זו ילדותי השניה, ועכשיו היא עומדת להימחק
פלטפורמת הבלוגים הישראלית הוותיקה "ישראבלוג" עומדת להיעלם מהרשת, באקורד סיום צורם למאבקם הממושך של מי שעדיין עושים בה שימוש, ומי שהעבירו את שנות ההתבגרות שלהם כחלק פעיל בקהילה, וצמחו בתוכה. כמוני. טור אישי
הבשורה המרה על סופה של פלטפורמת הבלוגים הישראלית "ישראבלוג", תפסה אותי בניו-יורק. בזמן שאני ממפה את החממה הטכנולוגית, מדלגת בין פגישות, ריאיונות ואירועים של הקהילה הטכנולוגית בעיר, מנסה לזקק את הטרנדים הבאים ולפרק לגורמים את העתיד של הטכנולוגיה - העבר עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - צץ משום מקום ורודף.
הודעת הסגירה
זה אולי נשמע דרמטי עבור מי שלא נטלו חלק בקהילה הזאת, אבל אין כאן מימד של הגזמה עבור אלפי הישראלים שבנקודה מסוימת בהיסטוריה הפרטית שלהם - מצאו את עצמם מלהגים, מגיבים, חושבים בקול, מתרפקים, מכירים וגם צומחים בתוך ישראבלוג, שהייתה בית וירטואלי ראשון בעברית לבלוגרים.
האיום בסגירת הפלטפורמה מרחף מעל ראשינו כבר מאז שנת 2014, וגרר מספר מאבקים יחסית מתוקשרים של בלוגרים בהווה ובעבר, ונסיונות חוזרים ונשנים להעביר את ישראבלוג לבעלות המשתמשים. הפעם, נראה שמדובר בהכרעה סופית, שכן צוות אתר ערוץ 10 ("נענע10" לשעבר) שיגר הודעה רשמית לפיה בסוף החודש השרתים של ישראבלוג ייסגרו לצמיתות.
ההיעלמות של הפלטפורמה מחדדת שאלות בנוגע להפקדת זכרונות - במקרה הזה פוסטים שמכילים טקסטים ותמונות ושליוו את המשתמשים לאורך שנים ארוכות - בידיים של גורם פרטי וחיצוני. כרגע, בלוגרים עסוקים בעיקר בפרקטיקה הלא מאוד פשוטה של גיבוי הבלוגים שלהם, רגע לפני שהם נעלמים מעל פני הרשת לתמיד.
ישראבלוג הצמיחה מתוכה לאורך השנים כותבים מסוגים שונים, כולל עיתונאים - שחיפשו במה מקוונת עוד לפני שבכלל ידעו שזה מה שהם מחפשים. אבל היא גם הצמיחה קהילה, גררה היכרויות ומפגשים, וסיפקה תחושה חמה של בית שני, וירטואלי, עבור הרבה ישראלים.
חמש וחצי שנות התבגרות פרטית שלי מתועדות בישראבלוג, וכמוני יש עוד רבים. ישראבלוג הייתה סוג של רשת חברתית ראשונה, וברור שההשוואה כמעט בלתי מתקבלת על הדעת היום - אבל אפשר לעצור לרגע ולדמיין מה נרגיש כולנו כשפייסבוק תפסיק להיות רווחית ולתחזק את השרתים שלה. אפשר לעצור ולחשוב כמה תמונות, סרטונים, רגעים, שיחות ותגובות מצויים כיום על גבי הפלטפורמה הפופולרית בעולם, ואיך זה מרגיש להיפרד מזכרונות. ככה אנחנו, בלוגרים מן העבר, מרגישים היום.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
