המספרים האמיתיים נחשפים: כמה ישראלים לוקים בשבץ מדי שנה
פרסום ראשון: האיגוד הנוירולוגי חושף נתונים מדאיגים ומעודכנים המגלים כי 20 אלף ישראלים לוקים מדי שנה בשבץ מוחי, מספר הגבוה בהרבה מההערכות הקודמות. באיגוד טוענים: חסרים 200 רופאים נוירולוגים בישראל לטיפול בחולים
האיגוד הנוירולוגי בישראל חושף את מספר הישראלים הלוקים מדי שנה בשבץ מוחי: על פי הנתונים החדשים, מדובר ב-20 אלף חולים הלוקים באירוע מוחי בשנה, מספר הגבוה ב-30% מההערכות הקודמות, שעמדו על 15 אלף חולים.
מדובר בדו"ח הראשון בישראל, שאסף נתונים בשנת 2014 עד 2015 מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. הדו"ח מבוסס על נתונים ממוחשבים מכל בתי החולים בישראל.
על פי הדו"ח, שיעור המקרים בגברים גבוה בכ-40% ביחס לנשים. במגזר הערבי שיעור המקרים גבוה בכ-40% משיעורם באוכלוסיה היהודית. נתון נוסף מתייחס לאשפוזם של נפגעי אירוע מוחי ולפיו פחות מ-33% מאושפזים במחלקות נוירולוגיות או יחידות שבץ-מוח. לדברי פרופ' דוד טנה, היו"ר הנכנס של האיגוד הנוירולוגי בישראל, "בחלק מבתי החולים בארץ אין עדיין מחלקות נוירולוגיות או שמספר המיטות קטן ומאלץ את בית החולים לאשפז במחלקות פנימיות".
שיעור המטופלים בתרופה ממיסת קריש (TPA) ובטכנולוגיה של צנתור מוחי דחוף לשליפת הקריש המוחי החוסם כאשר ישנה חסימה של כלי דם מוחי ראשי נמצא במגמת עליה. בשנת 2015 עמד שיעור המטופלים ב TPA על 7.4% מסך הלוקים באירוע מוחי איסכמי (אוטם מוחי הנגרם מחסימת כלי דם מוחי).
שיעור המטופלים בצינתור לשליפת קריש עלה משנת 2014 ל 2015 בכ-70%. כעבור שנה מהאירוע, נפטרו בישראל 23% מהלוקים באירוע מוחי איסכמי ו-43% מהלוקים בדימום מוחי (אשר נגרם מבקיעת כלי דם מוחי ופריצת דם לרקמת המוח).
בכנס שנערך הבוקר בהשתתפות נוירולוגים מרחבי הארץ נחשף כי ארגון הבריאות העולמי הוציא אטלס חדש העוסק בהקצאת משאבים ע"י מדינות לטיפול במחלות נוירולוגיות. בהסתמך על שיעורם הממוצע של נוירולוגים במדינות אירופה, היו צריכים להיות בישראל כ500-600 נוירולוגים. בפועל, יש פחות מ-400, ומדי שנה מתווספים מעט מדי נוירולוגים חדשים למערכת הבריאות.
במסגרת "פרויקט כלל-עולמי לנטל תחלואה" בו ישראל שותפה, עולה כי מחלות נוירולוגיות ככלל - ובתוכן שבץ מוחי, דמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה, מיגרנה ועוד הן קבוצת המחלות המובילה כגורם לנכות. הערכות בעולם מצביעות על כך שמחלות נוירולוגיות גורמות לכ250 מיליון מקרי 'נטל תחלואה.
הסימנים: פה עקום, בלבול, שיתוק
שבץ מוחי, או CVA הוא תוצר של חסימת כלי דם מוחי המונע העברת חמצן לאותו אזור במוח המוזן על ידי כלי הדם. מרגע זה, עובר האזור המוחי מוות בלתי הפיך, ומותיר "חותמת" לצמיתות.
תסמיני השבץ תלויים באזור במוח שניזוק, ובחלק מהמקרים האדם כלל אינו מודע לכך שלקה בשבץ. במקרים אחרים הסימפטום עשוי להיות בהייה, שכחה לפרק זמן של מספר דקות או חולשה.
ברוב המקרים, שבץ מוחי גורם לחולשה בחצי גוף, כיוון שכלי הדם שנפגע בדרך כלל מספק דם לחצי אונת מוח השולטת על החצי הנגדי של הגוף. אם נפגע החלק השמאלי במוח, הרי שהשיתוק יתרחש בצד הימני של הגוף.
תסמינים נוספים הם בעיות ראייה, קשיי בליעה, עקצוצים, אובדן תחושה, שיתוק בחלק מהפנים הבולט במיוחד בעת ניסיון לחייך (פציאליס), צניחת עפעף, סחרחורת, אובדן קואורדינציה, שינויי אישיות ומצב רוח, עייפות ותשישות.
במקרים קשים שבהם נותקה אספקת החמצן לחלקים המוחיים האחראיים על מערכות חיוניות כמו לב ונשימה, גורם השבץ גם למוות.
אם אחד או יותר מהתסמינים הללו נמשך עד יממה, ייתכן שמדובר באירוע מוחי חולף - TIA. מדובר באובדן זמני של תפקודים מוחיים בשל חסימה חלקית של עורק המוביל דם למוח. על אף התסמינים החולפים, הרי שמדובר בסימן אזהרה לכך ששבץ מוחי מלא עשוי לתקוף, ובקרוב.
כאמור, פעמים רבות אין סימנים מובהקים לשבץ, לכן יש צורך בבדיקות הדמיה הכוללות CT מוח עם חומר ניגוד המדגים את כלי הדם המוחיים, דופלקס קרוטיד – סוג של אולטרסאונד המודד את זרימת הדם בעורק הקרוטיד המוביל דם למוח, ובדיקות נוספות הכוללות אק"ג, בדיקות דם ובעת הצורך MRI.
צפו: כך נראים הסימנים לשבץ
לפנייה לכתב/ת 
.JPG "צילום: מתוך סרטון מודעות של משרד הבריאות")
