40 שנה אחרי העלייה ממרוקו: תבעה מיליון ד' מאחיה
האחות טענה שלפני הגעתה לישראל ב-1968 היא מסרה לו את כל כספה כדי שיעבירו לארץ, אבל מאז לא קיבלה אותו. מה נקבע בבית המשפט?
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד אחיה של האישה בטענה לחוב של כמיליון דולר, בגין סכום כסף גדול שהעבירו לו לפני עלייתם ממרוקו בסוף שנות ה-60. השופט בנימין ארנון קבע שהתובעים לא הוכיחו שהעסקה אכן התקיימה, ושממילא הם הגזימו בתיאור מצבם הכלכלי טרם עלייתם לישראל.
האח הנתבע הגיש התנגדות והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי. בני הזוג התובעים, שיוצגו על ידי עו"ד ד"ר יוסף גבריאלי, סיפרו שטרם עלייתם לארץ היה בבעלותם בית קפה בשותפות עם אחרים. הנכס נמכר ב-1968 והם העבירו את התמורה שקיבלו לאח ולאשתו כדי שיעבירו אותם לארץ.
ההליכים המשפטיים בין הצדדים החלו ב-2009, כשנגד האח ואשתו הוגשה בקשה לביצוע שטר חוב מ-1998 בסך שישה מיליון שקל. בני הזוג התובעים סיפרו שלפני כ-40 שנה מסרו לאח שישה מיליון דירהם מרוקני (כמיליון דולר) כדי שיעבירם לארץ תמורת עמלה של 1%. המטרה הייתה לחסוך את העמלה הגבוהה שביקש הבנק המרוקאי תמורת הפעולה.
דיני משפחה
ריב אחים: הצוואה נפסלה כי האם לקתה באלצהיימר
עו"ד יוסי ברקוביץ'
בת 88 ואם לשישה הותירה צוואה שבה זכה אחד מהם לרוב הרכוש שלה. אולם בדיונים בבית המשפט התברר שהיא כלל לא הייתה כשירה לחתום עליה
לטענתם הכסף לא הוחזר עד היום חרף דרישותיהם החוזרות ונשנות. הם הוסיפו שב-1998 חתמו האח ואשתו על שטר החוב שלפיו הם חייבים להם שישה מיליון שקל.
בני הזוג הנתבעים, שיוצגו על ידי עו"ד גיל בכר, טענו מנגד שבינם לבין התובעים לא נעשתה שום עסקה. הם העידו שהתובעים היו מאז ומעולם אנשים מעוטי יכולת והכחישו שחתמו על השטר. בהקשר זה ציינו שבעלה של האחות מילא את סכום החוב בשטר על דעת עצמו וכי הסכום המפורט בשקלים על גבי השטר לא מתאים לגרסת התובעים שלפיה הסכומים הועברו במטבע מרוקני.
המתינו 40 שנה
השופט בנימין ארנון כתב בפתח דבריו שהתובעים הציגו שתי גרסאות סותרות ביחס למועד ביצוע העסקה מול הנתבעים. בתצהיר שניתן ב-2010 העיד הבעל של האחות שהעסקה התבצעה ב-1968, אך שנה קודם לכן הוא הצהיר שהלווה לנתבע את הכספים ב-1998. עוד ציין השופט שלהתרשמותו לא הייתה לתובעים יכולת כלכלית למסור את הסכומים הנטענים ונראה שהם הפריזו מאוד בתיאור גובה הכנסותיהם ועושרם לפני העלייה.
נקבע כי במועד חתימתם על השטר, האח ואשתו לא הבינו את משמעותו ולא היה כל היגיון מבחינתם לחתום עליו. לדברי השופט ארנון, החתימה נעשתה זמן קצר לאחר שהנתבעים עלו לארץ, כשהם לא ידעו קרוא וכתוב בעברית, לא הבינו את מהות השטר והסתמכו על דברי האחות ובעלה ביחס לאמור בו.
בנוסף נקבע שהתובעים לא הציגו כל חישוב מתמטי המסביר כיצד הפך חוב נטען של שישה מיליון דירהם מרוקאי לחוב של שישה מיליון שקל.
לצד כל זאת ציין השופט שההמתנה של התובעים במשך כ-50 שנים מבלי לפעול למימוש זכויותיהם, כשלכל אורך התקופה הם חיים במצוקה כלכלית, יוצרת קושי ממשי ומונעת מתן אמון בגרסתם. בנסיבות אלה הוא דחה את התביעה וחייב את האחות ובעלה בשכר טרחת עו"ד של 60 אלף שקל והוצאות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד הוצאה לפועל ד"ר יוסף גבריאלי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד גיל בכר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
