בסיסית עם מנוע טורבו-בנזין בעל שלושה צילינדרים בנפח 1.5 ליטר (156 כ"ס), וכנראה מעט מאוחר יותר גרסה היברידית וחשמלית מלאה.
בהשקה נהגנו רק ב-T5 הבכירה שמציעה ביצועים טובים מאוד בעיקר בזינוק מהמקום, (6.5 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש), בין היתר תודות למערכת ההנעה הכפולה. בתאוצות ביניים מגיבה תיבת ההילוכים באיחור לדרישות רגל ימין, גם בבחירה במצב נהיגה דינמי ואפילו במצב הידני. בהקשר זה יש לציין שהתפעול במצב הידני (בגרסאות בסיס ללא מנופים מההגה) הוא על-ידי הסטת הבורר ימינה ושמאלה, בניגוד למקובל לפנים-אחור. מבלבל. מערכת עצור-סע ממהרת מדי לדומם את המנוע.
נוחות והתנהגות: מיתלי ה-XC40 מספקים נוחות נסיעה טובה מאוד עם יכולת ספיגה מעולה כולל בשבילי כורכר משובשים וזרועי אבנים. נוחות הנסיעה הטובה מרשימה במיוחד בהתחשב בצמיגים נמוכי חתך (245/45) העוטפים חישוקי "20 גדולים ברכבי המבחן. גם בידוד רעשי הדרך והרוח טוב מאוד.
אלא שהיכולת הדינמית אינה מרשימה במידה דומה. התנהגות הכביש אומנם בטוחה וצפויה אבל התחושה מגושמת ומסורבלת, עם זוויות גלגול מודגשות הנובעות משילוב בין רכות יחסית למשקל עצמי גבוה של כ-1.7 טון (כ-100 ק"ג יותר מהמתחרים). גם ההגה מעורפל ונטול התחושה ואינו מוסיף לביטחון הנהג.
סיכום: ה-XC40 הוא צעד גדול עבור וולוו, שכן הוא אחד מהדגמים הנועזים ביותר מבחינה עיצובית שאי פעם יצאו מהסטודיו השמרני יחסית במטה בגוטנברג, וזו ללא ספק תהיה אחת מנקודות החוזק שלו. כמו שאר דגמי היצרנית הוא מציע נוחות נסיעה טובה מאוד, ביצועים טובים ואת מערכות הבטיחות המתקדמות ביותר כיום בתעשיית הרכב. מנגד הוא מרגיש מעט מגושם מהרצוי. אבל חשוב מכל, הוא בהחלט יכול להיישיר מבט אל שלושת הגרמנים ובתחומים מסוימים הוא יהיה אף עדיף עליהם - בעיקר לאחר שיגיעו לכאן גרסאות בסיסיות (וזולות) יותר.
| מנוע | 4 צילינדרים, טורבו |
| נפח / סוג דלק | 1,969 סמ"ק / בנזין |
| הספק מרבי | 247 כ"ס ב-5,500 סל"ד |
| מומנט מרבי | 35.7 קג"מ ב-1,800 סל"ד |
| הנעה / תיבת הילוכים | כפולה קבועה / אוטומטית 8 יחסים |
| אורך | 442.5 ס"מ |
| רוחב | 186.3 ס"מ |
| גובה | 165.2 ס"מ |
| בסיס גלגלים |
270.2 ס"מ |
| משקל | 1,684 ק"ג |
| נפח תא מטען | 460 ליטר |
| 100-0 קמ"ש | 6.5 שניות |
| מהירות מרבית | 230 קמ"ש |
| תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 14.1 ק"מ לליטר |
| פליטת CO2 (ממוצע יצרן) | 164 גרם לק"מ |
| כריות אוויר | 7 |
| בקרת יציבות? | כן (לחצו כאן להסבר) |
| דירוג בטיחות (Euro NCAP) | 5 כוכבים |
הכתב היה אורח חברת וולוו
לפנייה לכתב/ת 
