בתום דיון לילי: חוק המרכולים עבר בקריאה ראשונה בכנסת
שר הפנים אריה דרעי איים להתפטר, ובליכוד נלחמו על כל קול לקראת ההצבעה על החוק השנוי במחלוקת שיאפשר להפקיע זכויות של רשויות מקומיות ולסגור חנויות בשבת. ח"כ שרן השכל מהליכוד זומנה לשיחה אצל נתניהו והסכימה להימנע. ליברמן הזהיר: "מי שיתמוך בחוק יישא באחריות על הפלת ממשלת ימין"
מכבש הלחצים עבד: חוק המרכולים השנוי במחלוקת, שיאפשר לשר הפנים להפקיע זכויות של רשויות מקומיות ולסגור חנויות בשבת, אושר לפנות בוקר (ג') במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. 59 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ו-54 התנגדו. הדיון וההצבעה הועברו בשידור חי ב-ynet.
עד לשעת ההצבעה הפעילו בליכוד לחץ לגבש רוב, לאחר ששר הפנים אריה דרעי העביר אמש איום מפורש לראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיו אם החוק לא יעבור, הוא יתפטר מתפקידו.
במהלך הדיון הסוער שקדם להצבעה עלו חברי הכנסת כל אחד בתורו לנאום במשך 3 דקות בנוגע לחוק. בנאומו של ח"כ אילן גילאון (מרצ) תקפו אותו חברי האופוזיציה ובראשם ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני), על כך שהסכים להתקזז בקולו עם השר לשירותי דת דוד אזולאי (ש"ס) שמאושפז בבית החולים ומנוע מלהגיע להצבעה. כמה חברי הסיעות החרדיות שעלו לנאום מתחו ביקורת חריפה על הגינויים.
ח"כ אורן חזן (ליכוד) הוצא מהדיון כמה פעמים בשל הפרת הסדר, ועורר סערה רבה כשאמר במהלך נאומו: "הדבר היחיד שמחבר בינינו זה שאנחנו יהודים – ואתם רוצים למחוק את זה? השתגעתם? לא טוב לכם פה - טוסו למדינה אחרת, לכו מפה". צעקות רבות נשמעו בקהל, בהם מצד ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) שהתרעם לעבר חזן: "מי אתה בכלל שתגיד לי לעוף מכאן!?".
בליכוד הפעילו אמש לחצים על חברי הקואליציה שמתנגדים לחוק. עם הודעתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן - שתקף את החוק והדגיש כי מדובר בהפרה של ההסכם הקואליציוני איתו, התרחבו החיזורים גם אחר חברי האופוזיציה. בקואליציה ניסו לפתות את המתנגדים כדי שיתמכו בחוק - ויקבלו תקציבים לבקשתם בתמורה.
חוק המרכולים שיזם דרעי מבקש להעניק לשר הפנים סמכויות לפסול חוקי עזר עירוניים שמקודמים ברשויות המקומיות ובכך למעשה לסגור מרכולים שפועלים בשבת בהיתר של הרשות. החוק הובטח למפלגות החרדיות בעקבות משבר השבת שהתפתח סביב עבודות רכבת ישראל ואיים לפרק את הממשלה.
חברי כנסת רבים אומרים בשיחות סגורות כי החוק מאפשר כפייה דתית והתערבות בחייהם של אזרחים חילונים המבקשים להיעזר במרכולים פתוחים בשבתות. הראשונים שהתנגדו לחוק בפומבי היו חברי ישראל ביתנו שהודיעו במכתב רשמי שיצביעו נגד. גם ח"כ יהודה גליק וח"כ שרן השכל (הליכוד) התבטאו נגדו בעבר, והשכל הודיעה כי תתנגד בהצבעה.
אנשי הליכוד לחצים רבים על השכל, ואמרו לה כי אם לא תצביע בעד החוק - יופעלו נגדה סנקציות קשות. לבסוף היא זומנה לשיחה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובסופה הוסכם כי היא תימנע בהצבעה.
ליברמן: מי שיתמוך בחוק - יפיל את ממשלת הימין
משימת אישור החוק הופכת מורכבת דווקא בשל העימות מצד שני ראשי מפלגות, שרים בכירים בממשלה. ליברמן טען אתמול בישיבת הסיעה שמי שמאשר את החוק יישא באחריות לכך שייתכן שממשלת הליכוד תתפרק ואילו דרעי מן העבר השני שמאיים בהתפטרות.
ליברמן אמר: "אני תומך במסורת ישראל ואני מתנגד בתוקף לכפייה דתית. אני חושב שאני מייצג את רוב העם, עושה קידוש בערב שישי וביום שבת בבוקר אני נכנס לרכב ונוסע לשחק טניס. אחר כך אני נכנס למרכול ובדרך כלל קונה גבינות טובות ולחמניות טריות. אני לא רואה בזה שום דבר פסול, לכן ההתבטאויות של ידידי אריה דרעי כמו 'העולים מחבר העמים נאבקו להגיע למדינת ישראל כדי לקנות בשבת נקניק לבן' - זו גזענות נטו".
עוד אמר: "אני לא חושב שמדינת ישראל זקוקה לבחירות מוקדמות באווירה הציבורית הנוכחית. מי שמביא חוק כזה להצבעה - יישא באחריות להפלת ממשלת הימין". למרות התבטאויותיו התקיפות, ציין ליברמן כי אם החוק יעלה - שרת ההקליטה סופה לנדבר תצא מהמליאה, וארבעה חברי הכנסת הנותרים יתנגדו.
באופוזיציה הכריזו על גיוס רחב של כל חברי הכנסת והודיעו כי לא יאפשרו קיזוז. למרות זאת ניסו בסיעות החרדיות לקדם דיל עם חברי הרשימה הערבית המשותפת ולפיו חוק המואזין שגורם להתנגדות עזה בקרב הערבים לא יעבור, ובתמורה יתמכו הערבים בחוק המרכולים. השיחות הללו בין נציגי החרדים לערבים לא הבשילו.
לפני חודשיים דחתה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור את העתירה נגד פתיחת המרכולים בתל אביב ביום שבת במסגרת פסיקתה האחרונה. באפריל השנה קיבל בג"ץ את חוק העזר העירוני בתל אביב שהתיר להפעיל 164 בתי עסק בשבת. בעלי העסקים בעיר עתרו נגד חוק העזר בטענה שהדבר פוגע בשעות העבודה והמנוחה שלהם ויוצר לתחרות לא הוגנת.
על פי הפסיקה, הסמכות להכריע הכרעה ערכית במסגרת חוקי העזר נתונה לעירייה ולא לשר הפנים. החלטת שר הפנים נועדה לפקח על חוקיות החלטתה של העירייה, אך לא להחליף את שיקול דעתה.
אמש אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה גם את התיקון לחוק המפלגות שיאפשר למועמדים בפריימריז לתפקיד חבר הכנסת, מימון הפריימריז מקופת המדינה. מועמדים שהם נבחרי ציבור המכהנים בממשלה או בכנסת יזכו למימון מהאוצר ולא יורשו עוד לגייס תרומות או לקבל הלוואות אחרות למימון.
מועמדים שאינם נבחרי ציבור יוכלו לקבל הלוואה מהאוצר למימון התמודדותם וזאת במקביל לאפשרות לגייס תרומות, כאשר ההלוואה כאמור תהפוך למענק בכפוף לתנאים מסוימים, ואם יחלו המועמדים לכהן בכנסת בתוך שנה ממועד הבחירות הכלליות לכנסת. בנוסף, סיעה שנבחרה לכנסת היוצאת, אך בתקופה זו לא קיימה בחירות מקדימות, תהיה זכאית לקבל לאחר הבחירות לכנסת תוספת למימון הוצאות הבחירות שלה בסך 50,000 שקלים עבור כל מנדט שבו זכתה בכנסת היוצאת.
לפנייה לכתב/ת 
