מקור לדאגה: סכנת הכחדה ל-65 מיני ציפורים בישראל
15 שנה לאחר עדכון מצב הציפורים בטבע המקומי בספר האדום של בעלי הכנף בישראל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מפרסמות עדכון מדאיג לעתידן של ציפורי הבר בישראל. 65 מיני ציפורים נמצאים כיום בסכנות הכחדה חמורות ביותר לעומת 38 מינים ב-2002 וחל שיפור במצבם של 40 מיני בעלי כנף
בשנת 2002, יצא לראשונה הספר האדום של העופות בישראל ובו הגדרת מצבם של כל מיני הציפורים בישראל. בימים אלה, 15 שנה אחרי, סיימו רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, להכין עדכון לספר, ממנו עולה תמונה מדאיגה בנוגע למצבם של הציפורים בישראל – בעוד שבשנת 2002, 38 מינים היו בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה, בעדכון כעת חלה עלייה של 71 אחוז במספרם, וכיום ישנם 65 מינים, בדרגות החמורות ביותר של הכחדה. ויש גם חדשות טובות - חלה הטבה במצבם של 40 מינים אחרים.
בין המינים שנמצאים כיום בסכנת הכחדה חמורה – נשר מקראי, רחם מדברי, עיט זהוב, עיט ניצי, בז צוקים, ינשוף שדות, פפיון צהוב, קטה הודית, תחמס מצרי והשליו הנודד. חרגולן זמירי, עפרוני פסגות, סייפן נכחדו כמקננים בישראל.
פעילות האדם - הגורם המשמעותי להכחדת העופות
האיומים הבולטים על מינים אלו, הם אבדן בתי גידול טבעיים לצרכי פיתוח, פגיעה ישירה מתשתיות -התנגשויות והתחשמלויות מקווי מתח ובעתיד תיתכן פגיעה משמעותית מטורבינות רוח המוקמות בישראל, הרעלות וצייד לא חוקי.
מומחים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים וממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, עמלו במשך שלוש שנים, בסיוע מומחים מהאקדמיה ועשרות צפרים, על מנת למפות ולסווג את מידת הסכנה להכחדה הנשקפת לעופות המקננים בישראל.
שיטות ההערכה עוקבות אחרי ההמלצות של ארגון שמירת הטבע הבינלאומי IUCN, ושוכללו בפרויקט זה, על ידי פיתוח בסיסי נתונים וכלים מחשוביים מתקדמים, המאפשרים ניתוח מדויק של שינויים בגודל אוכלוסיית המינים השונים בזמן וכן על השינויים בתפוצתם המרחבית בישראל.
ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע, מסבירים כי פיתוח כלים אלו, יאפשר הערכה מדויקת יותר בעתיד, יכולת עדכון מתקדמת, והכוונה מדויקת יותר של גופי שמירת הטבע בישראל, לפעולות והממשקים הנדרשים, לשם מניעת הכחדת מיני עופות אלו.
65 מיני ציפורים בסכנת הכחדה
על פי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, הנגשת המידע דרך אתר אינטרנט ייעודי ודינאמי, תאפשר להציגו לבעלי עניין, בקרב גורמי ממשלה, מוסדות התכנון, מערכת החינוך והציבור הרחב ולסייע בכך לשימור ערכים לאומיים חשובים אלו, גם לדורות הבאים.
מהעדכון עולה, כי מתוך 213 מינים מקננים בישראל, 65 מינים מוערכים כנמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה, הנבדלות זו מזו ברמת ההסתברות להכחדה בעשורים הקרובים. מינים רבים אשר היו נפוצים בישראל לפני שני עשורים, נמצאים כיום בסכנת הכחדה.
עוד עולה מהעדכון, כי השתפר מצבם של 15 מינים, ובהתאם, ירדה קטגוריית הסיכון להכחדתם. 6 מינים סווגו בעדכון זה, מחוץ לשלוש קטגוריות הסיכון החמורות, ושני מינים מתוכם, אף הוגדרו כשאינם בסיכון (פרנקולין שחור וקורמורן גמדי). 4 מינים שבו לקנן בישראל, לאחר שנכחדו כמקננים בעבר.
שובם של מינים כמו העיטם לבן הזנב, הטבלן המצויץ והצחראש הלבן - מין המוגדר בסכנת הכחדה עולמית, ש - 10% מאוכלוסייתו העולמית, חורפת בישראל. בקיץ האחרון גם נצפה קינון בארץ, לאחר כ - 100 שנים של היעדרות), הוא, בין היתר, בזכות פעולות שימור טבע מגוונות, כמו אישוש פרטים בעזרת גרעיני רבייה לעופות דורסים ואכיפת האיסור על ציד ברווזים חורפים במאגרים.
ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים: "עדכון הספר האדום לעופות בישראל, הוא השלב הראשון בתכנית אסטרטגית הנדרשת לשימור המגוון הביולוגי העשיר של ישראל. הספר האדום הוא כלי המכוון לפעולות שמירת טבע הנדרשות למניעת הכחדתם של המינים שבספר. מצבם של חלק ממיני העופות הורע באופן משמעותי בהשוואה לעבר, ולכן נדרשת חשיבה מערכתית מחודשת ופיתוח כלי שימור חדשים. זהו אתגר גדול ומחויבות עצומה. עלינו לשאוב כוח דווקא מהדוגמאות המוצלחות, כמו במקרה של העיטם לבן הזנב והצחראש הלבן, אשר חזרו לקנן בישראל לאחר שנים שבהם נכחדו מאזורנו, בין היתר בזכות פעולות מאומצות של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים".
דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע: "מאז שיצא לאור הספר האדום של העופות בישראל, הוא משמש כלי חשוב לתכנון ולתיעדוף של מאמצי שמירת טבע, כמו גם כלי חוקתי, להגנה על מינים. ממצאי הספר האדום, תוך הצגת המידע בצורה פתוחה ושקופה לציבור, תורמים להערכה טובה ומעודכנת יותר של הסיכון למינים השונים ולחיזוק הבסיס המדעי של שמירת הטבע בישראל".
ממצאי עדכון הספר האדום של העופות בישראל, יוצגו לראשונה, ביום העיון ה–38 לצפרות, של החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, שיתקיים בעוד כשבועיים, ב-18 בדצמבר, באוניברסיטה, ויועלו לאתר אינטרנט חדשני, אשר יהיה פתוח לציבור.
לפנייה לכתב/ת 
