אושרה ייצוגית נגד בנק לאומי בשל גביית עמלות ביתר
לקוח טען שהבנק פעל בניגוד לכללי המפקח על הבנקים כשגבה "עמלת השלמה למינימום" מבלי להביא בחשבון פעולות שביצע במטבע חוץ
השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לאחרונה
ניהול תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי עקב גביית עמלות "פעולה על ידי פקיד" בניגוד לתעריפון בנק ישראל.
בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד לאומי לפני כשלוש שנים באמצעות עורכי הדין רונן שחר ויוסי רוזנשטיין טען לקוח של הבנק שחשבון העו"ש שלו חויב בעמלות השלמה למינימום שלא כדין בין השנים 2014-2011. הוא סיפר שבשנים אלה ביצע כמה פעולות של העברת מטבע חוץ לחו"ל ושילם בגינן עמלות גבוהות משמעותית מסכום המינימום שהוגדר בתעריפון, ולמרות זאת חויב בעמלות ההשלמה למינימום.
התעריפון קובע מהן העמלות שבנקים יכולים לגבות מלקוחות. לגבי "פעולה על ידי פקיד" נקבע שהבנק רשאי לגבות עמלת מינימום בסכום מסוים שמוגדר בתעריפון על פעולות שבוצעו באמצעות פקיד או בערוץ ישיר. בהתאם, אם לקוח ביצע פעולה באמצעות פקיד וחויב בעמלה שנמוכה מסף המינימום, הוא יחויב בהפרש בין שני הסכומים. עמלה זו מכונה "עמלת השלמה למינימום".
דעה
סוף להייצוגיות? ארון קבורה למאבק הצרכן
עו"ד דוד מזרחי
שרת המשפטים איילת שקד מקדמת הטלת אגרות גבוהות על מגישי תובענות ייצוגיות כדי לצמצם את הליכי הסרק. אבל היא פוגעת בכוחו של האזרח
לטענת המבקש, יש להביא בחשבון גם פעולות במטבע חוץ לצורך חישוב עמלת ההשלמה למינימום, ובמקרים שבהם גבה הבנק את העמלה ללא התחשבות בפעולות שנעשו במט"ח - עליו לבצע השבה ללקוחות.
בנק לאומי, שיוצג על ידי עורכי הדין דרור קדם ורבקה אלקיים ברוקמאייר, טען מנגד שהוראות התעריפון לא מחייבות התחשבות בעמלות מט"ח במסגרת חישוב עמלת ההשלמה למינימום בחשבון עו"ש. לשיטתו, בכל מקרה שבו מבוצעת פעולה במטבע חוץ מדובר למעשה "בחשבון מט"ח נפרד" שאינו קשור לחשבון העו"ש, ולכן אין להביא בחשבון את העמלות שנגבות בגין הפעולות הללו.
פרשנות דחוקה ומאולצת
אבל השופט עופר גרוסקופף דחה את עמדת הבנק וקיבל את הבקשה. "הפרשנות הפשוטה והסבירה של הוראות התעריפון היא שהפעולות במט"ח דינן, לצורך חישוב עמלת ההשלמה למינימום, כדין פעולות זהות שבוצעו במטבע ישראלי", כתב והוסיף שפרשנות בנק לאומי להוראות התעריפון "דחוקה ומאולצת".
עוד נקבע שלא ניתן להסכים לעמדת בנק לאומי שלפיה פעולה במט"ח מבוצעת תמיד בחשבון מט"ח נפרד, ולעולם אינה מבוצעת בחשבון עו"ש. על פי השופט, יש מצבים שבהם פעולה במט"ח מבוצעת בחשבון עו"ש, ויש מצבים שבהם היא מבוצעת בחשבון נפרד.
הוא הוסיף שגישת הבנק לא תואמת את הפרקטיקה המקובלת שבה רוב האנשים מבצעים פעולות מט"ח במסגרת חשבון עו"ש רגיל ולא פותחים חשבון נפרד לצורך הפעולה. השאלה אם הפעולה בוצעה בחשבון מט"ח או בחשבון העו"ש צריכה להיבחן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
בעניינו של המבקש קבע השופט שהפעולות במט"ח בוצעו כחלק מחשבון העו"ש, והיה מקום להתחשב בהן במסגרת חישוב עמלת ההשלמה למינימום בחשבון זה. בנסיבות אלה קיבל השופט גרוסקופף את הבקשה ואישר לנהל את התובענה כייצוגית מול הבנק. הבנק חויב בשכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.
- לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקש: עוה"ד רונן שחר ויוסי רוזנשטיין
- ב"כ המשיב: עוה"ד בנקים דרור קדם ורבקה אלקיים ברוקמאייר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
