תלמידים מטיילים עם בעלי מוגבלויות: "עשינו משהו טוב"
10,000 בני נוער משתתפים בפרויקט התנדבות ענקי שמפגיש אותם עם בעלי מוגבלויות - בכיתות, בבתים, במרוצים ובטיולי שטח. את החוויות הם מתעדים ביומן מסע אישי: "ריגש אותי לראות את החוכמה שלהם ואת הרצון שלהם להכיר אותנו". היעד: 100,000 משתתפים בתוך שלוש שנים
בימים אלה יוצא לדרכו אחד הפרויקטים ההתנדבותיים הגדולים שהיו בשנים האחרונות בישראל, ובו משתתפים כ-10,000 תלמידים בכיתות ט' ו-י' בכ-50 בתי ספר ברחבי הארץ. במסגרת התוכנית, שמובילה עמותת "עלה" בשיתוף עם משרד החינוך, בני הנוער מתנדבים במוסדות ובבתים של בעלי מוגבלויות, ואלה מגיעים לבתי הספר למפגשים עם התלמידים כדי לחנך אותם לקבלת השונה. היום (א') מצוין בעולם היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הפרויקט אמור להתרחב בשנה הבאה ולכלול כ-50 אלף תלמידים, כשהיעד הוא שילובם של כ-100 אלף בני נוער בתוכנית בתוך שלוש עד ארבע שנים.
בתוכנית, שנקראת "תיקון עולם", משתתפים בני נוער מכל הארץ ומכל המגזרים – יהודים, ערבים, דרוזים, חילונים, דתיים וחרדים, ובנוסף להם כאלף מתנדבים מחו"ל הנמצאים במסגרות שונות בישראל. במסגרת הפרויקט יגיעו לבתי הספר אנשים הסובלים ממוגבלויות בראייה, בשמיעה, בתנועה ובקוגניציה, ואנשים הסובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית ומאוטיזם חמור. הם יעבירו לתלמידים סדנאות שבהן ינסו לחשוף בפניהם את עולמם ואת אתגרי ההתמודדות היום-יומיים שלהם בחברה, הנובעים בין היתר מדעות קדומות.
בני הנוער יקיימו פרויקטים התנדבותיים שונים במוסדות ובבתיהם של בעלי מוגבלויות ויתעדו את השינוי הפנימי שהם עוברים ב"יומן מסע" אישי.
אחרי עשור: טיול ראשון יחד
פעילויות ראשוניות בתוכנית כבר התקיימו. במסגרת מרוץ חיפה רצו זה לצד זה תלמידי בית הספר הריאלי ובעלי מוגבלויות, ובאירוע אחר התקיים מסע משולב של בית הספר "רבין" מתל מונד יחד עם בית הספר לחינוך מיוחד מגבעת עדה. המסע, שאורכו היה כארבעה קילומטרים, כלל סדנת גיבוש בשטח ומסיבת ריקודים.בר אליסיאן מבית הספר "רבין" סיפרה כי תהתה במהלך הטיול מה מידת החיבור הנוצרת בין הקבוצות. "שאלתי את עצמי אם הילד מבין אותי, איך אני יודעת אם הוא מאושר ומתי בכלל בפעם האחרונה הם יצאו לטייל?", אמרה. חברתה לכיתה, מיכל בן עמי, סיפרה: "בהתחלה נבהלתי, אבל אז התחלתי לתקשר עם אחד הילדים באמצעות העיניים ופתאום הבנתי שיש לנו מחסום של דיבור, אבל אפשר להתגבר עליו באמצעות אהבה, הכלה וסובלנות. זה משהו שאי אפשר לחוות באותו אופן בכיתה. כשחילקנו להם את המדליות ידעתי שעשיתי משהו טוב".
תלמיד אחר, דור גרינברג, העיד: "זו חוויה מאתגרת ושונה לחלוטין מכל מה שהכרתי עד היום בטיולים. ריגש אותי שהיה אפשר להבין ולראות את החוכמה שלהם ואת הרצון שלהם להכיר אותנו".
מנהלת בית הספר לחינוך מיוחד בגבעת עדה, חני קרשטינו, סיפרה בהתרגשות: "זו הפעם הראשונה בעשר השנים שבהן אני מנהלת את בית הספר שכל התלמידים שלנו יוצאים יחד לשטח לטיול".
באחת הפעילויות הגיע אופיר דהן, גבר בן 35 הלוקה בתסמונת שארקו-מארי-טות, הפוגעת בשרירים בגפיים, לספר לתלמידי התיכון החברתי בקריית אתא כיצד על אף המוגבלות הוא הגשים את חלומותיו. דהן השלים בגרות מלאה, התנדב לצה"ל, סיים תואר ראשון, והיום הוא כלכלן בחברת "כימיקלים לישראל".
להתגבר על חומות הבושה
בראש התוכנית עומד אלוף (מיל') דורון אלמוג, יו"ר הכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן" וחתן פרס ישראל. הוא הסביר את מטרותיה: "אנחנו יוצאים למסע חינוכי-חברתי להפיכתה של החברה הישראלית לחברה סובלנית ומכילה יותר כלפי אנשים הנמצאים בתוך בית הכלא של הגוף שלהם עצמם ומאחורי חומות ההסתרה והבושה של החברה. כדי ליצור שינוי לא מספיק ללמוד על קבלת השונה בתיאוריה אלא צריך להתנדב בפועל. התוכנית תשים את ישראל בחוד החנית של השיקום וקבלת האחר בכל העולם".
מנכ"ל עמותת "עלה", הרב יהודה מרמורשטיין, אשר ייסד אותה לפני יותר מ-30 שנים, התייחס גם הוא לאחריות של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות שמתבטאת בפרויקט, ואמר כי "התורה והצו המוסרי הפנימי העמוק שלנו כבני אדם מצווים אותנו לפעול למען אנשים שלא זכו לבריאות כמונו. הערבות ההדדית שלנו נבחנת בכך שאנחנו דואגים גם לאלה שהגורל התאכזר אליהם".
מנכ"ל הכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן", אבי ורצמן, הוסיף: "יצאנו לדרך למסע חינוכי-חברתי שמטרתו ליצור חברה טובה וערכית יותר, ומכיוון שחוזקה של השרשרת האנושית נמדד ביחסה לחוליה החלשה, הרי שהדרך ליצירת חברה חזקה יותר, חברת מופת, עוברת ביחס אל החוליה החלשה בשרשרת".